‏הצגת רשומות עם תוויות אפליקציה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אפליקציה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

טיפת מזל (חמסה חמסה טפו טפו טפו)

אמונות תפלות זה לא ממש כוסית הערק שלי - בלי גזענות כמובן (-: אבל כבר שנתיים שברשימת החובות מתנוססת בקשה לחמסת טלאים. השכנה האהובה שלי (לאחרונה יש כאן השתלטות אגרסיבית של השכנות.. רושמת לי לטפל בעניין) מטפחת בעקשנות קיר עם אוסף חמסות. החודש כשהיא חגגה 40 עגול היא רמזה לי שוב (לא בעדינות, היא יודעת איך לגרום לדברים לקרות אצלי) שזה זמן טוב להתיישב כבר על הפרויקט.
 העניין הוא שהיא כזה טיפוס פרקטי שנראה לי אדיוטי להכין לה משהו שתולים על קיר.. אז הסתכלתי מסביבי על החלל העמוס שאנחנו קוראים לו (לפעמים) בית,  ופתאום ראיתי, עם הילה כזו של רעיון טוב..., תחתית לסיר מחבל מלופף בדים שקיבלתי מתנה מנחמה.



 וזה מה שיצא.
תחתית לסירים חמים בהשראתה.
אני מצטערת  שהשתמשתי בבד האדום המשובץ, כי הוא קצת הורס, אבל הוא עשוי מחולצה של אורי ונורא כעסתי עליו באותו ערב אז המשכתי את השמדתה של החולצה (השמדה שהתחילה בטעות כשהוא הניח את החולצה קרוב מדי למכונת התפירה, ומאז היא כבר בארגז השאריות), וזו דרך מצויינת להתמודד עם כעסים, לא? (-:







לקראת הבוקר תפרתי גם חמסת טלאים סמלית. שלא תבוא בטענות.



תמונות גרועות כי צילמתי רגע לפני שהתחיל אירוע היומולדת בפארק דן..

הכיווצ'וצ'ים הם לא בגלל התמונה לצערי.











בכל מקרה, באותו לילה סמי-יצירתי הרהרתי לי בכמה נחמד היה בסדנא ההיא, שבה פגשתי מישהיא שהתיישבה לי בלב - זה חלק אהוב עלי בעולם הוירטואלי, החלק שבו כשנפגשים מגלים שכל מה שחשבת על האדם שמעבר למסך נכון (-:
וככה בהשראת החמסות התיישבתי בפרקי זמן מפוצלים לדקה פה דקה שם וסופסוף הכנתי מתנה של ברוכה הבאה לעולם ליובל הקטנה, הבת של ההיא, זו שהתיישבה לי בלב.

















החלטתי שהתינוקת יובל בסה"כ הגיעה לכזה זוג הורים מקסים שבטח יש לה כל מה שהיא צריכה, אז אני אשלח לך טיפת מזל...

עין כחולה (מסווית ככדור בד ג'ינס)








ורציתי להכניס שום אבל לא ידעתי מתי יהיה לי זמן לתפור שום מלבד.. אז הלכתי על אופציה מאוירת

הD.I.Y כאן ממש פשוט:
מסגרת תמונה מהפשוטות של איקאה
על הזכוכית ציירתי שום - גילוי נאות... מצאתי איור באינטרנט, הצמדתי את הזכוכית למסך וביד השניה העתקתי את האיור עם טוש.
על המסגרת שרבטתי קצת קשקושים.
דף מדוגם מאחור - שאפשר להחליף אותו לרקע שיתאים יותר לחדר.
ואז זה נראה לי מתאים למטבח.. אז הוספתי צבעים קיטשיים כראוי לתינוקת בת בכורה: גם במסגרת וגם על האיור של השום (שכמובן עשיתי במרקר לא מחיק) ולסיום נתתי לו פרצוף kawaii כהומאז' להחלפה משותפת שהיתה לנו פעם... זהו.
יכול להיות שהשום הזה קצת זקן ומפחיד...
תכף נבדוק בתגובות אם זה יגרום לה להגיע למפגש משותף (-:




אחרי השירבוט השומי.. כבר נזכרתי כמה שזה חמוד להוסיף עיניים וחיוך לכל מיני דברים... ולקרוא לזה kawaii כמובן.


