עוד יומולדת.. רשומה קמצנית והדרכה מצולמת

ימי הולדת של הילדים הם פסטיבל מתמשך מדי של חגיגות, אצל דור למשל הנהגנו מסורת סופ"ש בים עם החברים שלנו, יום הולדת משפחתית וכמובן היה גם אירוע בגן בשעות הבוקר.

השנה נפתח בפנינו עולם חדש: ימי הולדת לילדי הגן אחה"צ.. דורדור הבהיר שאין מנוס ובגלל שאנחנו קטנים (אחרונים בתור) זכיתי לראות את הסטנדרט הרווח שכולל מפעיל, פיצות, עוגת בצק סוכר, הפתעות ועוד היד נטויה.

מפעיל זה לא ממש אני (למרות שיש סיכוי טוב שאחרי השנה זה יהיה ממש "אני") אבל היינו חייבים לעשות מעשה - בתור התחלה אירוע הים הפך לטיול משפחות כללי, שלא מצריך ממני השקעה של יומולדת (וזה אפילו קרה בלי ששמתי לב, אז תודה לחברים היקרים!) ואח"כ החלטנו לדחות לו את יום ההולדת.

כבר שמעתי זעקות בעניין אבל לדעתי בגיל 4 לא ממש חשוב אם היום הולדת בתחילת יוני - כשאמא בשיא הלחץ בעבודה - או בתחילת יולי - כשאבא חוזר ממילואים סופסוף... אז ככה החלטתי וזה מה שיהיה (-: אני בטוחה שעוד אלאה אתכן רבות במגה-אירוע המתקרב הזה אבל בינתיים - עוד כמה ילדים חגגו יומולדת.

בגן של דור יש 35 (!) ילדים, לכל אחד מסתבר יש יומולדת.

עכשיו תעשו חישוב מהיר של המתנה הכי זולה בעולם ותבינו שאנחנו מוציאים כמה מאות ש"ח על העניין - לא עדיף שכל הורה יקנה לילד שלו פליימוביל שווה ב500 ש"ח ונחליט שזה מכל הגן? אבל עד שהצעת הייעול המדהימה שלי תעבור (קודם מישהוא צריך להציע אותה..) הנה הדרכה מאוד מאוד קלה למתנת יומולדת זולה/מושקעת/אישית שאפילו די מוצאת חן בעיני הילדים.

הקונספט: לקנות הפתעה ממש פשוטה אבל לשדרג את ה"עטיפה" .

החומרים הדרושים:

1. תיק ספרייה (בין 3 ל-5 ש"ח), אפשר לבן ואני אוהבת את אלו מהג'ינס.

2. שארית בד, אפשר חתיכות קטנטנות שאת מתביישת להגיד ששמרת. זה לאותיות השם.

3. בד לאפליקציה: זה יכולה להיות פיסה עם ציור או סתם בד ולגזור ממנו צורה חביבה.

4. פליזלין, ושוב להוציא את כל השאריות (רק אני שומרת אותן?? 14 ש"ח למטר.. באמת..)

5. מתנה קטנה כמו חוברת הפעלה (אני קניתי ב3 ש"ח כ"א), משחק קטן - בקיצור הפתעה מהסוג הזול והכייפי.

וגם - ענייני תפירה: מכונה, חוט וכו'

וככה זה הולך:

עושים לתיק בוקסינג

הופכים את התיק לצד שמאל (1), תופסים את הפינה כמו בצילום (2), מסמנים קו 5 אינצ' מהקודקוד, אפשר כמובן גם פחות (3)

מחזקים בסיכות ותופרים על הקו שסימנו (4) ולא שוכחים לעשות אותו דבר משני הצדדים, ככה זה נראה עכשיו (5)

גוזרים ליד קו התפר את משולשי הקצה המיותרים (6)

ויש לנו תיק עם בוקיסנג (-:

עכשיו לחלק המבאס: מגהצים פליזלין על האפליקציות.

כאן כל אחת ורמת הקמצנות שלה.. אני גוזרת קודם די קרוב לצורה המקורית ואז מגהצת.. זה הזמן להשתמש בכל השאריות!

