---
לפני הכל: תודה על כ-ל התגובות, שימחתן אותי!
אומנם אילאיל טוענת שאפשר להגיב חזרה בבלוגספוט אבל אני.. נו, לא הצלחתי. אם יש הדרכה מצולמת אשמח לראות (-:
---
תזכורת קטנה - זו הבובה (בסיס לשינויים..) שהכנתי לאתגר של נחמה מסודות מחדר התפירה:
אני חושבת שמההדרכה אפשר להבין את הרעיון של ההיפוך - הורסיות כמובן אין סופיות, מקווה שתהני!
יאללה חומרים:
בד לגוף, בד לשמלת היום, בד לפיג'מה, ממליצה על סרטים תואמים לכל שמלה, צמר לשיער
והמלצה לחסרות הסבלנות: סרט אלכסון שמתאים לשתי התלבושות.
אני אגב, עבדתי רק עם שאריות בד -לא צריך הרבה.
1. מכינים גזרה לגוף:
לוקחים דף A4 רגיל ומקפלים לחצי. על קו הקיפול משרטטים את הבובה שלנו עד המותן.
אפשר לצייר בכל צורה, וכמובן גם על דף גדול יותר - הפרופורציה תשמר אל חשש. הדבר היחיד שצריך לזכור הוא שהידיים מתחבאות מתחת לחצאית ולכן ידיים ארוכות מאוד יבלטו קצת.
רשמתי את המידות ששרטטתי: 20 ס"מ גובה (שזה בעצם בערך דף A4) וכ10.5 ס"מ רוחב - אפשר גם יותר (הידיים שלי קצרצרות).
גוזרים ופותחים - זו הגזרה שלנו.
2. מכינים את הגוף:
את הגזרה גוזרים מבד הגוף פעמיים - כשהבד מקופל והקיפול מיושר לקו המותן
נקבל 2 יצורי כלאיים מבד הגוף.
מצמידים ימין לימין (הצד היפה של הבד לצדו היפה של הבד השני), מחזקים עם סיכות ותופרים -משאירים רווח של 3 אצבעות במותן למילוי מאוחר יותר.
רגע! בשיטה הזו הגזרה בעצם קטנה לנו - אם חשוב לך לשמור על הגזרה שציירת כצורה הסופית של הבובה: מעתיקים את הגזרה לבד (פעמיים כאמור) אבל גוזרים כס"מ מסביב ואת התפר מבצעים על קו הסימון ישירות - לזכור להשאיר פתח במותן (חץ בתמונה).
גוזרים "פיקים" קטנים בחלקים המתעגלים של הבובה להיפוך יפה יותר והופכים את הבובה.
ממלאים באקרילן, מתחילים מהידיים ומהראש עד שהבובה מלאה - אני אוהבת מילוי דחוס.
תופרים ידנית את פתח המילוי שנשאר (זוכרים שזו הדרכה קצרה? אז אפשר להשקיע בתך נסתר אבל נשבעת שרק את תדעי שהוא שם).
יש לך כזו ביד? יאללה ממשיכים.
בגלל שעבדנו כל-כך קשה.. נכניס שלב משמח - נצייר את הפנים (-:
אפשר לרקום, לתפור אפליקציות, לצייר (בטושים לבד), לצבוע - בקיצור: הכל קביל!
(ואם נתקעים מתקשרים לגוגל ומחפשים רקמת פנים לבובות = embroidery doll face.. הנה כאן למשל)
הבובות המסורתיות מציגות את הפנים המשתנות בהפוך-על-הפוך: ז"ת הצד הנגדי ההפוך.
לדעתי לגילאים קטנטנים אפשר לשמור על אותו הצד, בכל מקרה הכנתי דוגמא מסורתית להדרכה (כי אני משקיענית אמיתית!).
עכשיו אחרי ששרטטנו לה פנים, הרבה יותר נחמד להשקיע בה, להקשר אליה.
כמובן שהיא לא חייבת לישון ולהתעורר ויכולה רק לשנות צבע שמלה/תסרוקת או להיות 2 דמויות שונות מסיפור ילדים (אני בהתקף סכיזופרני כשאני רואה סבתא הופכת לילדה ולא כחלק מקמפיין לקרם פנים.. ).
3. הלבשה - חולצות:
מכינים גזרה לחולצה. מניחים את הבובה על נייר מקופל כשהאמצע שלה חופף לקו הקיפול ומציירים סביבה בצורה רופפת מעין חולצה. 
