יומולדת 4 של נסיכות ואבירים (או: תחי הנסיכה סופיה!) וגם פורים

כן, כן, השתבללתי רחוק מהמחשב... מה זה השתבללתי? אני מתענגת על נישנוש לחיים ורודות, על כירכום רגליים שמנמנות, על דגדוגים עד לצחוק חסר שליטה, על טיולי שוויץ בעגלה. כן, כן, זו אני. נשבעת.
כנראה שאכן פעם שלישית גלידה - כי הפעם הזו אני מגלה את החצי שנה הראשונה, שלא ממש היתה לי סבלנות אליה בפעמיים ההקודמות. אז תסלחו לי, אבל אין עליו! איזה נטע שהוא... מזל שכאן אני חייבת לשמור על הפאסון שלי (-:
חברה נושנה שהתקשרה לשאול לשלומי הקשיבה לשלל הסופרלטיבים על האמהות החדשה שלי ואז שאלה בנימוס: ומה עם הגדולים? כן, הם גם כאן. עניתי.
לקח שעתיים אבל בסוף החלו יסורי המצפון שלי לבצבץ... אז למען הסר ספקות אני מביאה בפניכם את יומולדת 4 לנסיכה-מפלצת, שהפכה במחי לידה לילדת סנדביץ' ואוי, איך שהיא חוגגת את זה... שיהיה מתועד שאני לא מזניחה (-:

קונספט הנסיכות והאבירים הוכתב כמובן על ידה, מעבר לכך היא נתנה לדורדור יד חופשית בתכנון... הוחלט על סיפור מסגרת שבו יופיע דרקון זללן שיגנוב את העוגה והילדים, שיתחפשו לנסיכות ואבירים כמובן, ימצאו אותו ויזכו בעוגה חזרה. מה שהוחלט, הוחלט.

אז אחרי שנעצתי ונעצתי בפינטרסט, החלטנו לבנות טירה מקרטונים! כמובן שבאותו הבוקר רוקנו את המיחזור ולא מצאנו קרטונים "שווים"... אורי נאלץ להעלות תמונה של טירת קרטונים אמריקאית ששלחתי לו לווטסאפ, עם הכיתוב "זה מה שאשתי מכריחה אותי לבנות. למישהוא יש קרטונים?" - טוב, לפחות ככה אני מדמיינת שזה קרה כי 10 דקות אחרי שהבהרתי לו שתפקידו להשיג קרטונים הוא התקשר לספר לי שקישרו אותו למנהל מפעל קרטונים בדרום, והוא נוסע להביא כמה...

וככה החלון בטנדר נראה כשהוא חזר הביתה....









הקרטוניאדה של השבוע שקדם ליומולדת היתה אדירה, הטלויזיה שלנו נשכחה והילדים עסקו כל יום בהכנת קטעים מהטירה:

את שער הטירה הם הכינו בעצמם (בשיתוף החברים מהמושב), השחילו אזיקונים ובנו אותו לבד, הכינו את המשחקים להפעלה מקרטונים ועסקו בציור סקיצות לכ-ל הדברים שהם תיכננו שאעשה בלילות...
אני, אמא גאונה שכמותי - נתתי להם לצבוע במכחולים דקים טירה ענקית מקרטון (-:
אז אנחנו תיקו.

סגר לנו כמה אחה"צ של שיתוף פעולה נדיר!




(כן, אלולה צובעת בנעלי עקב אדומות. זה מה שעלה לנו להגמל מהמוצץ והן שחוקות כבר לגמרי...)



בבוקר שישי (לאחר שסיימתי בגאווה להכין את העוגה) התכנסנו בדשא של הסבים, אורי, וחברה שסונג'רה לעניין ובנינו - רק המבוגרים -בשמחה גדולה את הטירה. זה היה החלק הכי כייפי בשבילי..

אם כי ראוי לציין שבעיקר הנקתי...

הילדים הוזמנו לבוא מיד אחרי הגן בשישי, ואורי נסע להביא את אלה קצת קודם.
כשחזרו הסתבר שהוא לקח לעצמו חירות אומנותית ו"נכנס לדמות" - הוא הגיע לגן עטוף אלבד אדום והציג את עצמו כדוני הדרקון (??) וחטף את אלולה! בדיעבד הסתבר שהעניין עורר התרגשות גדולה ויצר טיזר רציני, אבל שלפחות חברה אחת איימה בהעדרות מפחד הדרקון הנורא...




