יום שלישי, 26 ביולי 2011

מהמטבח (הרומני) באהבה...

כבר 3 שנים שאנחנו מפנטזים על מטבח לקטן, וזה כבר גדל, הצטרפה לו שותפה, ומטבח עדיין אין... וזה לא שקפאנו על שמרינו, בכלל לא! אני למשל, עשיתי המון כמו לבקש יפה, להתחנן, להתעצבן, להחליט שבעצם אני יכולה להכין לבד, לבקש שוב ועוד ועוד.
ביום הולדת 3 של דור (לפני יותר משנה), בבוקר החגיגה המשפחתית פתאום נזכרנו שמתנה מאבא ואמא חסרה.. מהר רצנו לג'אנקיה הסמוכה והתחלנו לנבור, יצאנו עם ספק ארונית ספק 2 מדפים וב45 דקות (כולל הנבירה) המצאנו מתקן חדש.. מטבח זה לא היה, אבל קראנו לזה "הצרכניה" וזה בהחלט סיפק את הסחורה לכמה חודשים..



מאז הצרכניה שימשה כמקום אחסון לכלי המטבח וה"כאילו אוכל", מעלה אבק (כמו כולנו) ובעיקר - הזכירה לי שעדיין אין מטבח...








בפסח (אנחנו מדברים פה על החלטות שלוקח לעבד אותן חודשים רבים) ביקרנו אצל מעיין המוכשרת שבמהלך חופשת הלידה בנתה לבנים שלה (שלא מבינים כמה שפר חלקם ביחס לפעוטות אחרים) מטבח מדוגם במו ידיה:

מטבח מרווח ומאובזר כמו שכל אמא חולמת עליו, עם גימורים מושלמים (ציר פנימי, זויות לפרספקס של דלת התנור ועוד שדרוגים שבילדים שלי בחיים לא הייתי משקיעה..)










אלולה ודורדור לא עזבו אותו


וממש שמעתי אותם ממלמלים "אח.. לו רק היה לנו מטבח.. עולם הדמיון שלנו היה מתפתח, היצירתיות שבנו היתה מתגלה סופסוף.. אם רק היינו כמו כולם.."









הם כלכך נהנו שהחלטתי לתת צ'אנס לשידה שמחכה אצלנו כבר שנה לההפך למטבח, בדיוק בשבוע שבו גיבשתי את ההחלטה אורי החליט לעשות מעשה! (מוסיקה דרמטית בבקשה) הוא ניגש - ללא תיאום מראש! וניסר חור לכיור - ללא אישור תוכניות! והוריד מדף - ללא התייעצות מוקדמת! והרכיב ברז.. בדיוק באמצע.
סימני הקריאה בפסקה הקודמת מרמזים על התמונה שמתקרבת.. הכוונה היתה כ"כ טובה אבל הביצוע.. מזל שהוא לא קורא כאן.

בכל מקרה, זה היה כ"כ גרוע אבל הנחתי בחצר לראות מה יקרה. פזרתי פרורי במבה והתרחקתי בשקט.. ואכן הם הגיעו. . (הילדים, כן? גם הנמלים) ודווקא אהבו.







זה רק דירבן אותי להכין להם מטבח אמיתי, ואת זה המזעזע נתתי להם לצבוע בגואש. זה נגמר בהרבה תמונות שלא ניתן לפרסם ברשת של ילדים ערומים צבועים ל-ג-מ-ר-י. ובמקלחת.


כאן רואים יותר טוב שה"מטבח" הזה הוא בעצם אסופת פלטות באיכות ירודה, לא רואים שחצי מהחלק האחורי חסר (ז"ת אין גב מתחת לקו הכיור..) ושחיתוך הכיור של אורי נעשה, אממ, ביד חופשית?







