דווקא החג הזה תפס אותי בלי יותר מדי משימות. ההורים של אורי העניקו לנו מתנה נפלאה לחגים ושיחררו אותנו מכל המחויבויות המשפחתיות (או בקיצור: נסעו להודו והשאירו אותנו כאן. לבד. רעבים.) לא נשארו לי הרבה "מחוות חג" להכין וכל החופש הענק הזה יוקדש לזמן מנוחה ובטלה עד כמה שנצליח ללמד את ילדנו היקרים לנוח ולהתבטל (-: ובכל זאת כמה מתנות סמליות בכל זאת היה צריך להוציא לפועל.. החלטתי ללכת על מסגרות לתמונה - מתנה טובה גם לאמא שלי וגם לעצמי ..
מצאתי מסגרות ב-2 ש"ח, לא שאני צריכה להזכיר לך שאני קמצנית אבל הנה.. אז הבאתי כמה איתי.
כמובן שמי שאוהב לוק ספורט-אלגנט יכול לצפות את המסגרת ולהשאיר את הזוג המקסים שבא איתה (-:
אני לא ממש טיפוס ספורטיבי וגם אלגנט רחוק ממני אז הלכתי על רקמת שנה טובה לתוך המסגרות:
הסבר פשוט:
גזרתי רצועות מהשאריות והדבקתי לאחר משיחה בmod podge- עבד נחמד עם כותנה דקה, עם הקנבס המפוספס עברתי לספריי דבק.
ולמי שיש חברות ממש נדיבות (או שיודעת לקרוש להנאתה) לטעמי הפרח עושה כאן את כל העניין..
ועוד קצת (למרות שהבטחתי לצמצם הפעם):
הרעיון הוא להשאיר את הזכוכית (הורדתי לצורך הצילום) ושהמסגרת תשאר לשימוש ביתי רב שנתי.
בנוסף הכנו גם שנות טובות מחומר עם הילדים - יופי של אחה"צ:
בסשן הראשון התעסקנו בעיקר בלכייר מיני "קקי" על סוגיו (היי יצא לי אחד קטן! גדול! ארוך!) כן, אני יודעת שזה מגעיל אבל יש מעט הומור משותף לגיל שנה וחצי ולנו. ומה שעובד עובד.
בסשן היצירה השני הבאתי חותכני עוגיות של אותיות וכל ילדי השכונה התקבצו ליצור שמות (שכבר החלו להשבר כמובן)
וגם כמה שנות טובות
אלו נצבעו בגואש לא איכותי ומחלק הכנו מגנטים ומחלק מובייל (לסוכה? אם יחזיק עד אז..).
אני הובלתי את המשימה כי יש לי פור מטורף מתוקף היותי מומחית באיות (-: הם הכינו את הכדורים.
והכותרת של הרשומה? זו השורה האהובה עלי.. שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום.
השנה הזו היתה יפה-יפה ואני מאחלת לנו עוד אחת (לפחות) כזו ושהשנה הבאה תהיה גם שונה. ומצחיקה. שלא נשתעמם לרגע (-:
שאצליח למצוא את עצמי במה שאעשה, מעט מקוריות, שבלי השגיות-יתר נגיע להישגים.
ובריאות.
ושלום.
צדק.
יש, יש עבודה לשנה הבאה. יהיה טוב.
וכרגיל - נשיקות מכל הלב
ושכל משאלותיכם יתגשמו השנה.
בעיקר פורמת.