גוזרים אותיות שם (7) גוזרים צורות לאפליקציות (8) ומגהצים לפליזלין (9) - או שפשוט מגהצים פליזלין לבד שבחרת ואז גוזרים - הרבה יותר קל כמובן (-:

תופרים

לתיק של ספיידרמן הוספתי תפרים שיראה יותר "קופסתי" ככה:

תופסים בסיכות את הצדדים בין פינת בוקיסג אחת לקצה עליון ותופרים.. ואז גם בשלושת הצדדים האחרים.

לדעתי זה ממש לא הכרחי ואני אוהבת את הגרסה הפשוטה פשוטה..

אפשר לראות את ההפתעות בפנים.

ולבנות זה אפילו יותר קל, כי אפשר לגזור אפליקציית לבבות (-:

כאן גזרתי חתיכונת ממגבת איקאה (10 ש"ח בסייל עבר) שקניתי למען הבד.. מגבות לבנות במטבח זה לא לבית שלי.

בחירת הצבעים של דור אז יצא פחות מוצלח.. אבל אני מקפידה לשתף אותו בכל התהליך ומרוויחה את האפשרות לעשות את זה בשעות ה"איכות" שלנו ((-:

בתחילת השנה עשיתי איתו גם קופסאות אוצר על בסיס אותו רעיון

בפנים שמנו פיה קטנה וצמיד יהלומים מנצנץ.. האמת שאין לי מושג אם היא אהבה את זה אבל לנו היה ממש כייף להכין (-:

העניין הוא למצוא קופסאות שלא יכולות לפצוע כשמכניסים יד פנימה (מטרנה ושות' לא עוברות את המבחן)

והכי חשוב (לא לילד היומולדת אני מניחה) היא הברכה

זה כלכך מצחיק לראות מה הם מברכים.. אני ממש שמחה שלשם שינוי תעדתי משהו שהוא עשה.

אני בטוחה שנעה הקטנה מאוד העריכה את הדקדקנות בפרטים - גם טרקטור מעופף וגם טרקטורון מעופף. החיים במושב. בורגני.

בכל מקרה, יומולדת בבוקר בגן כבר חגגנו. הראתי לדור צילום של עוגה עם פליימבויל שמצאתי ברשת והוא התלהב ויצר את הקומפוזיציה המופלאה הבאה:

הדמויות החביבות עליו ליד מדורת השבט...

ומשמאל תמונה שצילמה הגננת.

איך הוא מתרכז במשאלה.. מעניין מה הוא ביקש.

(אני כמובן יודעת מה הוא ביקש. אופנוע עם שלט. מה, לא רואים שהוא ממש מתרכז?)

ומכיון שהוא היה מעורב בהכנת התיקים לא הצלחתי להתחמק מלהכין גם לו - ביקש חולצת יומולדת עם באטמן שכתוב עליה דור ו-4. המון חופש יצירתי יש לי בבית.

ושמחתי שהכנתי לו אותה - בבוקר הוא קם וזינק למכונה לראות אם משהו התקדם בלילה וקריאות ההתפעלות! שווה כל רגע (והאמת שלקח 15 דקות אז באמת שווה כל רגע!)

בצהריים הכנתי לו נקניקיות ואישרתי "פיקניק" מול הטלוויזיה - ככה חוגגים יומולדת!

ואמהות מצטיינת (-:

יאללה אני חוזרת לפרוייקט העל (לא, לא קידום הקריירה האישית/מציאת מבנה מגורים הולם יותר/הכנת תוכנית עסקית שגם תעבוד בפועל/עוד פרק של רמזור) - יומולדת פיטר פנים וטינקרבליות (או פיטר פניות וטינקרבלים - כל ממוני, אם זה יקרה, ייתרם לעניי המושב) יש לי כבר תיקיית "השראה" וטבלת אקסל! רעיונות מעבר לשרשרת דגלים יתקבלו בברכה..

נשיקות

בעיקר פורמת

תיק הטלאים של טישטיש

הנה הוא: תיק טלאים של טישטיש (חשבתי ש"תיק טלאטישטיש" יתפוס אבל נוותר..)

לכמה סובלנות נדרשתי עם התיק הזה!

הכל התחיל בכך שפינקתי את עצמי ונרשמתי לסדנא הראשונה שלי בפורום טקסטיל וליבוד.