בינתיים, בתאום מושלם, גם בקצה הצפוני של העמק אמא נוספת שמעה את אותו מלמול חרישי (שלא לומר דמיוני) מבנותיה..
כך יצא ששילבנו כוחות 2 המשפחות - ז"ת יואב (צפונית לעמק) ניגר 2 מטבחים תוך שימוש במידות של מעיין, הפקת לקחים (להנמיך את המטבח למשל) והתאמה לשטח (אין מצב למטבח מרווח..), אורי סיפק בירות וחברה (וגם ניסר כמה קוים שאני מעדיפה לא להודות שהגיעו מאצלנו)

אני חיבת לציין שאת המאסה של העבודה הגברים עשו (ללא התייעצות מספקת. לטעמי.) אבל כבר לא היה הרבה על מה להתלונן (-:

למדנו הרבה.. וחלק ממה שרשמנו לשיפור:
- אם מתעקשים על מדף : חובה ברז עומד.
- צירים פנימיים זה לא פינוק.
- מבאס כשלא נשאר מספיק מקום לידית וטיימר בחלק של התנור.


וכמובן שהבנות מונו לאחראיות צביעה ואבזור..


(מי שם לב לשינוי הצבע? בהתחלה רציתי כפרי-וינטאג' וניסיתי טורקיז דהוי, מהר נזכרתי שזה לא ממש אני. לצערי. ירוק דשא מזעזע זה כאן!)


אנחנו מתים עליו! הוא ממש לא מושלם, בלשון המעטה, אבל הוא שלנו ואנחנו מבסוטים.




עשינו מישמש השראה מכל הבא ליד, גובה מוצלח מאוד ממטבחי פטיט והחלטות צבעוניות ממטבחים קטנים ובטח מעוד כמה מקומות כי את רוב זמננו בבניית המטבחים האלו (כאמור פרויקט ארוך טווח עד מאוד..כמעט שנה..) בילינו עם בקבוקי בירה ליד לפטופים אחרי השילדים נרדמו ושוטטנו ברביעיה באתרים לוהטים (לוהטים במובן של "מי שחם לו במטבח.." וכו').
הנה המטבח השני:


אומנם חסר לו עדיין וילון כי לא הצלחתי להחליט איזה בד יתאים ו-גם הוא סובל מכך שלא מצאנו ברז עומד וזול ונאלצנו להשתמש בברזים גדולים מדי שקצת הורסים את העיצוב.

והגליק: במקום כיריים הודבקו תחתיות וינטאג' מדליקות בצבעים יפהיפייייים!







ואפשר להוריד את התוכנית נגרות שיואב הכין כאן - שרטוט ב google sketchup ב 3D - יואב החליט שננסה להראות מקצועיים ואומנם הצלחנו (להצלחה אבות רבים, אמרו כבר?), ז"ת הצלחנו למרוח עוד 2 ערבים על הפונקציות שיואב למד בתוכנה כמו החלפת תאורות/שינוי דוגמניות לשביעות רצון כולם/מבט מזויות שלא מעניינות (למשל מנקודת מבט של ילד - למי אכפת?..). נסו ותהנו.

כאמור עדיף שהמגירה הנפתחת של התנור תהיה עליונה כי עכשיו היא נפתחת לרצפה, מספיק ילד אחד שיעמוד עליה.. ואני כבר אעדכן בקרוב כשזה יקרה (-:

אני חושבת שיומיים בילינו רק להתקין את הסוגר המגנטי לתנור..




בינתיים הוצאנו את "הצרכניה" למשחקי גינה עד שתתפורר לחלוטין והיא דווקא זוכה שוב לעדנה, יש לה לוח מחיק מקדימה:


כן, לא טעית, אצלנו עוגה עולה "3 ימים".











הבעיה העיקרית שלה שהיא, מממ, לא ממש יציבה (-:




















ועצה שווה זהב: ידוע הרי שאין מטבח שלם ללא בקבוק וויסקי, והמהדרין לא יסתפקו בפחות מבייליס (לנשים בקהל ולאלו שאוהבים להרוס קפה טוב - ובגיל 4 יש הרבה כאלו), בקבוקי זכוכית מעט בעייתים אבל מצאנו תחליף מושלם..

אלו בקבוקי פלסטיק, "טעימות" של מיטב המותגים באריזות פלסטיק שמוכרים בדיוטי-פרי - מתנה מעולה - גם להורים (בהתחלה) וגם לילדים..