דור ויונתן השכן, קיבלו גם הם הקפצה מוקדמת מביה"ס וישבו ברגעים האחרונים לסיים להכין ללולה את מתנת יום ההולדת שהם בנו לה.. כסא מלכות! חמודים...

היא התרגשה כמו שרק היא יודעת (בפנים קפואות וחצי חיוך...) והתעקשה שירימו אותה על מבנה העץ-קרטון-גואש הרעוע הזה.







כשהילדים הגיעו חיפשנו אותם לנסיכות ואבירים...

כל ילד קיבל שקית נייר חומה עם שבלונת ספרי של כתר ובתוכה הציוד הנדרש (חרבות, מגנים, חצאיות, שרביטים... 4 פוליגלים וגליל אלבד - אין על החומר הזבלי הזה, 30 ש"ח לגליל ונשאר עוד הרבה...)







חדי העין יבחינו שהיו גם שרשרות להשחלה עצמית...

האמת שזו היתה פעילות שנועדה יותר בשביל להעסיק את הילדים שלי לפני.. אחה"צ גשום אחד הם ישבו והכינו 60 חרוזים מבצק מלח שאחרי האפיה ריססנו בספרי זהב. פעילות חמודה לסתם אחה"צ וחסך לי כסף על חרוזי זהב (-:















לצד הטירה הצמדנו קרטון שעליו ציירתי את ה-נסיכה, הלא היא הנסיכה סופיה הראשונה - הדמות החדשה של דיסני שהילדים מאוהבים בה... החור לפנים היה מאוד מוצלח (אבל אין לי אישורי הורים לצילומים...)

תוך כדי קישוט המגנים/שרביטים בפינת יצירה שדורדור הפעיל בעצמו, והכנת כתרים מבלונים - תחנה שהפעיל יונתן השכן - הם היו כלכך מבסוטים מעצמם שהם מפעילים ומכינים, היה שווה את הכל- הוגשה גם ארוחת צהריים על טהרת הפלאפל-צ'יפס-סלט בקדמת הטירה.
הילדים המורעבים שהגיעו ישר מהגן לא שמו לב שאין ממתקים ואני הייתי מבסוטית.
ואז...
אז אספתי את כולם בתוך הטירה לטקס יום ההולדת, אבל כשהנפתי בדרמתיות את מכסה התבנית גילינו לתדהמתנו... שאבוי! העוגה נגנבה! ובמקומה נותרה עקבה אחת. עקבת דרקון אדומה ליתר דיוק.

מיד זחלנו החוצה מהטירה והילדים התחילו להתרוצץ ולחפש עקבות דרקון שדור החביא בגינה קודם - הצלחה גדולה ופעילות חיובית להוצאת האנרגיה.














העקבות הובילו אותנו למשחק שאפשר לומר שהיה דומה לבאולינג... בשבוע ההכנות הילדים ציירו דרקונים על גבי קרטונים (כי מה עוד אפשר לעשות עם כל כך הרבה קרטונים?!), תקענו אותם על גלילים וכל הנסיכות והאבירים התבקשו לבעוט בכדורגל ולהפיל את הדרקונים.

היה חביב.. לא מרשים במיוחד אבל נחמד.






ואז אלה ואני לימדנו את כולם חמשיר שחיברנו שישכנע את הדרקון להחזיר את העוגה, התאמנו, התאמנו, והמשכנו לרוץ ולחפש אותו ואז... אז מצאנו.
מצאנו את הדרקון הזללן וצעקנו עליו נרגשים את הדיקלום הסוחף שהסתיים במשפט האלמותי:
"אל תהרוס את המסיבה / דרקון זללן - תחזיר את העוגה!"

החזיר.


(כאמור מינימום השקעה בתחפושת הדרקון.. ועדיין נרשמו שתי נסיכות מבוהלות...)









עוגת טירה ורודה כמובן.

זהו.
















אה, לא, קודם היה צריך לפרק את כל הטירה...

חלקה הובא לגן לבקשת הגננת ומשמש עד עצם היום הזה כארמון אחשורוש













ואז היה זהו.

