יומולדת 4 פיטר פנים וטינקרבליות

לסיכום: כמה שהיה כייף!

וקצת תמונות ׁ(לא אני צילמתי אז האיכות משתנה ואני כמובן מוגבלת לתמונות שאושרו ע"י ההורים) והסברים...

החברים הגיעו והוזמנו לבחור להם שקית נייר מתיבת האוצר, דורדור ואני עזרנו להם להתחפש לטינקרבליות ופיטר פנים

ולאחר התרוצצות נרגשת בדשא ניגשו לקשט את החרבות ובעיקר את השרביטים הקסומים (אין, אין על מגדריות. עובדת כל פעם)

מחזרנו קופסאות קוטג'/חומוס/גבינה ככלי קיבול ומדבקות "יהלומים" (קנינו בדרום ת"א מדבקות של עגילים עם נפח בכמות מסחרית..) ושפע נצנצים-קונפטי

ההורים בינתיים ניגשו למחצלות ולכסאות שסידרנו בצד כדי שלא יפריעו (המחמאה הכי גדולה שקיבלתי היתה מאמא שאמרה לי שהיא כ"כ נהנתה כי לא ראתה את הילד שעה וחצי ורק שתתה קפה ואכלה עוגות..).

תצטרכו להאמין לי שאת מירב המאמצים השקעתי בשני שולחנות מרהיבים, אחד בצבעי ירוק והשני באדום עם שעווניות מנוקדות, מפיות מדליקות, סירים ירוקים לממתקים, טיקטים למיכלי המיץ והמים.. בקיצור - אפילו לא תמונה אחת.

בושה וחרפה.

תוך כדי שרוב ההבנות ממשיכות לקשט התחלנו להפעיל שני "מתחמים" קטנים להוצאת האנרגיה..

האחד היה התנין שרודף אחרי קפטן הוק- ציירתי על קרטון והדבקנו על סולם - הילדים זרקו כדורים לפה של התנין ואח"כ עלו על הסולם והצטלמו בתוך הפה שלו..

היה מאוד מוצלח ואח שלי והחברה המקסימה שלו הריצו צחוקים וחילקו סוכריות על מקל לכל הקולעים והקולעות וגם לכל מי שקלע פחות כמובן.

(משמאל דור בתמונה שמבשרת את הסוף..)

ומסלול מכשולים מ-ט-ו-ר-ף (כך הסתבר בדיעבד) שהורכב מכמה קונוסים שצריך היה לקפוץ מעליהם,

הליכה על קרשים מבלי לפול חלילה למלתעות התנין האכזר!

וקפיצה על כריות פלסטיק מלאות מים (השוס הגדול)

היציאה המוצלחת של הכריות קרתה יום לפני במקרה - קיבלנו לפני כמה חודשים בד פליס תמוה מחברים והחלטתי לצלם אותו כדי לשאול בפורום טכסטיל מה זה לעזאזל?? ובזמן הצילום נפלו מתוכו שקיות פלסטיק מוזרות והבנו שזה בעצם פוף-מים שכזה. אז לא הצלחנו להרכיב אותו אבל החלטנו להשתמש בשקיות בכל זאת במסלול - החלטה נבונה!

בשלב מסויים התנין נפל קורבן לפיטר פנים עם חשיבה פרקטית (למה לעקוף את התנין אם אפשר להתאגד נגדו בחרבות שלופות??) .. לתנין שלום.

ואז.. (מוסיקה מותחת במיוחד).. הסתבר שהפיראטים בדרך ואנחנו חייבים לצאת מייד ולהכניע אותם.

יצאנו למסע מסביב לגינה, התאמנו קצת עם הנפת חרבות ושרביטים (דור כמובן זכה למקום של כבוד והדגים מהלכים), קפצנו מאבן שמצאנו בדרך וזחלנו ב"ג'ונגל" (אבא של אורי לא גזם את הפינה האחורית..)

זה ארך בערך 7 דקות והילדים מאוד נהנו..

בינתיים אורי ואחיו הקטן (עוד אח "קטן" היה איתי וגרם לילדים לזחול בצורה מעוררת התפעלות) הוציאו מהמחבוא את ספינת הפיראטים המפוארת, החליפו לחולצות המופלאות שהכנתי להם לילה לפני (ברור) ותפסו עמדות באופן כללי..

אנחנו עצרנו לטכס עצה ולהחליט על מהלך אסטרטגי ו..

תקפנו בעוז!

ותאמינו לי שכולם היו נחושים.. גם אלו שהוצאתי מהפוקוס (-:

בהתחלה הפיראטים שיחקו אותה אמיצים ומשועשעים

אבל מספר אבחות חרב (מקרטון) מדוייקות הכריעו אותם

השתלטנו על הספינה ודרשנו את האוצר!

הפיראטים סרבו לוותר על האוצר עד שימצא פיטר פן בן 4 בדיוק..

למזלנו במקרה היה לנו אחד כזה.

האוצר בידנו!

ובהזדמנות זו אני רוצה לפתוח סוגריים ולספר לכם אנקדוטה על חברות מופלאה מהי..

ממש נהנתי מכל ההכנות ורק צל עוגה העיב עלי.. הלחץ מהאפייה היה בלתי נסבל ובמסגרת האצלת הסמכויות, אחת מופלאה במיוחד התנדבה להכין לי עוגת אוצר פרה-קישוט, ככה היא חיכתה לי בקיבוץ הסמוך:

בצירוף הפתק הזה שגרם לכל הבוקר של היומולדת לעבור לי בחיוך

"כל הלילה אבא אפה/ והעיר את אפריים בשבע..."

כוכבית למי שמזהה את הציטוט ונזכרת בהמשך

((-:

בכל מקרה - טקס היומולדת התנהל באופן חלק ומהוקצע, אם לא מחשיבים את העובדה שאיבדתי את הנרות, אילתרתי זיקוק (שאפילו לא זכרתי שקנינו), שלא הצלחנו להדליק אותו - אף אחד לא מעשן כשצריכים אש- וששכחתי איך הולך השיר עם התרו-תרועה..

(כנראה שהריכוז העילאי בהבעת משאלות בטקסי היומולדת עובד כי אכן קבוצת חברים התאגדה ודור קיבל טרקטורון עם שלט - משאלת חייו- ועוד דברים הכרחיים כנראה לילד בן 4)

ולאחריו התפנו הילדים להשתוללות מהנה על ספינת הפיראטים, אכילת כדורי שוקולד וחופש כללי

בערך בשלב הזה דורדור נשבר, דרש שכולם ילכו הביתה ונרדם במתחם המבוגרים בזרועות סבתא אוהבת.

הקהל החל להתפזר ואנחנו הוצאנו בירות וישבנו לקשקש קצת עם מי שנשאר,

אלולה הצליחה סופסוף להעפיל למרומי ספינת הפיראטים (עם הכובע כמובן), ואנחנו התפנינו לטפוח לעצמנו על השכם.. וגם לנקות.

ויש לי עוד קצת לספר אבל היה גדוש אז בפעם הבאה..

שבוע נפלא (למי שלא נרשם לקייטנה - צר לי)

נשיקות

בעיקר פורמת