ובמטבח שלנו מככבת ערכת עץ מתוקה להפליא שקניתי כאפיקומן לאלולה - החרדל/קטשופ ממנה ומשמאל למעלה אפשר לראות את הקופסא שמשמשת כאחסון מעולה ויש לה את הידית-המבורגר המדליקה.
שאר ה"אוכלים" מאיקאה (עולה יקר לביצוע הזול) וקופסאות מהמטבח - קוטג' , יוגורטים - להיט, וכל פעם שנשבר.. תמיד יש חדש (-:
המטבחים עומד במטבחים (רציתי לכתוב ב"מטבח הגדול", אבל אין הרבה הבדל למעט גובה משטח העבודה..) - מיקום אידאלי לתעסוקת ילדים, ותמונה אחרונה של האבולוציה המטבחית שלנו:



ותודה לחברים הכי טובים שלי.
כשסופסוף הילדים יעשו מליונים, בזכות משחקי הדמיון והחשיבה היצירתית שפותחה בילדותם כמובן, אני יודעת שתגיעו להזדכות על האחוז שלכם בהשקעה החינוכית (-:









דמיינו שרשמתי גם מתכון מוצלח לממליגה, טוב?

ליל מנוחה
בעיקר פורמת

יום רביעי, 20 ביולי 2011

(קצת מ) תערוכת בוגרים שנקר 2011

בוקר חברות נחמד במיוחד בתערוכת הבוגרים של שנקר 2011
לא משנה כמה תערוכות כאלו אני רואה, סף הסבלנות שלי לא מצליח להתארך.. אחרי שעה וחצי אני כבר יודעת שמעכשיו רק ה"ואוו!" יצליחו לעצור אותי בדרך. זה כמובן מאוד חבל אבל זה הקונספט - משהו בסגנון "קבלו את הבוגרים שלנו, בוא נראה מי יצליח לרגש אתכם?".
לא מעט רעיונות, כמה טכניקות מעניינות ואין ספק שהרבה מאמץ (ובהחלט גם השקעה פיננסית מצד הסטודנטים) ואני יצאתי כבר עם כמה רעיונות שמתרוצצים אצלי, וזה היופי בתערוכות האלו, שהן כלכך נגישות ושמשהו ידבר אל כל אחד - אבל מה שמעורר השראה אמיתית מבחינתי הוא הדרייב, רעב שממש מרגישים אותו בחלק מהעבודות, לצאת ולעשות, ליצור, אז גם אם לא גילינו את "ה" דבר הבא - אנרגיות לעשייה מוזרמות (-: חשוב לא?

מקווה שיעניין להציץ.. הנה כמה שמשכו אותי, אני לא מתחייבת שזה המיטב אלא יותר מה שגרם לי להמשיך עם רעיונות משלי.. ניסיתי לגוון ויאללה הנה תמונות:

קיבלה את פנינו (התחלה טובה) הצעה לאריזות קמח תחת הכותרת המקסימה "ללוש":

עבודה של עינת סלם, אריזות שעוצבו בהשראת תהליך הכנת הבצק וכמובן שלא התאפקנו ומישמשנו.. יש כייף בידיעה שזה לא חייב להיות "אמיתי", זה היתרון בפרויקט סטודנטים לדעתי - מה אכפת לי אם יהיה קשה לשנע? ממש מתחשק לפתוח את הקשר ולראות את הקמח.




ועוד עבודה שלה, פרוייקט "משתלת אסיף" שמציע אריזות זרעים:

נהדרות בעיני.
אגב לא שמתי לב עד שהגעתי הביתה ששתי העבודות שלה..










נסיון מוצלח לצאת מההשראה של האוריגמי למקום אחר

והצבעוניות נהדרת, נכון?
על העטיפות ישנם אייקונים שמעבירים אינפורמציה על סוג הצמח.










פרוייקט מושקע במיוחד מבחינת קונספט, תכנון וביצוע של מאיה רוזנברג - "ערכת ליווי לשהות בביה"ח לילדים":


זוהי ערכה שמלווה את הילד במהלך השהות בביה"ח ומספקת לו מידע על מה שיקרה דרך משחקים.





העיצוב אולי לא חדשני אבל מתוק ומתאים לטעמי

מעבר לבובות הבד שמשמשות כדמויות המובילות בכל ערכה ישנן מדבקות, חיתוכי לייזר של חלקי משחק, קצת משחק עם הדמויות בעיצוב "שמיכי" וכיסוי עיניים כובש במיוחד.