מה שחשוב הוא לסמן את קו הצוואר, קו המותן, בערך את התעקלות בית השחי ואורך השרוול שאתם רוצים.
גוזרים ו"מודדים".
מחזירים את חולצת הנייר שלנו לדף ומוסיפים עוד ס"מ וחצי כמו שציירתי:
גוזרים 3 פעמים אבל בצורות שונות:
חלק קדמי: גוזרים את השרטוט החדש על קו קיפול.
חלק אחורי: החלק האחורי מורכב משני חלקים ולכן - כמו בתמונה הימנית- גוזרים אותו על 2 פיסות בד נפרדות, מרחיקים אותו קצת מהקצה (2 ס"מ יספיקו)
ועכשיו יש לנו 3 חתיכות לחולצה:
נניח אותן כשהמלאה למטה עם הצד היפה כלפינו וששני החצאים מסודרים עם הצד היפה כלפי מטה.
מעין חלוק הפוך (-:
נחבר עם סיכות ונתפור רק 2 תפרים מכל צד (מהשרוול לכתף ומהשרוול למותן) כך שיווצר לנו - טוב, חלוק.
לגזור "פיקים" צמוד לתפרים ולהפוך (חתכים קטנים לכיוון התפר שיעזרו לבד להתעקל ולהתעגל בהיפוך).
נלביש את הבובה - שימי לב שאת מלבישה את הצד הנכון לבגד הנכון (פיג'מה ליפיפייה הנמה במקרה שלי).
לא להתרגש שזה לא יושב מדוייק, אנחנו מתאמנות בהדרכה מהירה, זוכרת? (-:
לוקחים סיכות ומסדרים - מכניסים שוליים של הצווארון והשרוולים פנימה, מקפלים כנפיים של חלוק וכו'. אפשר להשתמש בתך נסתר! הידד! בבקשה לא להשקיע ולו שנייה בחלק התחתון של החולצה.
ככה היא תראה אחרי התאמות קלות:
ואותו הדבר נעשה לצד השני: נגזור 3 חלקי גזרת חולצה (מאותה הגזרה הקיימת כמובן) ונתאים ידנית לגוף
אם יש שינוי שרוצים לעשות בגזרה זה הזמן.
לצד השני השתמשתי בבד "נוזלי" ולכן במקום תך נסתר קיפלתי שוליים פנימה והעברתי תפר רגיל וגדול שבסופו משכתי את החוט - יצרתי כיווץ גם בשרוול וגם בצוארון.
ועכשיו לחצאית.
4. הלבשה - חצאית:
גוזרים מלבן בד בגודל של 50-60 ס"מ על 25 ס"מ (אלא אם הבובה שלך גבוהה יותר: הרעיון שהחצאית תכסה וקצת תעבור את הראש שמציץ בתחתית).
אין צורך במכפלות! אפשר מי שמתעקשת.. כן מומלץ לגהץ ככה ס"מ וקצת מכל כיוון כלפי הצד המכוער.
תראו שאני אפילו לא טרחתי להוציא את משטח החיתוך - נשבעת שלא יראו כלום ולא נגלה לאפ'חד.
תופרים ל"טבעת" (מקפלים שהצדדים היפים בפנים ותופרים בצד הקצר) - מגהצים "פרס" ז"ת מגהצים כך שהבדים "נפתחים" לשני הצדדים בקו התפר.
מלבישים את החצאית - כמובן שבצד הרצוי - ועם חוט רגיל ומחט מעבירים תפר גס (רחב) קרוב לקצה העליון . שומרים קצת מהחוט בהתחלה ובסוף הסיבוב סביב הבובה מושכים את שני קצוות החוט שלנו ויוצרים כיווצים.
בעזרת סיכות (תמונה שמאלית) מסדרים את קפלי הבד (ולא מתרגשים! יש לנו חגורה שמסתירה ה-כ-ל!).
כדאי לסגור את החצאית בקו האמצע של הבובה מתחת לסגירה של החולצה. ככה תרגישי שהשקעת ואת סופר-מאורגנת.
עכשיו תופרים ומחזקים את החצאית לבד החולצה ולגוף - את החצאית ממקמים קצת מעל החולצה שלא תהיה לנו חולצת בטן (ועוד בלי מכפלת רחמנא לצלן).
ו- עושים אותו דבר בצד השני.
אם משתמשים בבד סריג, נוזלי כלשהוא - בקיצור לא בכותנה: אז אני מסכימה לעשות מכפלת (-: לפני התפירה של הריבוע ל"טבעת".
עוצרים ומתפעלים..