אני יודעתֿ, עמוס ומלא תמונות.. אבל מה, לא נראה קצת פורים אם כבר התכנסנו?
בטח נראה.
דור המלך שעשעה לי חיים קלים בתחפושת נינג'ה:

מצאנו ברשת הדרכה לאיך להכין מחולצה כיסוי ראש נינג'ה והוא התלהב מזה כלכך, חולצה שחורה שציירתי עליה (בכל זאת הוא היה חייב להרגיש שאני עובדת בשבילו..) וטרנינג שחור. חיפשנו בגוגל איך כותבים ביפנית דור - העתקנו את האותיות ועזרתי לו לכתוב אותן על החולצה מאחור.
גזרתי לו סרטים מסאטן זהב ואנחנו מסודרים.

הוא סיכם: היו הרבה נינג'ות אבל שלי הכי מיוחדת! דייני.







וככה זה נראה בגשם...

את משלוחי המנות הכנו בסגנון פניאטה, קרפים גזורים שמודבקים בשכבות על קופסא - יצא מתוק בעיני.












אלולה השאירה אותי במתח עד הרגע האחרון, אבל בבוקר פורים התרצתה ולבשה את תחפושת הטווס (בניגוד לאיומיה ללבוש רק את תחפושת הנסיכה הקנויה שקיבלה מתנה מהחברים ליומולדת..)

החצאית, שאני מאוהבת בה, קלה-קלה, בהשראת התחפושת הכי מפורסמת בפינטרסט (-:
תפרתי לה שמלת פליז טורקיז פשוטה (כמו שעשיתי כאן) וחיברתי אליה את החצאית שלא תיפול...
ציפיתי קשת בפליז מאותו הצבע וחיברתי אזיקונים שחורים - (תמיד נעלמים לי מנקי המקטרות כשאני סופסוף רוצה להשתמש בהם!) שבקצה עיגולי לבד כחול מודבקים עם דבק חם.
סה"כ ציפיתי שהיא תדרוש ממני הרבה יותר השקעה...


כשהגענו לגן היה רגע מתוח, שבו היא נתקלה בטווסית קנויה מהחנות (שמבחינתה שווה בכמה רמות יותר) אבל התגובות הנלהבות של הגננת פתרו את העניין...
אה, וגם האיפור הנוצץ שהרשתי לה בהחלט עזר ((-:






ונטע?
נטע התחפש לשומר מסך... הוא כבר רגיל בכל זאת.

כי אני לא אוהבת לחפש תינוקות
כי בבית היה רק פוליגל אדום
כי אורי ואני מיצינו את פורים...



אורי חתך מסגרת, הוספתי אייקונים וחיברנו באזיקונים לעגלה.













היה משעשע.
מקווה שלא התשתי, נתראה בשמחות, ותשאירו ד"ש שאדע שיש כאן עוד מישהוא...
נשיקות,
בעיקר פורמת

פורים 2013 - כך שרדנו:

לפני כמה חודשים הודיעה אלולה שהיא מתחפשת לבת הים הקטנה, דורדור מייד הצטרף ואמר שהוא יהיה המלך טריטון - אני לוהקתי לתפקיד מכשפת הים (בשמחה וענווה גדולה) ואורי היה אמור להיות השוס המשפחתי בתפקיד הסרטן המזמר. אבל - כידוע למי שהתמידה בקריאה - דורדור טרף את הקלפים כשהחל לעסוק בספרות מקצועית בנושא פלוצים והמיר את תחפושתו ל'קפטן תחתונים' עליה כבר דיברתי מספיק (ותודה על התמיכה! אין עליכן!).
אלולה התחילה להחליף רצונות בקצב מסחרר: שלגיה, סינדרלה, נסיכה, נסיכה שהיא שלגיה, סינדרלה ש.. עד שהודעתי לה שהיא תהיה נסיכה גאנרית שהיא 'כל נסיכה' .

כך נשארנו שנינו, אורי ואני, לבד במערכה בחיפוש אחר תחפושת זוגית.
בישיבה משפחתית הוצעה התחפושת של האריה שאהב רק תות (של תרצה אתר עם האיורים של דני קרמן) והויכוח האמיתי התחיל: מי? מי יהיה התות החמוד? או בניסוח אחר: מי יתקע עם תחפושת אריה מאעפנה??