ספרון בכריכה קשה של רונה נתנאל, "למצוא טוב על דתיים ודייטים":












הפנים כולל איורים נקיים ומוצלחים לפורמט "מדריך" כזה בשילוב של סקיצות ידניות ולאחר מכן עבודת אילוסטרייטור

עכשיו אני תוהה אם מה שמשך אותי היה הרענון בנושא.. דתי-לאומי לא ממש מככב בשנקר (-: ואני אוהבת פרוייקטים אישיים גם כשהם ציניים והומוריסטיים. בעצם במיוחד כשהם כאלו.















וזו אחת העבודות החזקות בעיני - "הלם קרב", של בת-אור נאה:


3 ספרי "זיכרון", כבדים עם עטיפה "הולמת" - כזו אפורה מבד עם הטבעת זהב..
בכל ספר מודפס מימין שיר שכתב הלום קרב ומשמאל פרשנות גרפית לחוויה שלו.







מה שמעניין במיוחד בעיני זה המיקוד בטכניקה דווקא - כאילו הטכניקה מעבירה את סוג החוויה של הלם הקרב ומשתנה מספר לספר ומראה כמה שונה כל חוויה.
בתמונה העליונה למשל רואים את הדפים מתחילים עם נגזרת אחת של טנק (פינה העליונה השמאלית של הדף) ובכל דף נגזרות עוד ועוד צורות:


עד שבדפים האחרונים בקושי מזהים את האימג' של שדה הקרב ונותרים רק החורים, המגזרת.








בספר הזה הפרשנות הגרפית מאוד מילולית אבל זה בדיוק מה שצריך, קולע וחזק:

"המלחמה האחרונה
השאירה בי צלקת
אך לעיניך היא שקופה"

(אפשר להגדיל את התמונה בכדי לקרוא את השיר)

והפרשנות מדברת על האופן שבו יש "לקלף" שכבות כדי לזהות את התופעה - ומציעה דרך טכנית לעשות את זה.


הכלה מימין מודפסת על משטח מוגבה מעט והחתן שלה מורכב משכבות שכבות של נייר שקוף:



דוגמא מצויינת לחוזק של עיצוב גרפי.
נגע לי בנקודות רגישות מאוד.







ועבודה נוספת שעוסקת בחוויות הזכרון, מכיוון אחר ובטכניקה שונה:

מימין אפשר לראות את החפצים תלויים על הקיר, בחדר חשוך עם תאורה עדינה וכל כמה שניות מתווספת הקרנת וידאו נוספת שמפיחה "זכרון" בחפצים.


במראה למשל מתחילה להתהלך "בעלת הארמון", מתקרבת ומתרחקת.



עוד אובייקט מוצלח היתה המנורה שעל האהיל שלה התגלתה צללית של אישה מתפשטת, לא נתפסה טוב בצילום החובבני שלי..


גם דמות הילד על המפיות "מפעם" התרוצצה לכל עבר בתוך המסגרת של המפית, נעלמת וחוזרת להסתכל כלפי מעלה.


על האובייקטים האחרים היו גם הקרנות פחות מוצלחות, אבל בסה"כ מיצג שהצליח לרתק אותנו כמה דקות טובות.



וכמובן.. שמילים כאקולוגי, ממוחזר, חשיבה ירוקה היו חזקות בתצוגות וכתבתי על זה פעם שקשה לחדש לנו ולרגש בנושאי ה"כמה האדם רע ומזיק לטבע", כאן ישנה הגשה יותר צינית ומעניינת בעיני- המיצג "חיות אדם":

שי אגמי, מדבר על מוצרי צריכה זולים ומעצב אריזות קרטון לחלקי החיות הנכחדות. בטקסט המצורף הוא כותב שניסה להשטיח את החיה לקופסא זולה וריקה, לדעתי העיצוב דווקא לא זול ומוצלח מאוד אבל זה לא פוגע ברושם שמשאירה העבודה במיוחד בבחירה להציג אותה בחלל התצוגה כמערום קרטונים ענק בפינת החדר.




רואה איך כל קופסא מכילה חלק של חיה? זנב כריש וכו'..


פרוייקט גמר של טבע הררי, עיצוב ערכת למידה לילדים דיסלקטיים כהכנה לכיתה א'.
בפרוייקט הוצגו גליונות עבודה ונראה שהוא מורכב מאוד - אהבתי שהמיקוד היה על חיבור בין טקסט לצבע.
העבודה "תפסה" אותי כבר בדרך החוצה והיה לי קשה להתמקד אבל לא יכולתי להתעלם מהשילוב של הקראפט עם הצבעים (-:




והשבלונות המתכתיות פיתו אותי לשחק בהן קצת..












