שאני א(סקראפ)רפ?

וואללה, עבר אוגוסט (-:

כבר לפני יומיים התחילו לי צביטות קטנות בבטן (חודשיים לא הפסקתי לאכול ארוחות שאריות מהילדים..אולי בגלל זה?)

ידעתי שיהיה לי מאוד קשה להודות אבל - אני מתבאסת שנגמר החופש - היה כייף, לא?

בילינו המון זמן שלושתנו (רביעי נדרש לפרנס), צחקנו המון, גיבשנו סדר יום משלנו ורק לאחרונה הפסקנו לריב (-:

בקיץ אשתקד השתתפתי לראשונה ולאחרונה בחיי בסדנת סקראפ (של קרן פרפרים) - החלטתי אז שאני מכינה לילדים מזכרת מהחופש הגדול והמחברת המעוצבת נגזרה והודבקה תחת הכותרת "הקייץ שלנו".

יצאתי עם מחברת מושקעת, שקית עם פיצ'פקעס להשלמה לאחר שהתמונות יודבקו (קישוטונים שכאלו) והמון מוטיבציה.

מ-א-ו-ד נהנתי. הנחתי בצד. עברה שנה (-:

אתמול בלילה התיישבתי להכין לנו מחברת סיכום של החופש שהיה לנו (לא מספיק שסקראפ זה המון עבודה, המשבר האמיתי הוא שצריך ממש להדפיס תמונות! מטורף..) - אז הנה שוויץ בסקראפ שלי ועל הדרך, ככה בקטנה, היילייטס מהחופש...

מתה על תמונות שמצולמות באוהל עם התאורה הסגלגלה.. צולם באחד הטיולים של הקיץ דווקא בקמפינג "בורגני" ליד נמרוד (שרותים ומקלחות)

שאר תמונות הקמפינג האחרים חשוכות מדי לבלוג המואר שלי (-:

קצת מחיי היומיום של הקייץ:

האבטיח שהצלחנו לגדל אבל טרם היה לנו האומץ לקטוף...

(אבטיח שצמח על שיח הוא מערכון מ"העולם הערב".. גם אני אמורה להנות מהמחברת הזו..)

אחת ההחלטות שלי היתה לנסות להנות איתם גם בבית, לא כל יום אטרקציה. גם לא כל יומיים.

ואחת התובנות שנלוו (ויישומו ביתר הצלחה בחגים - כן, החגים יגיעו בסוף..) היא שעדיף ארועי חינם ולהיות לארג'ים בצ'ופרים מאשר להפך - ז"ת להגיע להפנינג חינמי ולהרשות 2 (!) קרטיבים לכל אחד וג-ם נקניקיה וטרופית למשל (-:

ז"ת להוציא את הכסף על רופא שיניים במקום על כרטיסי כניסה.

2 האירועים שהוכתרו כמוצלחים ביותר (להיקף משפחתי) היו חוצות היוצר בירושלים ופסטיבל תיאטרון הרחוב בבת ים:

לירושלים, אליה אנחנו עולים כל קיץ ונהנים (אגב, ילדים לא משלמים כניסה וכרטיסים מוזלים לגדולים עולים 35 ש"ח), הגענו הפעם ממש מאוחר אבל להפתעתנו גילינו שהילדים שלנו כבר מספיק גדולים בשביל לרקוד איתנו בהופעה של יהודית רביץ והיה מעולה!

(כן, הקיט הזה עם הינשופים הוא מאוד "2010".. לא נורא רק אתן יודעות את זה)

בבת ים זה לנו הקיץ השני והיה פסטיבל משובח לטעמי, ישר נתקלנו בהצגה נפלאה שריתקה אותנו 45 דקות (!) כולל את אלולה שזה מרשים..