בסוף התקפלתי, ורק - רק - רק בכדי שאוכל להצטלם בציטוט המופלא...

ולמי ששכחה:

"אכל האריה את התות,
ואכל ואכל עוד תות
ועוד ועוד תות,
(עד כאן אם תחליפו "תות" בפחמימות מכל סוג - אני לגמרי באמינות...)










עד שגמר הכל ואמר:
- פויה



אני לא אוהב תות.
אני בכלל לא אוהב תות

זאת היתה פשוט
טעות
כל העניין הזה
עם התות.

אבל בתור קישוט, הוא בסדר.
לבינתיים (-:


התחפושות שלנו היו הכי פשוטות שאפשר, בעיקר כדי שיהיה נוח במסיבת פורים ובתהלוכה ושכ-ו-ל-ם יוכלו ללבוש את המכנסיים הקצרים ה'רגילים' ולנעול מה שבא להם. נניח סנדלים.
וסליחה שלא הצלחתי לבחור תמונה אחת..




מיותר לציין שהדף האהוב עלי בספר הוא דווקא זה, בו האמא הלביאה מוכיחה את צדקתה (כיאה לכל אם) דרך המספרת...

אדיר נכון?
והוא כבר לא בוכה ולא מתנהג כמו טיפש.
כן.
כי מי שלא מקשיב לאמא'שלו הוא טיפש.
וזהו.












דורדור זכה לתשואות רמות והיה לשיחת הגן (והאמהות כמובן..), התחפושת שלו הצחיקה את כולם והוא היה מבסוט מעצמו. גם אני (-:
ואלולה?
ובכן היא קיבלה כמתנת יומולדת 3 את שמלת הנסיכה המפוארת... (זו שתפרה לי זוגתי להחלפה בפורום טכסטיל)
סינג'רה את דורדור להסתובב אחריה בכל הבית ולהחזיק לה את השובל המלכותי (עד שהחלטתי שהעולם כולו יסבול אם לא אחבר אותו בכמה תפרים..את השובל, לא את דור) והודיעה שהיא נסיכת הנעליים!
היא כמובן תועדה באינסוף פוזות -  אבל זו החביבה עלי (-:
הכי אלולה אותנטית:

בדיוק!




















והנה ההוכחה....

אולסטאר פייטים ורודים שייבאתי מלונדון (כן, קצת גדול עליה..)








ואחרונה בפוזה רומנטית - נסיכת נעליים מציירת בחניה

אווווווייייי.....
(זה הקהל שנאנח, לא אני)















בין התחפושות חגגנו לה גם יומולדת משפחתית סגולה-ורודה כהלכה
(אני מזהירה: התמונה הבאה היא מפתיעה ומרגשת כאחד)

בקצרה: מסתבר שאני סופרוומן. באמת. הרגשתי אחרי הכנת העוגות האלה כאילו ילדתי הרגע ואין דבר בעולם שאני לא מסוגלת לו!  וכך איתגרתי את כישורי האמהיים במטבח, הכנו את מפגן הממתקים האסורים שלמעלה, גרפנו מחמאות (גם אני) ותוגמלנו במתנות (בעיקר אלה) ועל כך עוד יסופר בהרחבה בהמשך לבוא...

לשבוע שקט
נשיקות,
בעיקר פורמת

אאארררר... (רעש של ויקניגים?)

מציצה מבין ההרי הto do שלי.. כי אי אפשר בלי כמה תמונות מהחג. נכון? רואים שהיה לנו אדיר..

ובכלל אני , כך רצה הגורל, הגשתי סטודנטים לפרויקט בדיוק בבוקר של ההתחפשות בגנים.. הערתי את כ-ו-ל-ם שעה קודם כדי שאוכל להנות מפרי עמלי (-:

ועוד אחת:

יאללה אחת אומנותית עם אוירה..

ופרטים על הורסיה שלנו לנסיכה ויקינגית..

האם אי אפעם הושקעו 10 ש"ח באופן מוצלח כלכך בגרזן פלסטיק?

חצאית הטול עברה למחרת קיצוצים... וגם הוסט.

ועדיין בסבב התחפושות הראשון היה סופה אוירודינמי (היא עפה בקלילות חיננית).