ודוגמא לרעיון שימשיך איתי.. רוני חפץ מיתג מלון בוטיק משפחתי, לא התחברתי לעיצוב בהשוואה לקונספט שהוצג אבל הרעיון הטכני (משמאל) מדליק:


אם אי פעם אקנה באמת צבע "לוח" לקיר רשמתי לעצמי לצבוע גם כמה קופסאות (-:







בגזרת העיצוב התעשייתי אהבתי עיצוב של לסדרת כלים לקינוחים:

כל כלי מעוצב כך שנהיה חייבים "לחלץ" ממנו את הקינוח - לגרד, ללקק בצורה גרוטסקית במיוחד ובאופן כללי להתעסק באוכל - לגיטמציה נהדרת למה שאני ממילא עושה, נכון?

רואים את גביע הגלידה? האביזר ששוכב לידו הוא הגביע ללא הגלידה - עכשיו לדמיין איך צריך ללקלק בין כל הזיזים (-:




וגם למחלקה לעיצוב תכשיטים קפצנו.. אני מודה ששם הביקורת שלי היתה יותר "מהבטן", פחות התחום שלי.. אבל דווקא היו כמה עבודות שסחטו קריאות התפעלות וחיפוש אחר תג מחיר (כשלמדתי היה לנו חבר שהמחמאה הכי גדולה שלו היתה "הייתי קונה את זה"..נכון, מור?)

אדר קליין יצרה מכסף וטקסטיל, מעין רשתות קטנות שממולאות בכדורי בד.
אני מאוהבת בשילוב של המוטיביים הימיים-אלמוגיים האלו יחד עם גורדי השחקים (-:






משמאל עבודה של תמר גליק שהביעה היטב את רחשי ליבי ביחס לדיוקנאות ה"אבן" האלו.. גם לי בא להשחית להן את הפרופילים המושלמים.. מעניין אם לזה היא כיוונה (-:



ומימין עבודה של אדווה רוזנשטיין בהשראת אותות מלחמה שמאוד אהבתי.







וכמובן שמאיירים מוכשרים, אומנם הסגנונות כבר מוכרים אבל עדיין היו עבודות נפלאות:












וזו שבתה אותנו לחלוטין.. איורים לספר ילדים בשם ברמלי, שצייר מרט פקר:

אני חייבת למצוא את הסיפור כי כך הוא מקצר אותו: " עלילת שני יתומים, גד וימימה שעורכים מסע באפריקה, פוגשים את "המפלצת בעלת השן הקוצצת" והופכים אותה למוכר רקיקים חביב."

נשמע מעולה, לא?



והמון כרזות עם צבעוניות מעניינת ומפתיעה ומשמחת (-:







מקבץ קטנטן..
קייצי לי השילוב של כתום ותכלת.. מממ.. איזה בדים יש לי בצבעים האלו?
(-:


למעלה: מימין הדר גלבוע, משמאל סיון בורן
למטה מימין טוהר דורי.







רגע.. מה, לא נציץ שנייה בעיצוב טקסטיל? עוד טיפה סבלנות, טוב?
טכניקה מרתקת בעבודה של סיון רויז - משי וחיתוך לייזר:



מימין סוג של שרשרת (אין לי מנוח מקצועי לעניין..) חייבים לראות.. מהפנט.








ובסקאלה השנייה של עבודת יד מהסוג הכי מוחשי - עבודה נהדרת עם שימוש חוזר בעור ובדים שהוצאו מריהוט ובגדים, של אנדראה לנר:













חיפשנו את עיצוב האופנה (כי אנחנו בנות) אבל הסתבר שהם מציגים בנפרד, מצאנו את המיני-תצוגה ההזוייה הזו של חלק מהדגמים:

בתוך מסגרות צבעוניות מלוות את גרם המדרגות.
לא ידידותי למצלם ובטח לא לאחת מאיתנו עם עגלה ולחברה שלה שכבר לא יכולה היתה לדמיין עלייה במדרגות בשלב הזה.. זו אני כמובן.