השוס היו אוזניות שחולקו (ללא תשלום) לקהל במתחם, דרכן איש אחד מאוד חמוד השמיע הוראות הפעלה - כולם פתאום נעמדים ברחוב וצועקים "למה?" , מתחילים ללכת כאילו הם בתוך מרק סמיך ורגע אחרי לכל האנשים ברחוב "נדבקת" הרגל השמאלית למסטיק במדרכה (-: חוויה מצחיקה במיוחד לרקוד עם כל מי שהולך לידך ברחוב..

וכמובן שהקרנו סרט בגינה של השכנים..

עם חברים ונקניקיה בלחמניה.

כולל משחקים מפעם שבשביל הילדים שלנו היו חדשים לגמרי - כמו חבילה עוברת..

ודווקא הדבר היחיד שכולן מתלוננות עליו - להתחיל להכין סנדביצ'ים בבוקר - מבחינתי זו ההקלה האמיתית בה אני מתנחמת.. אותי הכריחו להכין כ-ל יום ארוחת בוקר מלכותית. חביתות/קשות/מקושקשות והכל. כן, כן.

ממש נישקתי את הלחמניות כששלפתי אותן הבוקר מהפריזר (-:

משמאל: אחת האטרקציות בחופש היתה "ארוחת ערב חגיגית" - המשמעות היא שדור חותך סלט "חגיגי" (אפשר לשים בו מה שרוצים) ומביא צמח מהגינה ומדליק נר. ככה לרומנטיות.

(הילדים שלי מצטלמים עם אוכל בפה. רומנטי.)

בסדר, נכון, ארוחת בוקר וארוחת ערב הן אותו דבר. באופן כללי להכין 3 ארוחות ביום זה ממש מוגזם לטעמי.

היצירה הוזחה הצידה, גם עם הילדים בקושי נגעתי במשהו שטוען לכתר ה"יצירתי" בעיקר בשל הפרשי הגילאים שלא הצלחתי לגשר עליהם - בגיל 4 וחצי כבר רוצים משהו יותר מעניין מטושים על בסיס מים וצבעי אצבעות, ובגיל שנה וחצי - טוב, גם מאוד רוצים משהו יותר מעניין מטושים וצבעי אצבעות...

קצת תפרתי:

מצאתי נוסחה מוצלחת לתפירת שמלה ותחתוני חיתול מחולצה משובצת של אורי (וניצול מקסימלי של העיבודים למניעת מכפלות כמובן),

כשאורי ראה את אלה עם השמלה הזו נעתקה נשמתו- לא, לא מהיופי - מסתבר שהוא הניח את החולצה שלו ליד המכונה בשביל שאחזק כפתור רופף.

נו, בעיני היא יותר מוצלחת עליה.

מימין: המוח שלי קצת נמס בחום כי אשכרה קניתי לנו גלביות תואמות (קרן שביט). ונהנתי.

אגב, אלה הספיקה ללכת עם תחתוני החיתול בערך פעמיים ואז החלטתי על גמילה (אופייני לי מאוד). רק זה (הגמילה) העביר לי חצי חופש (-:

ובכלל הילדים היו די בשוק הבוקר מהדרישה ללבוש בגדים.

וגם שיפצתי שרפרף עלוב (לשעבר) אחד:

ועכשיו נזכרתי שבתחילת החופש נפגשתי לערב תפירה עם חברה וירטואלית ותפרנו שמלה מהדרכה (קנויה):

היה ערב מהנה במיוחד עם הדרכה צולעת במיוחד, שנדמה שכל שלב בה ניסה להתעלות במורכבות שלא לצורך על השלב הקודם.

והשמלה שאמורה היתה להיות פשוטה ומתוקה יצאה באמת מאוד פשוטה.. במיוחד לאור השעות הארוכות שהיא גבתה.

יש לה 2 כיסים נחמדים מקדימה.

קניתי שם עוד גזרה מקווה להגיע אליה בקרוב..

זו תמונה שלא נכנסה לחוברת החופש שלנו (-:

רק היום כבר "הקראנו" את החוברת הזו 8 פעמים אז נראה לי שאפשר להצהיר שזה רעיון מוצלח.