חשבתי שנרשמים ובאים.. אבל ציפה לי ערב אאאארוך של גזירות והכנות (-:

זכיתי להכיר קבוצה מקסימה ואת יפית (ז"ת טישטיש) שהיתה מדריכה מופלאה ותמכה בי בשלבי התפירה והחיבור

וכן, אני זוכרת שהיא צחקה עלי כשצילמתי בגאווה את הכיס הראשון עם הרוכסן שלי! - אז הנה התמונה..

מיחזרתי לצורך התיק הזה זוג מכנסיים

שהייתי חייבת לגזור בכדי שיפסיקו להוות תזכורת מתמדת לגזרתי שלא תשוב עוד (ביי-ביי).

אני דווקא שמחה שהפסקתי ללכת עם סרטי אלכסון בורוד מזעזע.. יש יתרונות לגיל..

אבל הכי-הכי-הכי אני אוהבת בתיק הזה את ה- חותמת שלי!

חותמת שדרכה הכרתי את האחת והיחידה - מקופלת (-:
וכמה חיכיתי שיהיה לי איפה לתפור אותה..

ככה היא הגיעה אלי:

מרגש נכון?

וכמובן שמיהרתי להחתים אותה:


קניתי אצל מיקי דיו בצבע חום שוקלדי (טעים), וזו היתה עוד חבילה שהתרגשתי לקבל כמובן.. גם כאן מקופלת ליותה ודאגה שאקנה את הדיו הנכון - אז תודה!

והנה היא כבר בתוך התיק..

נכון היא עקומה, אבל הי! יש לי כיס לנייד - ראית??

את התיק סיימתי בבית, ובמסגרת הפרוייקט "מצא שימושים לספריי דבק" (שעד כה כשלו גם כאן וגם כאן..) החלטתי להדביק את החלק העליון בשביל שיהיה חזק יותר. מאיפה אני מגייסת כזו אסרטיביות תמיד בהחלטות הכי דביליות??

אז עוד לפני שהספקתי להשוויץ בתיק החדש כבר היו עליו כתמים.. והעצבות היתה רבה. מזל שעוד מעט הספריי הזה יגמר..

אבל, יש בעולם כמה נשמות טובות. ולאחר עידוד מאסיבי החלטתי לתקן ולהביט אל מחר טוב יותר.

Yuli Gama התגייסה לעזרתי ויזמה החלפה קטנה ביננו במהלכה קיבלתי פרח סרוג (!!) בכדי לכסות על הבושה.. אבל כנראה שהוא נועד לגדולות יותר -סביבו נתפרה "שמלת הכפתור" ואני שוב נותרתי עם פרוייקט לא גמור בפינת עבודה הכורעת תחת נטל ה"לא-גמורים".. החלטתי לעשות בשביל לעשות ולהתקדם משם.

וזה התיקון..

אלמנטים מאחד הבדים על רקע של הבד מצדדי התיק.

אני חושבת שזה קצת "לא לכאן ולא לכאן" - אז בקרוב יתווספו תיפורים ורקמות ונעשה קצת בלאגן צבעוני על הצד הזה..

הנה סימולציה מימין (-:

אם יש רעיונות לשיפור אשמח לשמוע!

צילמתי הדרכה לתיק, שעוד יגיע זמנה ואחרי שיפית תסיים להעביר סדנאות לפורום תופץ בגאון בעולם הוירטואלי (-:

שבוע טוב

בעיקר פורמת

אבל לכולם יש.. רשומה מגן חדש

התחלנו גן חדש. הוא התחיל גן חדש אבל באמת שאני השקעתי הרבה יותר, התרגשתי הרבה יותר ויש לי תחושה שלא שואלים אותי מספיק: "נו, אז איך הגננת החדשה שלך?"

הקדמנו לחזור ביום מטיול מושלם בירדן ורק בשביל שאוכל להגיע לאסיפת ההורים. כן. ילד בכור.