ואחרי שהשומר השביע אותנו שזה בטוח והשלשלאות נבדקו, השארנו אותו שם ורצנו לקפה.












התערוכה פתוחה עד 29.7, מקווה ששרדתן את המסע - תרגישו חופשי להגיד שזה מספיק.. איך אדע אם לצלם גם בבצלאל?
(-:
נשיקות וסוף שבוע נעים
בעיקר פורמת

יום שישי, 8 ביולי 2011

הדרכה מצולמת: מגופיה "של בנים" לשמלה קטנה

אה החופש החופש!
אורי הצדיק התעקש לרשום את דור למחזור ראשון של הקייטנה ועכשיו אני שפחתו הנרצעת (של אורי הגאון) כי, כי - מה חשבתי? באמת חשבתי שחודשיים נסתדר? תחי הקייטנה!

בינתיים היה לי שבוע חופש מהעבודה- קצת לעצמי- אז ניצלתי אותו לשפעת קטלנית לבד בבית עם שני ילדים (המילואים, המילואים)
וגם להתלבטיויות לגבי האתגר הבא בפורום טכסטיל וליבוד.
שדרוג חולצת טריקו.













אני עדיין לא יודעת מה אשלח לתחרות אבל הנסיונות בדרך בהחלט גורמים לערימת ה"ממתינים" להתכווץ - חולצות/גופיות וכו' שמחכים שאעשה איתן משהו. בקיצור - לשדרוג.
אז אחד מהפרוייקטים היה להפוך את הגופיה "של בנים" הזו, שראתה כבר ימים יפים יותר (וגם, לא אצלנו, לפני 3-4 ידיים)


לשמלה לאלולה.


כמובן שזול יותר לקנות שמלה פושטית אבל יש לי סנטימנטים לגופיה הזו וחשבתי שיהיה נחמד שתהיה לה שמלת גן פשוטה בצבעים קצת אחרים מהסקלה של רוב הבנות.. אינדבידואליות בגיל שנה וחצי זה מעצב אופי, לא? אז לא נורא.













רגע - למה להפוך את זה לשמלה? רק בשביל שחלילה לא נצטרך להכין מכפלת.
מי שאוהבת מכפלות (??) יכולה גם להפוך גופיה לגופיה במידה קטנה יותר.
ואם הגופיה הזו מתאימה.. אז לא צריך לעשות כלום (-: נא להתפזר כאן אין מה לראות.

והנה הדרכה מצולמת לתהליך בסיסי, מתקדמות נא לעבור לתגובות (-: ולמי שמתחילה וזה יעזור לה - איזה כייף לי!



הופכים את הגופיה לצד שמאל (ההפוך) ומקפלים לחצי, משתדלים שלא יהיו קפלי בד באמצע.
בשלב זה אפשר לראות "מה הנזק" - אצלי הגופיה כבר מעוותת לגמרי משנים של שימוש..















מניחים מעליה גופיה/שמלה במידה טובה ומבד דומה - ז"ת הגופיה שלי מטריקו אז הנחתי מעליה גופיה שטובה במידה גם מטריקו דומה.


בגופיה שלי יכלתי להשאיר את פתח הצוואר כמות שהוא אבל גיליתי שאני צריכה להקטין את פתחי הידיים (הטכניקה זהה כך שתתאימי למה שאת צריכה).





סימנתי עם טוש מחיק היכן לגזור - להקפיד שגם הגופיה שמשמשת לי כמודל תהיה על צדה ההפוך - הצד השמאלי - כך יש לנו כבר את תוספת התפר.
מכיון שהמודל שלי היא גופיה (הסגולה) גם סימנתי היכן ממשיך הקו כשמלה - במקרה שלי מכיון שהגופיה כבר ממש ישנה וחסרת צורה לא היה לי הרבה משחק, כדאי ליצור קו שמתרחב עד התחתית של הגופיה שלנו.



גוזרים לפי הקו שסימנו.


















תופרים את הצדדים








איך? מחליפים למחט לסריג (מחט סטרצ') , למי שאין מכונת אוברלוק (אני מתה על המשפט הזה.. מופיע בכל ההדרכות אז למה שלא בבלוג שלי?) כמוני למשל.. תופרים תפר זיגזג - אני משתמשת בתפר זיגזג עם קו. הלוואי שהיה לי מספיק ידע ונסיון להסביר למה אבל - ככה זה עובד לי הכי טוב.
הוא לא נראה טוב בתמונה תצטרכו להאמין לי שזה תפר זיגזג.






