מי מפחד מדרכונים?

מי? כנראה שאנחנו, אחרת לא נשארה סיבה טובה איך כל שנה בחודש מאי אני מתחילה לתכנן את "הטיול", זה עם הילדים, שלוקחים בשבילו חופשה מיוחדת ומתככנים באמת.

ביוני אני כבר משיגה מפות של יעדים אקזוטיים (בולגריה לא אקזוטית בסוף אוגוסט?), מתווה טראקים בהרים גבוהים (בכל זאת, המטרה הראשית להמלט מחום המזרח התיכון), נכנסת לטיפים במטייל (קודם מחדשת סיסמא כי כבר שכחתי מיוני שעבר) ושולחת תמונות של נופים עוצרי נשימה (ממש כאן נהיה, אתה מאמין? התשובה תמיד: לא.)

איכשהוא בתחילת יולי מתחילות לצוץ סיבות, הן טובות, באמת, כולן. אבל הדכדוך, אוי, הדכדוך.
היא קטנה מדי למנשא הגב וכבר כבדה מדי למנשא הקדמי, בקארפטים עדיין מושלג, מחירי טיסה לבולגריה עלו ל700$ (!) ועוד ועוד..

אז בשביל להקל על הדרכונים שלנו את השהיה במגירה / לפתות אותנו להוציא אותם יותר, פצחתי במרתון כיסויי דרכונים.


כמו כל פרוייקט שאני נזכרת כמה הוא קל ומספק פתאום חייבת לעשות ממנו המון (-:
מה שכל כך כייף בכיסוי לדרכון הוא שאפשר להשתמש בלי ייסורי מצפון בשאריות מהבדים הכי שווים, גם לא צריך הרבה בד וגם זה למטרה טובה (מטרה טובה=יראו אותה, היא לא תתלכלך מדי ותשמש אותי עוד שנים רבות..).

זו הרביעיה שהכנתי לנו.
לאחר שהבטחתי לעצמי שלא אתן יותר להתערב בבחירת הבדים, כמעט ועמדתי בהבטחה. רגע לפני הגזירה בעלי היקר הביע תרעומת על שנבחר עבורו בד מקסים (טוב, לא על זה הוא התרעם, אבל באמת זה היה בד מקסים) והודיע שאם אני לא עושה לו כיסוי שישעשע אותו בכל נסיעת עבודה הוא מעדיף להשאר כבר עם הכיסוי הכחול.. לא עמדתי בפני הטיעון המשכנע ואישרתי יד חופשית בבחירה. 2 נקודות לניחוש. אותי זה כבר שעשע.






הרביעיה המשפחתית הזו תמסר לשכנים שלנו שנוסעים באוגוסט לחופשה משפחתית קצרה ומגיע להם (-:

ניסיתי למצוא 4 בדים שיהיו גם ילדותיים וחמודים וגם כאלו קצת יותר מבוגרים אבל שעדיין עושים מצברוח חופשתי.

וזו שלישיה למשפחה שתטוס באוגוסט לארה"ב, ותגור ליד סניף של ג'ואן (מבחינתי כל מקום בארה"ב הוא באיזשהוא מובן קרוב לסניף ג'ואן). סיבה טובה לתת להם מתנה, לא?
(-:

אני עובדת בשיטה המוכרת רק (כרגיל) בצורה פחות מאורגנת:

2 מלבני בד בגודל 30 ס"מ על 15 ס"מ

(כי אני אוהבת שהכיסוי מחבק צמוד, אם זה לא קריטי לך - עדיף להגדיל כי במידות שלי תמיד נשמר המתח: יכנס? לא יכנס? מהצד האחר ישנה התרגשות כל פעם מחדש כשזה מתאים.. :-)

תופרת ימין לימין ממש צמוד לקצה (פחות מחצי ס"מ) ומשאירה פתח להיפוך.

גוזרת בזיגזג מסביב ובעיקר בפינות, הופכת ותופרת שוב מסביב.

מסמנת את קו האמצע של הדרכון ועד איפה לקפל את ה"כיסים" ומריצה שוב תפרים, הפעם רק לרוחב - לסגור למטה ולמעלה.

השיטה הזו מודגמת מעולה בהדרכה הזו, וישנה גם הדרכה מצויינת בעברית לכיסוי ב4 תפרים אצל מלי חוט ומחט.

והנה עוד קולאז' של המתוקים שלי, לדעתי השניים משמאל למעלה ממש רוצים לטוס לבד.
הבד הורוד פוקסיה עם הנקודות הכתומות הוא הבד הגברי הנבחר..

ועד שנמריא, לבולגריה או פארי (פאריז במבטא שהוא גם חרוז..),
נמשיך לדקלם כל ערב את הנאום הקבוע שלנו:

"הם לא יבואו אהוב, מה פתאום? לא יבואו דרקונים! דרקונים יש רק בסיפורים (מה חשבנו שהקראנו לך את זה??) רק בטלויזיה (באמת, חייבים להוציא מהבית את הטלויזיה) ורק במחשבות (תזכיר לי איך שולטים במחשבות שלך ילד?), יש לך אבן סגולה מיוחדת שמביאה מחשבות טובות ואבא ואמא ששומרים עליך וכלבת תקיפה אכזרית שנוחרת כרגע על השטיח ואלולה שמבריחה בבכי שלה את כולם, נכון?" ברור שנכון.



ליל מנוחה וטיסה נעימה

בעיקר פורמת