למחרת בתהלוכה במושב פיצתי בענק וצעדנו כולנו לקול התשואות המשתאות (אני חושבת שבעיקר על כך ששני הורים לקחו חופש מהעבודה לכבוד פורים...) ואפילו החזקנו בפריטי הפרווה בחמסין (לא אני, כבר לא נשארה פרווה לווסט שלי. אין צורך באמפטיה).

המשפחה המאושרת.

(ז"ת המשפחה המאושרת בניסיונות פתאטיים להצטלם כמו שצריך..)

כן, אני יודעת: אני לבושה רגיל רק עם פאה. בסדר, שמעתי את זה כבר אבל! אם תשימי לב (בקפידה) אז מייד (במבט מרוכז ומתבונן) תגלי שהחצאית שלי חתוכה בגסות, שיש לי חותלות פרווה על המגפיים ועל פרקי הידיים ושרוכי טריקו ירקרקים גם.

ופאה.

את הפאה סתם התחשק לי לחבוש.

בניגוד לדעתו הנחרצת של דורדור שלא הבין - למה אני לא רוצה להיות יפה? בסוף סגרנו על חצי תהלוכה עם וחצי בלי.

ככה בטח זה היה נראה כשהם חזרו מהגן כל יום (הויקיניגם כן?)

תמונת עדלאידע אופיינית: הילד של מישהוא צריך להיות במאסף.. מהכרותי עם הניידת הזו שמאחוריה, איזה גרזן פלסטיק יתרום לאוירת הבטחון.

ודורדור עם עפריקון-רפונזל והצמה הזהובה... סופסוף נעשה משהו מצמר בבית שלי (-: הכל אמא שלה כמובן (ממש מסוכן שאני אגע בצמר).

כמובן ששילמתי על השיער הפזור המג'ונג'ן הזה בהמולת הילדים, בעוד סבב טיפולי כינים, אבל מי כבר סופר? אני.

ובאותו עניין.. פורים מאחורינו - פסח בפתח - מבטיחה פוסט עמוס בלכלוך. ממש בקרוב.

ותוספת קטנה וטריה.. החוויה האוניברסיטאית שלי:

גיבוש סטודנטיאלי במרחב (המוגן), שיח מגדרי (הגברים מסתבר מחשבים בקול רם יותר האם הפיצוץ שנשמע הוא מכיפת ברזל או לא) וכמובן היררכיה אקדמית (מי היה בק"ש במלחמת לבנון והאם מקומו בשרשרת פחות מזו שגרה 7 שנים בעוטף עזה).

עוד יום באוניברסיטת בן גוריון.

חיים מופרכים.

נשיקות

בעיקר פורמת.

הדרכה מצולמת: תחפושת אילת מטיילת

תחפושת אילת מטיילת ובעיקר: מגפיים מדליקים וקשת מעולה!

אני מצרפת כאן את ה"מתכון המלא" לתחפושת שהתפרסמה במדור להיות הורים בnrgמעריב.

הנה היא:

כשמכינים תחפושת מאימג' קיים כדאי לחשוב קודם מה המאפיינים העיקריים של התחפושת ולהתמקד בהם (יש זמן ורצון? ממשיכים לשדרג).

בתחפושת של איילת יש לנו את השמלה והנעליים עם הגרביים ואליהן נוסיף את החיות המתלוות אליה.

בשדרוגים אפשר להוסיף את השיער הג'ינג'י למשל. אני חושבת קודם כל על הנוחות (על הנוחות שלי בעיקר.. למשל בלי אוברלים לילדים גמולים) ומשתדלת להמנע מאביזרים שילכו לאיבוד ואני אספוג את בכיים לדורות.

שמלת תכלת לאילת:

אם יש בארון שמלת תכלת אפשר לעבור לשלב הבא (-:

ניתן לצבוע שמלה לבנה (מכותנה) בצבע לבד (זול, פשוט ומצוי בכל הטמבוריות, הצביעה נעשית במכונת כביסה), אני חסידה של חנויות ויצ"ו ובגדים יד שניה שאפשר ליצור מהם הכל ואפשר גם לתפור שמלה פשוטה מפליס.