הייתי תלמידה גרועה והשתמשתי רק בסקוטצ' טייפ ומספריים.. והמון המון כיתוב וסיפורים שקרו לנו.

דווקא מוצא חן בעיני ככה (-:

תכננתי להראות יותר עמודים אבל העירום שלט בקיץ..

או! עוד סיבה למה חבל שנגמר הקיץ: חוזרים לשגרת 4 מכונות כביסה בשבוע...

אז דמייני המון ימי בריכה (קטנה בגינה, בינונית אצל השכנים, גדולה בקיבוץ), ים בלי מדוזות (הידד!), גן שעשועים (איך הם הצליחו להוריד בגדים גם שם??).

היה יופי.

מעבר לזה היה לנו בוקר מאוד מרגש ומשמח, למעט העובדה שמרוב השמחה וההתרגשות שניהם קמו ב0530.

יאללה שגרה! לחיי החורף שבדרך!

נשיקות

בעיקר פורמת

ושוב פעם קיץ.. או: בדרך לקולקציית השמלות שלנו

אני מאנשי החורף. תמיד. ככה זה, אפשר להוציא את הסבתא מרומניה אבל אי אפשר להוציא מהנכדה את מדד ההזעה (-: בקיצור כל הלבנט המקומי כאן הוא לא ממש אני - תנו לי לצאת החוצה בבוקר לשמיים אפורים וסגריריים ואני מרגישה אושר אמיתי ועליצות מבפנים.

בקיץ לעומת זאת אני אומללה. והנה זה מתחיל שוב.

השנה הקייץ לפחות תופס אותי עם בובה חדשה, היא אומנם היתה כאן גם בקיץ הקודם אבל בעיקר הזיעה לי על הציצי ואי אפשר היה להלביש אותה בשמלות ותכל'ס, זה מה שחשוב.

חיכיתי חיכיתי שהיא תתחיל ללכת בשביל להגיע לרגע הזה ותאמיני לי - זה מה זה היה שווה את זה! לתפור שמלות זה כלכך קל (יחסית למכנסיים לבנים הכוונה) והחלטתי למצוא את הגזרה הקייצית ולהריץ קולקציה שלמה. טוב, זה כבר תכנון גרנדיוזי מדי - אבל הנה אני משתפת במה שקרה בדרך.. ז"ת הנה רשומה שאין לי מה לכתוב בה אז אני אשוויץ בילדה.

התחלתי מההדרכה הפשוטה הזו לשמלת קייץ

יש לה כמה שמלות חמודות ודי קלות בבלוג וגם ילדות מתוקות ובדים מתוקים ובכלל החיים שם מאוד מתוקים (-: בהדרכה הזו היא מראה איך להוציא גזרה פשוטה-פשוטה.

אני הגדלתי לעשות (בעצם הקטנתי..) וויתרתי על כפתור לטובת (שוב) סקוצ' בגב.

וגם השתמשתי בסרט מוכן לכתפיות.

זורקת על ההתחלה. מה יהיה בסוף?

חמודה אבל

אולי הבד לא נכון?

יושבת לא מוצלח במיוחד.

ניסתי עם בד כותנה אחר, הפעם משהו עדין ודק..

הדבר שאני אוהבת בשמלה הזו שהיא מסדין ישן (-: הוא היה כלכך שחוק שאי אפשר היה אפילו לכעוס על הכלבה שקרעה בו את הקש האחרון (זה לא מנע ממני כמובן לכעוס עליה..), היא היתה נחמדה לשבועות.

אבל בסדר, אפשר להודות שאוקיי, זו לא הגזרה שלנו..

נסיון מתוך מגזין גזרה עולמית, הגזרה הכי הכי פשוטה:

התחבב עלי השילוב של הירקרק הזה עם סרט אלכסון סגול

אבל לא הסתדר לי בכתפיות והגימורים בלי אוברלוק לא משהו...