חולצת חמסה קאוואיית למהדרין (-:







הוספתי כמה טיפים שאספתי בחמש וחצי השנים האחרונות, מכיון שיש שתי עדויות ליכולותי האמהיות המוגבלות,
דבקתי במה שאני בטוחה בו (-:












בהתאם לתמת משפטי המזל, דורדור שבר השבוע את הרגל וזו הזדמנות נהדרת לאחל מזל טוב לכולם (-:
נשיקות,
בעיקר פורמת

יום שישי, 18 במרץ 2011

פורים שמח! והתחפושת הכי קלה בעולם...

גיבורי -על!














רציתי להשתתף בתחרות התחפושת המקורית בתפוז.. אבל אני מניחה (אני מקווה לפחות) שמקורי זה בגילאי 5 ומעלה (-:
רציתי להשקיע בתחפושת זוגית מצחיקה לאורי ולי.. אבל אני מניחה (מקווה לפחות) שנתפנה לזה בגילאי 5 ומעלה (-:
... אז הנה אנחנו, מסירים את מסכות היומיום ומגלים לעולם שכן, כן - גיבורי על - זה פה!
---------
לזכות דורדור יאמר שהוא דבק בתחפושת הבאטמן למעלה משבוע, אני זו קטנת האמונה שחיכתה עד הדקה האחרונה (אבל באמת, עד הדקה האחרונה) לוודא שהוא לא מחליף לבקוגן/בןטן ועוד סדרות טלוויזיה שהוא מכיר רק בדיבור "שמסתובב בגן" ולא ראה מעולם (אמא, זה לא אלימות! רק בעיטות!).
כשהבנתי שזה-זה יצאתי למשימת חיפוש בארון הבגדים ודליתי חולצה ומכנסיים אפורים - עכשיו, אני יודעת שבטמן שחור אבל כאן נכנסת התיאוריה המדעית! התיאוריה המדעית גורסת שקודם תגבש מה יש לך ואז תלך לאינטרנט ותמצא מאמר שמגבה את דעתך (-: והנה, מצאתי!

ואפילו נראה קצת בתפירה ביתית, אה? זה מהסדרה המקורית כמובן.

אז הצגתי לו בגאווה, ולמזלי- מבחינתו מה שבמחשב זה בטוח נכון (ניתן לו קרדיט על זה שהוא רק בן 3.5).

בשלב הראשון סימנתי מוקשים אפשריים: המסכה, החגורה, הכפפות ו- החלטתי לוותר על כולם (-:




אני מודה, היה שלב בלילה שלפני, בו הוא התרוצץ בכל הבית עם התחפושת בשלביה השונים והדי עלובים, שתהיתי "מה יגידו?" בכל זאת יש כאן אלמנט דלות מסויים (לגמרי בגלל שויתרתי על ה"מוקשים")... אבל, התגברתי מהר.
היה ערב כלכך כייפי, הוא נשאר ער עד מאוחר ותפר איתי וכל-כך התרגש! חמידות אמיתית.. החלטתי שזה שווה את הלוק האביוני משהו..
וקצת פרטים למי שמעוניין להצטרף אלינו למתחת לקו העוני (-:
1. כאמור, חולצה ומכנסיים מהארון.
2. ציירתי את הסמל על בד צהוב (מוקשח בפליזלין) וגזרתי - כאלו עשיתי שניים: אחד תפרתי על חזית החולצה והשני על הגלימה.
3. השחתתי תחתונים גבריים וגזרתי אותם בצדדים ובתחתית- חיברתי מחדש שיתאימו (אבל לא צמוד מדי, בכל זאת לפעמים לבאטמן יש חרב ואם אין לו חגורה.. איפה הוא יאפסן אותה??)
4. לקחתי לאורי חולצת טריקו שחורה והפכתי אותה לגלימה, גזרתי צד אחד "קומפלט" עם הצווארון - זו הדרכה חמודה וקלה-קלה.



5. תפרתי את הגלימה לחולצה שלא יהיו הסתבכויות/חניקות מיותרות
6. תכננתי לצבוע את המגפיים בשחור.. הסתפקנו במגפיים הישנים שלו.

האפקט המהיר של לבישת תחתונים מעל המכנסיים + אפליקציה גרם לי לתהות.. האם אפשר לשחזר את ההצלחה בעוד פחות השקעה??