הפליס הוא בד סלחני לתופרים מתחילים ולא צריך להכין לו גימורים (בטח שלא לתחפושת לטעמי) ומתאים לנו לחורף:

1. מוצאים בארון שמלה בגזרה פשוטה במידה מתאימה - שמלת סרפן ללא שרוולים תהיה מצויינת. מניחים כשהיא מקופלת לחצי על בד פליס תכלת (השתמשתי בכרבולית פליס שעלתה 10 ש"ח בסופר) כשגם הוא מקופל:

כדאי לקפל את שמלת המקור שלנו על צדה השמאלי (ההפוך) - כך היא שוכבת יותר טוב ואנחנו מקבלים את תוספת התפרים. מסמנים כס"מ וחצי מהשוליים וגוזרים.

הופכים את השמלה (כל פעם מקפלים ומסמנים צד אחר - פעם קדמי ופעם אחורי) וחוזרים על הסימון והגזירה.

יש לנו עכשיו 2 חלקי שמלה - אחורי וקדמי. מצמידים אותם (אם לפליס שלכם יש צד יותר "יפה" אז מצמידים יפה ליפה, התפירה נעשית על צד שמאל). תופרים בחיבורי הכתפיים ובצדדים - וקיבלנו שמלת אפודה.

לא מתרגשים אם השוליים לא שווים, פשוט גוזרים ומיישרים, אם צריך גם את השוליים של הצווארון - לטעמי בפליס (ובטח לתחפושת) לא צריך לעשות גימורים מעבר לזה.

אם רוצים לקבל "לוק" של איור אפשר לתפור סרט אלכסון שחור מסביב לשמלה.

2. מכינים את הכיס:

"הולכת אילת, שמחה וצוהלת, עם חיפושית עגולה בכיס השמלה. כמה נפלא!"

כמה חיות תרצו להוסיף? החיפושית והחלזון יספיקו בעיני לתחפושת לקטנטנים והמתקדמים יכולים להוסיף ציפור, כלבלב, צב (חשבתי שג'ירף מעולף על האף מחוץ לליגה שלי.. בסוף הוא נכנס).

שוב, גם את החיות אפשר להוסיף בכמה דרכים - אפשר להוסיף לתחפושת צעצועי בד של החיות - או לתפור ישירות לתחפושת או לחבר סקוצ' לבגד ולחיה ואפשר כמובן להכין לבד.

אני השתמשתי בכל השיטות בשביל להדגים אבל כדאי לבחור דרך ולדבוק בה: או צעצועים, או ציורים וכו'.

גוזרים מהפליס כיס בצורת חצי עיגול (אפשר להשתמש בקופסא לסימון), שמים לב שהחיפושית שבחרנו תכנס לכיס - אם רוצים מדביקים את החיפושית לסרט גומי (החיפושית שלי ממתכת ולכן השתמשתי בדבק חזק E6000) ואותו תופרים לכיס לצמצום התעסקות עם אביזרים.

תופרים לשמלה בצדה הקדמי.

כלבלב שובב על הגב :

כלכלב שובב תופרים בחוט ומחט לגב השמלה - כדאי לבחור כלבלב קל שלא "ימשוך" את השמלה למטה.

ממקמים אותו בחלק העליון צמוד לצווארון - כי הוא ימשוך הרי את השמלה.. אני חיברתי אותו גם בכפות הקדמיות וגם בסנטר שיראה כאילו הוא נושך את השמלה - מאוד שעשע את החברים.

אופציה נוספת היא לצייר את החיות. האיורים מאוד בהירים וקל לעבוד איתם - והכי טוב:

אפשר לתת לילדים לצבוע! בעיני זה לוקח בגדול..

ציירתי על דף, את הדף תפרתי (במכונה) ללבד בהיר בשביל שאח"כ יהיה לי קל לחבר את החיות לבגד.

אפשר גם לחבר סקוצ'ים לחיות ולבגד (בתפירה או סקוצ' דבק).

משלבים מעל חולצה תכולה (אפשר כמובן לתפור לשמלה שרוולים) - זהו, סיימנו את השמלה (-:

נעליים וגרביים:

אם יש נעלי בובה חומות מצרפים להן גרביים בצבע תכלת וממשיכים הלאה. אם אין רווח נקי שלנו!