אז שיניתי מעט את הגזרה וערכתי נסיון נוסף:

איזו פוזת דוגמנות מוצלחת, נכון? רואים שהיא אוהבת את השמלונת הזו (-:

בד דקיק מהנחלה (15 ש"ח למטר), קשה לראות אבל הוא מתוק - כחול עם נקודות לבנות

הסטיילינג עם כפכפי האצבע שלי מעולה בעיני.. יש כאן עתיד..

בקיצור, יש לנו מנצחת!

אז עוד תמונה..

הבעיה היא שעכשיו צריך להכין ממנה עוד.

שנה וחצי זה הגיל הכי מטונף ברצף.

וגם את עצמי לא הזנחתי.. ז"ת לא לגמרי.

שיפצתי שמלה דודתית להפליא יד2..

למשהו לביש וקייצי יותר, אני מחבבת את עניין החגורה עם אפקט ה"חולצה חצי בפנים חצי בחוץ"

השמאלי זה ה"אחרי" ...

והג'אנקיה מאחור מרמזת על הפרגולה שסופסוף נבנית! תזכרי את הספה הזו אני מתכננת לה עתיד כספינת פיראטים בקרוב (-:

ועשיתי גם כמה שדרוגים לשמלות שקיבלתי (יד שלישית מקצינה בקבע..), זו אחת מהן:

"שדרוגים" אצלי זה אומר בעיקר להוריד קישוטים.. במיוחד בשמלות אמריקאיות מפונפנות, אני לא בענייני שמלות עמוסות והבד כ"כ חמוד בעיני, אז נתתי לו עוד מקום (-:

קצת תיקונים - תפרים שנפתחו וכאלו ויש לנו את מס' 5.

יאללה תביאו את הקיץ.

יותר מוכנות מזה כבר לא נהיה.

שבוע טוב ונשיקות

בעיקר פורמת

מי מפחד מדרכונים?

מי? כנראה שאנחנו, אחרת לא נשארה סיבה טובה איך כל שנה בחודש מאי אני מתחילה לתכנן את "הטיול", זה עם הילדים, שלוקחים בשבילו חופשה מיוחדת ומתככנים באמת.

ביוני אני כבר משיגה מפות של יעדים אקזוטיים (בולגריה לא אקזוטית בסוף אוגוסט?), מתווה טראקים בהרים גבוהים (בכל זאת, המטרה הראשית להמלט מחום המזרח התיכון), נכנסת לטיפים במטייל (קודם מחדשת סיסמא כי כבר שכחתי מיוני שעבר) ושולחת תמונות של נופים עוצרי נשימה (ממש כאן נהיה, אתה מאמין? התשובה תמיד: לא.)

איכשהוא בתחילת יולי מתחילות לצוץ סיבות, הן טובות, באמת, כולן. אבל הדכדוך, אוי, הדכדוך.
היא קטנה מדי למנשא הגב וכבר כבדה מדי למנשא הקדמי, בקארפטים עדיין מושלג, מחירי טיסה לבולגריה עלו ל700$ (!) ועוד ועוד..

אז בשביל להקל על הדרכונים שלנו את השהיה במגירה / לפתות אותנו להוציא אותם יותר, פצחתי במרתון כיסויי דרכונים.


כמו כל פרוייקט שאני נזכרת כמה הוא קל ומספק פתאום חייבת לעשות ממנו המון (-:
מה שכל כך כייף בכיסוי לדרכון הוא שאפשר להשתמש בלי ייסורי מצפון בשאריות מהבדים הכי שווים, גם לא צריך הרבה בד וגם זה למטרה טובה (מטרה טובה=יראו אותה, היא לא תתלכלך מדי ותשמש אותי עוד שנים רבות..).