פורמים את הסיומת של השרוולים (ושל הצווארון אם יש צורך להקטין גם אותו)



שנשארו הרי בצד כשגזרנו.

















לא צריך לפרום הכל..


בודקים כמה מהסיומת נצטרך לסיומת החדשה שלנו - אני הייתי צריכה להקטין בכמעט חצי - מניחים בלי למתוח מסביב לפתח וגוזרים.



בטח הגיוני יותר למדוד בסרט מידה.





מחברים בסיכה ומוודאים שוב.. ותופרים את שני הקצוות יחד (שוב מחט סטרצ', תפר זיגזג)









מניחים את הלולאה החדשה שלנו בתוך פתח השרוול, מקפידים שימין וימין (הצדדים היפים) יפנו זה לזה













בתמונה העליונה למשל לא עשיתי את זה והזמן שלקח לי לפרום את הסיומת הזו היה הרבה, הרבה יותר ממה שלקח לי לעשות את כל השדרוג. הרבה יותר (לפרום תפר זיגזג מבלי להרוס את הבד..). תבדקי פעמיים בבקשה.



הנה בשרוול מימין זה בסדר...


בקיצור, מחברים בסיכות,
כדאי לחבר לפי פלחים: קודם בשני נקודות החצי, אח"כ לרבעים וכן הלאה, כך שהבד לא ימתח מדי בצד אחד.





שמים לב שהצד ה"גמור" של הסיומת - ז"ת הצד שלא פרמנו יפנה כלפי מטה, לא לתפור עליו!
ושוב תופרים




חמוד נכון?



אפשר לראות שלא היה לי מקום למשחק בגזרה, אם הגופיה היתה רחבה יותר הייתי עושה גזרה מתרחבת יותר כלפי מטה.




עכשיו עושים את אותו הדבר בצד השני (וגם בצווארון אם יש צורך)







והגענו לחלק הנחמד - איך הופכים את הגופיה שמלת בנות?


אני הלכתי על הדרך הקלה (ז"ת בלי אפליקציות לגיהוץ) וציירתי באקריליק.










לא התאים לי להוסיף לבבות, חיפשתי משהו ש"ידבר" באותה שפה של הגופיה אבל ייתן את הטאצ' הנקבי-סטייליסטי..




הקרנף החביב קיבל לחי ורדרדה (-:










ואת הצווארון המצוייר הוספתי גם בצד האחורי





















ואחרונה שמראה כמה שפתחי הידיים יוצאים חביב:

וזהו.
כמובן שלפי הגופיה המקורית אפשר לצייר/להוסיף אפליקציות/לרקום ועוד.

אני לא יודעת אם זו אמונה תפלה או לא.. אבל אני מגהצת בחום גבוה (מעל נייר פרגמנט) את ציור האקריליק שיתקבע. לחיי הכביסות שבדרך!







הסיבה שאני לא שולחת אותה היא שהתמונות של לפני ואחרי לא מספיק "משודרגות" ומראות הבדל, אבל יש לי עוד כמה (וכמה וכמה) חולצות שממתינות לתורן אז נראה מה יצא, ובינתיים אם מחפשים עוד רעיונות - שווה לקפוץ גם לבלוג הזה להדרכות מצולמות לחולצות טריקו בעברית.
מקווה שנהנתן ודבר אחרון חביב..
אומנם בקרנף עסקינן אבל יעל הקיפודה האהובה עלי (הרבה פחות קרציות מלקיפודים שאצלי בגינה..) עורכת חגיגות לבלוג ה101 שלה. כבוד גדול. ואני אףפעם אףפעם לא משתפת ב"בלוגולדות" אבל בשביל הסיכוי הכה קלוש שאולי פספסת.. זה ממש כאן.
ולאחרונה קיבלתי ממנה משלוח של הבד הזה:


דמוי עור כתום ויפהיפה לטעמי בדיוק...

ונשבעתי שאכין ממנו ארנק.
אז הנה עכשיו כתבתי את זה ואני חייבת להכין.
בהצלחה זו מילה טובה כאן (-:














ליל מנוחה ונשיקות
בעיקר פורמת