התקלחתי, התלבשתי בנונשאלנטיות (נו, באמת זו רק אסיפת הורים, אני? מתרגשת?) והתיישבתי אחר כבוד בכסא שקטן מחצי הטוסיק הימני שלי (שלא לדבר על השמאלי). כלכך כלכך כלכך רציתי כבר להתנדב.. וכשהגננת סיפרה שיש קיר שרוצים לצייר עליו - מייד הרמתי יד ואמרתי (בבישנות מה) שאני יכולה!, אבל אבא אחד אמר בקול רם יותר. וכשהיא סיפרה שהקימו חממה ומחפשים מישהוא שיוביל את הפרוייקט הרמתי שוב יד ואמרתי (בפחות ביישנות) שאני יכולה!! אבל אמא אחרת הקדימה אותי, בפעם השלישית עוד לפני שהיא הספיקה לומר למה היא צריכה מתנדב כבר הרמתי את היד כלכך גבוה וצעקתי שאני יכולה!! וככה אני - בועד.

ואם מישהוא יודע מה עושים לעזאזל בועד?! אשמח לרמז.

ומכיון שכיתה א' עוד לפנינו לא היו הרבה הכנות.. תיק, מידנית וקופסאת אוכל.

תיק יש לנו מהגן הקודם.

תיק אופנתי במיוחד, שעלה 20 ש"ח ומכיון שאף הורה שפוי לא יעז לשלוח את ילדו אוחז בכיעור כזה -קל לזהות אותו על מתלה התיקים - גאוני? כמובן.

כבר בתחילת החופש הגדול הילד הודיע לי שהוא רוצה לגן החדש "תיק אוכל של בקודן"/"תיק אוכל של בקוגן"/"תיק אוכל של פקובן" (הוא לא באמת ידע איך מבטאים אבל הבין שזה מאוד נחשב בחוגים מסויימים) ובקיצור "תיק אוכל כמו לניתאי". אנחנו עוד קטנים ולא מבינים בפרצופים האלו אבל הוא היה מאוד נחוש. וגם אני.

כשיספרתי לו שנכין משהו יפה על התיק שיש לנו מהבדים של אמא, הוא פצח בצרחות שלא היו מביישות נערה מתבגרת "לא תיק מבד! לכולם יש" (קראת היטב?? "לכולם יש"! לא האמנתי למשמע אוזניי). למען קידוש המטרה שלפתי את אחד הבדים האהובים, מתעלמת לגמרי מהפגנת העצמאות המקומית, ובאישון הלילה (כמובן) ישבתי לשדרג את התרמיל (זה האופנתי) ואת המידנית.

כן, יש לנו גם מידנית.
חשבתי שהוציאו את המילה הזו משימוש בשנות התשעים אבל - לא בבית ספרנו (או לפחות לא בגננו). כן הוציאו אותה משימוש בכל החנויות בהן ביקרנו. וכך הפכה המידנית מצרך לוהט ומבוקש, קליקות נרקמו בין ההורים והתחרות גדלה (יתכן שאת החלק על הקליקות והתחרות חויתי רק אני, אני עדיין לא בטוחה בקשר לזה..).

בתיק הייתי קצת מוגבלת כי הייתי חייבת לכסות על הכיס הקדמי - הדפס כדורסל על רשת ועל הכיתוב שמעל. מכיון שהשעה היתה כבר באמת באמת מאוחרת החלטתי לנסות כמה טוב עובד הדבק-ספריי שאין לי הרבה נסיון איתו (למעט בית-דנה-ישראלי שעשיתי).

את המידנית עשיתי בסגנון סקראפי-משהו עם מסגרת משורבטת שאני מחבבת ונבעה מהצורך לעשות מסגרת ב"בועה" שעל התיק - מסתבר שהספריי דבק "חושף" את סימון הטוש שמתחת לבד..

ועוד תמונה על המידנית המשודרגת ועל קופסאת האוכל התואמת..

הוא התלהב כל כך (בעיקר מהמידנית - היא באמת יותר מוצלחת..) ומסתובב איתה כבר 3 ימים (אבל בלי מים "כי עכשיו היא צעצוע"). לראשונה מזה הרבה זמן הוא רץ לפני ללכת לגן.. אז היה שווה, לא?

שוב אפשר (איזה מזל..) לסכם ש"אמא תמיד צודקת",

למעט בשימוש בדבק ספריי.. כי כבר בסוף היום המידנית חזרה כ"ד_ר" (במקום "דור") ועל קופסאת האוכל לא נותר זכר מהרובוט.. למדתי.

אמא תמיד צודקת, בדרך כלל.

נשיקות

בעיקר פורמת