אלולה, שגם כך נהנתה מהספק (עקרונית אני לא מבינה למה מחפשים ילדים בני פחות משנתיים אבל הנה...) קיבלה "חליפת" גיבורת-על משלה.
בית התינוקות שלה יצא לביקור בגן "של הגדולים" של דור.. חגיגה.. בהתחלה הצעתי שהיא תהיה רובין (העוזר הנאמן) אבל מפאת שיקולים שונים (לא היו לי בגדים בירוק ואדום) היא הסתפקה במשהו סמלי יותר... גלימה נראתה לי גבולית בשבילה אז הלכתי על אפליקציה תואמת תחתונים.
בסדר, אז זה לא ממש ברור, העיקר שאח שלה היה מבסוט והיא התלהבה מהעוגה על החולצה (-:


ואנחנו? לא מחליפים סוס מנצח..

כל כך התלהבנו מרוח השטות שחזרנו לדור (שהתמקם ללילה אצל הסבים המופלאים) להשוויץ.. הוא לא ממש התרשם ויותר התבאס כשהבין שבחוץ הולך להיות אקשן.



















וכאן אני חייבת לכתוב את הברור לכולם, אם לא לכולן: מהי בעצם תחפושת פורים? הרי את שלב ה"הזדמנות לחשיפה", קרי בגדים זנותיים במגוון תירוצים מקוריים השארנו באבק שמאחור (זה לא ממש אבק שנותר מדהרה קדימה, יותר אבק כזה כבד שמצטבר בפינות ובקפלים..) והיום מה אני כבר מבקשת?
שיהיה נוח לרקוד?
שלא אאבד אקססוריז מיותרים בדרך?
ללבוש את הג'ינס שלי והגופיה היחידה שמחזיקה את הבטן?
לשמר רוח הומוריסטית מודעת לעצמה ומשתטה?
כן, בערך זהו.
אז כאן היופי. לבשתי את הג'ינס שלי ואת הגופיה שלי..
פשוט היה צריך למצוא תחתוני ענק (וכן, הן שלי, וכן נשבעתי שאחרי הלידה אזרוק אותם וכן הבטחתי את זה גם אחרי הלידה השנייה).
להוסיף אפליקציה הולמת.
מסיכה ב0.99 ש"ח וכפפות מתחפושת עבר, הוספתי גם "חגורה" מרצועת פליס אדום שליפפתי וחותלות, ממש קשה לראות בתמונות הנוראיות (לאורי היתה הבלחה גאונית של נעליים צבאיות ברגע האחרון והתעקש לשים לראשונה בחייו ג'ל בשיער..).
וזהו! הידד!
אני מבסוטית.
ז"ת הייתי עד שהגענו למסיבה וגיליתי ששתיים התחפשו ל"מתעמלות זומבה" מארץ נהדרת (לבורים כמוני זה מתעמלות אירובי עם מילוי "השמנה" בישבנים והירכיים..) ובעצם נראו בדיוק כמוני רק שהן רזות במקור.. מזל שהיה אלכוהול.
(-:






ומבט על האפליקציות של הגדולים (גם זה צולם בחושך ועוד אחרי שנלבש והוזע..) אבל הרעיון ברור: את העיגול החיצוני עשיתי
בצבע של התחתונים/מכנסיים ושמרתי על 3 צבעים שחוזרים על עצמם בכל ה"תחפושת".


וכן הלוגו-סופר אמא הזה עשוי מ.. מנקה מקטרות. לא מצאתי ב2200 בלילה (רגע לפני המסיבה) את הלבד השחור.
ולגבי האפליקציה של איש העגבניה.. בוא נאמר שעכשיו אני יודעת שאסור לגהץ על לייקרה (ניסיתי לחזק עם פליזלין). למגהץ שלום.





ותמונה אחרונה ממש.. משלוח המנות שהכנתי עם דור לגן, בעקבות הפוסט של ילדיסקו:


קופסת מטרנה עטופה בנייר וצבועה.
קצת פישלתי שציירתי על המסקנטייפ.. הרס לנו את הצביעה אבל עדיין היה קשה להפרד ממנו בגן (-:








עכשיו רק נשאר לשרוד 2 ימי חופש.. חג שמח? ברור.
לילה טוב ומבדח
בעיקר פורמת

יום שני, 8 בנובמבר 2010

מחסום מתוסרט והחלפת KAWAII

מחסום יצירתי.
חדר חשוך, מלבד מסך המחשב המעלה תמונות בלוגריות יצירתיות.
היא (רואים שהיא אמא, תשושה נפשית ופיזית-הקרם החדש לא עומד בהבטחות):
נשארה גלידה?
--------
התשובה היתה לצערי: לא, ולצערי הגדול יותר גם לפעמים: כן... מחסומים זה איכסה לאללה.
(רגע פוליטי, שמת לב?)
נאלצתי לצאת מהחשכה ולהפעיל את המכונה לקראת החלפה בפורום טקסטיל וליבוד אליה נרשמתי - שזה דבר נהדר - היה קשה וימים יגידו אם באמת עברתי את התחתית ועכשיו מתרוממת לאט-לאט חזרה (-:

ולעניין... ההחלפה היתה בנושא KAWAII - הסגנון המתוק-מתוק-צמר-גפן-ורוד היפני. ממש לא אני.. אבל חשבתי שהאתגר יהיה משעשע ושזו הזדמנות להתנסות.
הגרלתי את קואלה22 ולאחר שיטוט בפליקר שלה כבר הייתי מאוהבת, מה שהקשה כמובן על הבחירה בפרוייקט. הגימורים המושלמים שלה שיתקו אותי לכמה ימים ואז הדחקתי.

לא הצלחתי להחליט מה יענה על ההגדרה ובכל זאת יקלע לטעמה (כנראה, שוב, בגלל שלא הצלחתי להבין מי באמת ירצה לקבל משהו מתקתק כלכך?.. אני??).

לאחר טיפ קטן מהנמענת ניגשתי לתפור כיסוי למכונת התפירה - ז"ת גזרתי את רוב הבדים ואז חיכיתי לסופ"ש האחרון "לסיים פינישים". סופ"ש עבר עלינו בטיפול נמרץ (אני אעשה הכל בשביל לדחות לרגע האחרון! הכל!) מה שהביא אותי עד הלום (-: אבל לילות כימים הושקעו וההחלפה הושלמה לשביעות רצוני - והנה התמונות:





כיסוי למכונת התפירה, אם זה לא KAWAII...










וקקטוס מתוקי - כרית סיכות










בהשראה "הדוקה" של הבלוג הזה,
במקור הוא בערך שליש גובה אבל מצאתי באיקאה (מן הסתם) עציץ בצבע שמצא חן בעיני אז הלכתי על סופר-סייז.









ומכיון שריחמתי עליה שתתקע עם כזו מכונה מתוקה - הצד השני של הכיסוי סולידי, עם כיס לאחסון (אין לי מושג מה כדאי לאחסן על מכונת התפירה, אבל בזמנו זה נראה כרעיון טוב). התלבטתי עם להוסיף בצד הזה עוד אפליקציה/רקמה/החתמה ובסוף החלטתי לתת לה מנוחה ממני ושיהיה לה צד שקט שעליו תוכל להוסיף בעצמה (שיכנעתי את עצמי שהיא אפילו תשמח ויהיה לה כייף להוסיף טלאי בד שבדיוק מתאים לה לפינת עבודה). בכל זאת רואים את המכונה כל הזמן.. גדול עלי.






וגם לקקטוס יש צד יותר סולידי שאהוב עלי במיוחד.






וארוז ומוכן להטלטל לדרכו:


























הכיסוי מקופל במעטפת נייר בצד האחורי









הבוקר (שישי) נסעתי לסדנת ליפוף (כן, החבל מתהדק וכו'..) ושם החלפתי בצווחות אושר (בעיקר שלי - אני נוטה להתרגש בקלות, ידעת?) עם קואלה 22.
והנה האריזה:














והתוכן, שלשמחתי לא היה מתוק-סכריני אלא בדיוק בדיוק! התמונה לא משו.. אאמץ תמונה משלה ברגע שתעלה (-:


סינר אוכל לקטנה (אולי זה מה שיעזור?) מצוייר ורקום (צדו ההפוך אדום מנוקד כמו הרקע שעליו צילמתי), רקמת גמדים לחדר של דורדור וקלמר שאני מאוהבת בו בשבילי...
דור השתגע כשהסברתי לו את קונספט ההחלפה ומאז מנסה לשכנע אותי להחליף איתו דברים (למה בדיוק הוא מצפה תמורת השרפרף פלסטיק-איקאה הסרוח מהשרותים? אה, לתחפושת של באטמן.. נכון.) והצהיר מייד שהוא יתן לגלית הקואלה נשיקה וחיבוק, כשהוא יהיה בן 6. אז הוא יוכל לסוע אליה (כמובן, דחיית סיפוקים).


שתהיה שבת רגועה ושקטה (ואת זה אני צועקת כאן כבר מיום חמישי, מישהו מקשיב? ברור שלא)
נשיקות
בעיקר פורמת

יום שבת, 31 ביולי 2010

מישהוא מצא מוצץ באיקאה?