זו הרביעיה שהכנתי לנו.
לאחר שהבטחתי לעצמי שלא אתן יותר להתערב בבחירת הבדים, כמעט ועמדתי בהבטחה. רגע לפני הגזירה בעלי היקר הביע תרעומת על שנבחר עבורו בד מקסים (טוב, לא על זה הוא התרעם, אבל באמת זה היה בד מקסים) והודיע שאם אני לא עושה לו כיסוי שישעשע אותו בכל נסיעת עבודה הוא מעדיף להשאר כבר עם הכיסוי הכחול.. לא עמדתי בפני הטיעון המשכנע ואישרתי יד חופשית בבחירה. 2 נקודות לניחוש. אותי זה כבר שעשע.






הרביעיה המשפחתית הזו תמסר לשכנים שלנו שנוסעים באוגוסט לחופשה משפחתית קצרה ומגיע להם (-:

ניסיתי למצוא 4 בדים שיהיו גם ילדותיים וחמודים וגם כאלו קצת יותר מבוגרים אבל שעדיין עושים מצברוח חופשתי.

וזו שלישיה למשפחה שתטוס באוגוסט לארה"ב, ותגור ליד סניף של ג'ואן (מבחינתי כל מקום בארה"ב הוא באיזשהוא מובן קרוב לסניף ג'ואן). סיבה טובה לתת להם מתנה, לא?
(-:

אני עובדת בשיטה המוכרת רק (כרגיל) בצורה פחות מאורגנת:

2 מלבני בד בגודל 30 ס"מ על 15 ס"מ

(כי אני אוהבת שהכיסוי מחבק צמוד, אם זה לא קריטי לך - עדיף להגדיל כי במידות שלי תמיד נשמר המתח: יכנס? לא יכנס? מהצד האחר ישנה התרגשות כל פעם מחדש כשזה מתאים.. :-)

תופרת ימין לימין ממש צמוד לקצה (פחות מחצי ס"מ) ומשאירה פתח להיפוך.

גוזרת בזיגזג מסביב ובעיקר בפינות, הופכת ותופרת שוב מסביב.

מסמנת את קו האמצע של הדרכון ועד איפה לקפל את ה"כיסים" ומריצה שוב תפרים, הפעם רק לרוחב - לסגור למטה ולמעלה.

השיטה הזו מודגמת מעולה בהדרכה הזו, וישנה גם הדרכה מצויינת בעברית לכיסוי ב4 תפרים אצל מלי חוט ומחט.

והנה עוד קולאז' של המתוקים שלי, לדעתי השניים משמאל למעלה ממש רוצים לטוס לבד.
הבד הורוד פוקסיה עם הנקודות הכתומות הוא הבד הגברי הנבחר..

ועד שנמריא, לבולגריה או פארי (פאריז במבטא שהוא גם חרוז..),
נמשיך לדקלם כל ערב את הנאום הקבוע שלנו:

"הם לא יבואו אהוב, מה פתאום? לא יבואו דרקונים! דרקונים יש רק בסיפורים (מה חשבנו שהקראנו לך את זה??) רק בטלויזיה (באמת, חייבים להוציא מהבית את הטלויזיה) ורק במחשבות (תזכיר לי איך שולטים במחשבות שלך ילד?), יש לך אבן סגולה מיוחדת שמביאה מחשבות טובות ואבא ואמא ששומרים עליך וכלבת תקיפה אכזרית שנוחרת כרגע על השטיח ואלולה שמבריחה בבכי שלה את כולם, נכון?" ברור שנכון.



ליל מנוחה וטיסה נעימה

בעיקר פורמת

כובענית מטורפת

בחיפוש אחר ההדרכה שתזכה לארח אותי למשך לילה מצאתי את השישיה המובילה שלי בהדרכת כובעים לקטנים שביננו.