אפשר לצבוע זוג מגפיים (בעיני זה שדרוג משעשע)

משתמשים בצבע אקריליק (בסיס מים) ומציירים את הנעל והגרב, אם רוצים משהו עמיד יותר מומלץ להשתמש בצבע על בסיס שמן או להוסיף שכבה של mod podge שהוא חומר שקוף שישמור לנו על צבע האקרליק.

לפי סוג הצבע תחליטו כמה שכבות - השתמשתי באקריליק של חברות שונות, הצבע של XTC (החום) הצריך רק שכבה אחת והתייבש מעולה.

הוספתי קוי קונטור עם מרקר שחור בשביל שיראה "מאוייר" יותר.

אלו אחלה מגפיים בעייני גם ליומיום (ואלולה חושבת בדיוק כמוני..)

אין לכם מגפיים שעלו 20 ש"ח בשוק? לא רוצים להרוס את המגפיים מאמריקה?

תופרים כיסוי למגף/לנעליים (אם אין מגפיים).

יש ברשת כמה הדרכות מקיפות ומעמיקות, אני כהרגלי אציג את הדרך החורנית...

גוזרים 2 מלבני פליס תכלת, מקפלים כלפי פנים ותופרים כך שנוצרת לנו "תעלה".

מקפלים שוב הפעם לחצי ותופרים עד תחילת התעלה (כך שהיא לא תיסגר).

מלבישים על המגף.

גוזרים משאריות הפליס חצי עיגול לכל מגף ותופרים (שמאל לשמאל) בדיוק באמצע - כמו בתמונה השנייה מימין.

גוזרים רצועת לבד חום - מודדים מה הרוחב - קחו ספייר לכל הכיוונים ואח"כ תגזרו שאריות. את הרצועה החומה תופרים לתחתית "שרוול" המגף שלנו לאורך הצורה המוזרה שיש לנו שם (בשל חצי העיגול שחיברנו).

מוסיפים רצועה לסנדל מלבד, אפשר לרקום אותה בחוט שחור ליצירת "אבזמים"

בתעלה שיצרנו בחלק העליון משחילים שרוך, אני עובדת בשיטה העוברת מאם לבת.. מחברת לסיכת בטחון, מעבירה את הסיכה ומתפללת שלא ישתחרר (-:

קושרים את שני הקצוות בחוץ וכשהכיסויים על הרגליים מושכים לכיווץ - כך שישב טוב על הרגל.

ניתן להוסיף גם סרט גומי מתחת למגף - במקום סוליה - זה יעזור לכיסוי להשאר במקום.

ולא לשכוח!

חלזון מנוזל על הסנדל...

מי שם פוצה מקור? ציפור

ציפור בת ברוש על הראש, יתכן והחלק החביב עלי בתחפושת..

גוזרים בד (אני עבדתי עם פליס כי הוא כלכך סלחני ואוהב תפרים לא מדוייקים..) ארוך יותר מהיקף הקשת וברוחב שיקיף אותה.

השתמשתי בקשת בשווי 1 ש"ח - זה לא חשוב העיקר שתהיה נוחה. תורפים את הבד מסביב ומצפים את הקשת.

מחליטים איזו ציפור תזכה בכבוד: אספתי מרחבי הבית את בובות האצבע של הציפורים ולבסוף נבחרה היונה התכולה.

התוכי הזה בצד ממש מצחיק, לא?

מילאתי אותה בקצת אקרילן (צמר גפן זה בסדר גמור) ותפרתי לקשת.

מי שמאוד מאוד רוצה שיער כתום למהדרין - פאות בעיני לא רלוונטיות לילדים ומחוץ לדרום ת"א עולות יותר מדי אבל! אפשר להכין שיער מחוטי צמר כתומים או מרצועות פליס כתום ולחבר לקשת.

התחפושת הזו היא מאוד "אני" - מינימום הצקה לילדים (הג'ירף יורד מבחינתי), פשוטה, מתוקה

וינאי הדוגמנית היפיפייה שלי מאוד אהבה אותה

(היית מאמינה שגם בחיים הבת של השכן כזו יפה?)

והכי חשוב הקשת נשארת בשימוש וגם המגפיים

(-:

אם יוצא לך להשתמש בהדרכה אשמח לראות תמונה ואם משהו לא ברור תרגישו חופשי להגיב..

פורים שמח ומבדח!

נשיקות

בעיקר פורמת