התינוקת איבדה את המוצץ במחלקת כלי מטבח באיקאה.












משפט פשוט שרק נשים יכולות להבין לכמה כיוונים הוא עוד יכול להתפתח...








הדבר הראשון שקרה הוא שנאלצתי לקנות יותר מדי דברים שקשורים למטבח (אני יודעת שרוב הסיכויים שהוא נפל על הרצפה ועדיין חשבתי שלא יזיק לחפש גם בין החותכנים..).



השלל לפני ואחרי (החיות הגדולות נאכלו מייד, כמה חלזונות ניצלו .












הדבר השני הוא שהבנתי שהתינוקת התרגלה למוצץ וחייבים שתמיד יהיה מקועקע עליה מוצץ. עד גיל 18 חייבים אישור הורה בשביל קעקוע וממש אין לי זמן עכשיו לכתוב אישורים, אז הכנתי לה בינתיים "מחזיק מוצצים" שראיתי שקיימים, מעולם לא נוסה אצלנו על ילדים (בכלל כל עניין המוצץ הוא גילוי מסעיר מבחינתנו, איך הסתדרנו בלעדיו קודם??) כך שעדיין אין לי הרבה תובנות לגביו..


וכך מכינים אותו:



בד או סרט אלכסון


מחזיק "שלייקס"


סקוצ'.


וזהו.

המידות שגזרתי לבד הן 10 אינצ' על 5 אינצ' (הבד שבתמונה העליונה) או 10 אינצ' לסרט אלכסון ברוב בינוני.


לתפור מסרט אלכסון הרבה יתר קל ונוח, לי היה את הסרט המתוק הזה אז הייתי "חייבת" להכין שניים.




תפרתי כמו רצועה לתיק: גיהוץ באמצע, קיפול 2 הקצוות למרכז ואז שוב קיפול באמצע/ את סרט האלכסון פשוט מקפלים באמצע. תפירה משני הצצדים (תפר אחד לסגירה והשני לשמור על צורה יפה יותר). כדאי לסגור את שני הצדדים בקיפול אלכסון פנימה, כמובן שאני התעצלתי ולכן זה לא סגור כ"כ יפה..


משחילים את ה"שלייקסון" ותופרים בקצה לסגירה.


תופרים סקוצ' זכר ונקבה אחד אחרי השני בקצה ההאחר, משאירים ס"מ רווח בינהם בשביל שידית המוצץ תשב טוב.


בינתיים זה עובד לא רע, אני לא ממש משתמשת בזה המון, אבל בנסיעה למשל זה פרקטי כשלא צריכים להתחיל למשמש את כל הכסא ולהפוך תינוקות ורצועות תוך כדי בשביל לחפש איפה המוצץ נפל.


מכיון שהשקעתי בד קיפודים חמוד במחזיק המוצצים (בטוח שיש לזה שם יותר מוצלח), תפרתי גם אפליקציה תואמת לבגד גוף.





זה היה בגד ששכב בערימת ה"לשיפוץ", זו הערימה שבד"כ עד שאני מגיעה אליה הילדים כבר גדולים ואני יכולה להעביר את הבגד הלאה ללא ייסורי מצפון (פתרון פחות פרקטי לאחסון בגדים). הבגד של HEMA ומכיון שאני לא יכולה לעמוד בפני מותגים השקעתי בו שדרוג.





ככה הוא נראה קודם.
גזרתי את השרוולים (תפר זיגזג בקצה), הוספתי את האפליקציות מלפנים ומאחור ויש לי תינוקת מתואמת (-:









אני אוהבת את הצבע הסגול-חציל-כהה-לא תינוקי הזה.








האפליקציה נתפרה אחרי שהייתי בסדנה אצל קרן פרפרים (ונהנתי מכל דקה!), לראשונה בחיי ניסיתי קצת סקראפינג (ותודה לשותפות הסובלניות לשולחן! חיבבתי אתכן לא רק בגלל המספריים של טים הולץ.. באמת!).


כנראה בגלל זה אחרי שתפרתי את האפליקציה הרגשתי שאני "חייבת" לשרבט מסביבה מסגרת ולהוסיף כמה שורות.. אותי זה מאוד הצחיק כמובן. בדיחות של 0100 בלילה יש להן את הקסם שלהן..

חלומות פז

בעיקר פורמת