אלו הדרכות מוצלחות לטעמי מבחינת תוצאה אבל לא פחות חשוב מבחינת ההדרכה עצמה (אם אני מבינה כולן יבינו...),

קבלו את קולאז' הכובעים הקייציים

(בטח קייצי - לא ראיתן שהמספרים מופיעים על שמשות חמודות? מושקע כאן!):

1. כובע קייצי, הדרכה לא מפורטת, הגזרה בקנ"מ אבל בהחלט חמוד ופשוט.
2. הדרכה נהדרת בעברית ל"כובע קיבוצניקי", יש לי אחד כזה והגזרה הזו מעולה לקטנטנים לטעמי (נוח במנשא שאין בד מיותר בגב).
3. דרך tamars links הגעתי להדרכה הזו, כייף למצוא הדרכה לבנים (כמובן שזה בעיקר תלוי בדים, אבל יש משהו "בני" בגזרה), אם תצליחו להחזיק מעמד עד סוף הרשומה תוכלול לקרוא משוב מפורט עליה (-:
4. כובע ה4 ליולי של purlbee, הדרכה מאוד פשוטה וחביבה.
5. הדרכה מצויינת והבד שהיא משתמשת בו מתוק להפליא בעיני.
6. כובעי קיץ עם סרט אלכסון שמחבר בין הפלחים אליו הגעתי דרך הקישורים של פרפרים.

התלבטות קצרה, קריאה מדוקדקת של כל ההדרכות וספירת מלאי הכובעים בבית הובילו אותי להתחיל (דרך הקישורים של תמר) בהדרכה הזו :

יכול להיות שהורשמתי יותר מהילדון המתוק בחולצה המכופתרת שמדגמן בצורה הו כה מופלאה?

אלו הבדים שנבחרו לפרוייקט...
כשהדוגמן המיועד שלי הבין שמתעתד להתפר כובע הוא התעקש לבחור את הבדים, בדרך כלל אני בעד - עד שמגיעים לי לינשופים..
נאלצתי לסגת ובד הינשופים השמור היטב הוקרב על מזבח הנסיון.

אני מנצלת את הבמה (כאן הוא לא יכול להתווכח בשל סיבות טכניות כאי ידיעת קרוא וכתוב) לחזור על משנתי:
"ינשופים בלילה" זה לא בד לכובע קייצי! מה הקשר בכלל?!

כך איבדתי את התקווה לקולאז' מתוק מתוק ועם זאת גברי כמו זה:

מקור

וזה מה שיצא...

הכובע יצא לי יותר "דלי-לבריכה" ממה שחשבתי,
אני מרוצה מהצבעים ומחבבת את שני הצדדים אבל דבקה בעניין חוסר התאמת המוטיב לכובע קיץ מקומי... גם הגזרה מזכירה יותר מדי טיול באלפים: כן, צריך להתגונן מפני השמש אבל גם לרכוס את הפליז המחמם עד הסוף.. בקיצור לא משדר לטעמי מספיק אוירת קיץ ישראלית.




הלקח העיקרי והחשוב שנלמד הוא (שוב) למדוד!

אני עורכת מדידות לילה על בסיס קבוע - כך למשל אם אני תופרת שמלה לפיצית אני מתגנבת למדוד אורך ובד"כ מוצאת את עצמי מצמידה בדים לפעוטות ישנים בלילות, ככה אני.

גם הפעם, כבר בתפר הראשון, זינקתי למדוד את היקף הראש.. כמו שאתן מבינות הוא חובש את הכובע תוך שימוש בכח פיזי מתון ועדיין היה מאוד, מאוד, מאוד קשה לשכנע אותו לתת את הכובע לדוגמן עם מידות ראש נורמטיביות לגיל 3.

אני אוהבת לפרש לפעמים רכושנות ילדותית כמחמאה (-:


או. זה כבר נראה נוח.

ותודה לדוגמן האלטרנטיבי.









ועכשיו לחויות ולכמה מסקנות מההדרכה:

* העבודה כולה ארכה כשעתיים וחצי, די הרבה זמן לכובע (בשבילי).

הרעיון הוא תפירת שני כובעים מהגזרה וחיבור פשוט ביחד .

והשלבים שלקחו הכי הרבה זמן:
הגזירה.
האפליקציה.
בהדרכה היא מציעה להוסיף פליזלין לבדים דקים במיוחד, אני החלטתי להוסיף לבד אחד (בד הינשופים) למרות שהוא לא דק ושמחתי מאוד על ההחלטה.
כמובן שעוד גזירה וגיהוץ מאריכים את זמן הביצוע.
בהדרכה ישנן אפליקציות משני צדי הכובע - אני השתמשתי בבד עמוס מצד אחד ולכן ויתרתי על התענוג הדו-צדדי. בצד הכתום השתמשתי בשאריות מצד הינשופים ותפרתי אפליקציה תואמת (גיהצתי על פליזלין, הצטערתי שנגמר לי הפליזלין הדו-צדדי, השלמתי עם העניין, גזרתי בזהירות במספרי הציפורניים היעודיים לאפליקציות... ותפרתי במכונה).


* בחיבור הבד המקיף את הראש לשוליים של הכובע ההדרכה מורה לגזור חתכים בחלק השוליים ואז להתאים את שני החלקים יחדיו: החלק הזה היה בעייתי מבחינתי, אני מודה שלא הבנתי את התועלת בו עד הסוף – החלקים מהגזרה דווקא התאימו מצויין עד שחתכתי כמו בהוראות ואז בעצם חלק אחד התרחב לי .. הייתי די מתוסכלת מהעניין ולקחתי מאוד אישית את שארית הבד שהתעקשה להגרר איתי עד סוף התפר.. זה קרה לשמחתי רק בכובע הכתום בו לא עשיתי שימוש בפליזלין.

הפכתי ואכן אין הרבה הפתעות (-: נותרו לי 2 קפלים (בתמונה רואים יותר.. לא יודעת למה..) שמאגדים בתוכם את הבד שלא הצלחתי להתאים בצורה מושלמת ממש.



החלק השני היה בד הינשופים שגובה בפליזלין ועכשיו הבנתי את החתכים – היה באמת קל לתפור כך והבדים התאימו. טוב לא על הסבב הראשון – בחיבור הראשוני עדיין התקשתי קצת, וכמובן שטרחתי להצדיק את שמי:
כאלו (התמונה התחתונה משמאל - תפירה בה הצלחתי לשלב מספר חלקים לא קשורים..) היו לי שלושה, שאותם פרמתי במהירות ותיקנתי.
את החלק האחרון כבר נהנתי לעשות (-: יתכן ובאמת כדאי להשתמש בפליזלין בשני הצדדים למרות שהיא השתמשה רק בצד אחד בדוגמא.




* בחיבור החלק האחרון אני ממליצה להוסיף טיקט או החתמה:






אבל כדאי משהו קצת יותר קטן ממה שהיה לי...




*כאמור כשהגעתי לתפור את החלק הראשון הגיע השלב בו אני מתגנבת לחדר ובודקת עם סרט מידה את הראש הקטן.. אופס! לא כל כך קטן כמו שחשבתי.. יאמר לזכותה שהיא כתבה 19 אינצ'.. מתוך שינה מדדתי לו 20 אינצ' מה שכמובן גרם לי להשקיע יותר מאותו הרגע.. כי זו תהיה מתנה!
לא לקחתי בחשבון שכבר הוכרזה בעלות על הכובע. ממליצה בחום למדוד היקף ראש לפני התפירה (אם זה לא היה ברור).


ההדרכה נחמדה, מספיק צילומים והסברים ברורים מאוד. המסקנות שלי הן תמיד אותן מסקנות: לא לעבוד בלילה..למדוד קודם.. להחליט בעצמי על הבדים.. אני משוכנעת שאסיק אותן בהצלחה שוב גם לאחר הפרוייקט הבא (-:
ותודה לגברת הנחמדה שגרמה לי לשבת ולעשות ! והתמונות שלה משגעות.

עכשיו אני צריכה לאסוף את עצמי להשלמת פרוייקט הכובעים ולתפור גם לי אחד!

תודה שנשארתן,

נשיקות, בעיקר פורמת.