ומחברים את שתי החצאיות יחדיו.
אפשר עם תך נסתר (גיהצנו את הסיום ועכשיו מחברים סיום לסיום), אפשר (אם המרית פי ועשית מכפלת) בתך שמיכה או כל תך דקורטיבי שרוצים
ואפשר:
סרט אלכסון שיתפוס את שתי החצאיות. כדאי לבחור סרט רחב.
בעיני זו האופציה הפשוטה ביותר, אפשר "להעמיד" את הבובה ליד המכונה ולסובב אותה קלות בתפירה.
אני ניסיתי את כל השיטות (על בובה אחת!) ברור שרק למען ההדרכה...
וזה מה שיש לנו עכשיו.
זה זמן טוב להראות לילדים - אני בעד להראות תמיד את הדברים תוך כדי תהליך (וגם בגלל שאני לא מסיימת בסשן שעתיים פנויות אחד..) ואז הם מתחילים להקשר, ובעיקר מבינים כמה אמא עובדת קשה ומעודדים אותי לסיים (מה? עדיין תופרת את זה? מתי שלי יהיה מוכן?)
מה חסר?
5. שיער:
יש הרבה דרכים להכין את השיער (אני מניחה, אין לי באמת מושג) - אפשר לרקום אותו - הרבה עבודה, לא בשבילי.
אפשר לתפור אותו עם מחט בובות (לא זוכרת איפה הנחתי אותה)
ויש את השיטה האינטלקטואלית הבאה:
בוחרים ספר הולם - אני מצאתי שעשוע רב בספר "מה זה פמיניזם?" לצד העבודה הנשית המופלאה שלי (-:
בודקים שהוא מתאים בגודל לאורך ורוחב השיער של הבובה שלנו: אם רוצים שיער ארוך כדאי לבחור ספר גדול יותר.. אלולה למשל די התבאסה שהיא לא יכולה לעשות קוקיות לבובה. בפעם הבאה.
ומלפפים את הצמר מסביבו (לאורכו במקרה שלי) - לא ללפף הדוק מדי!
אם חשוב לך שהשיער יהיה זהה בשני הצדדים - נא להצטייד בכמות צמר - לי לא ממש שינה אז גיוונתי לה על הסקאלה הג'ינג'ית.
בעזרת סרגל מוצאים את האמצע ומניחים מסקנטייפ (או "איזולירבנד" לסוגיו) משני צדי קו האמצע.
זה קטע קצת טריקי אבל לא נורא: את קצוות המסקנטייפ משחילים כלפי פנים - נזהרים על הספר..
אותו הדבר משני צדי הספר - ז"ת 4 רצועות שונות.
בזהירות מוציאים את הצמר המלופף מהספר, קצת מצ'תקמק זה לא סוף העולם. בתמונה הימנית למעלה.
מניחים על ראש הבובה ותופרים ידניות בין 2 הרצועות של הדבק.
משחררים בזהירות את נייר הדבק ועורכים חיזוקים בהתאם לתסרוקת המבוקשת או בהתאם למופרעות הילדים. אני חיזקתי.
ו- אותו שלב שוב לראש השני (למה? למה החלטנו לעשות בובה עם 2 ראשים?)
אפשר לגזור את קצוות הצמר (שכרגע מופיע בלולאות כמו שהורדנו אותו מהספר), לעצב תסרוקות וכו'.
אפשר.
עוד שנייה נתחיל להשתולל ולהוסיף את כל האיבזורים והשטיקים אבל קודם..
הכי חשוב - חגורות!
לכל צד תופרים חגורה שמכסה על החיבור בין החצאית לחולצה:
בצד העירני שלי: דוגמא לסרט בד מוכן (מסטן פשוט) שתפרתי בתפר רגיל.
בצד הישנוני שלי: 2 רצועות בד שתפרתי לרצועה (ימין לימין והפכתי) וחיברתי בתך נסתר (כי אני יודעת, לא כי צריך..)
זהו. עכשיו מתקנים את הפנים אם צריך (אני רק שרטטתי קודם אז הוספתי צביעה קלה באקריליק וטוש לבדים)
ומוסיפים פיצ'פקעס שיתנו את הטאצ' המושקע.. רקמה, אפליקציה, סרט בשיער, פרחי קרושה (תודה מירי!) וכו'
והרגע שכל אמא מייחלת לו...
נו, השנייה הזו לפני שהפרוייקט שטרחת עליו שלושה ימים נעלם מתחת לכורסא. אה, רק אצלי?
(-:
איזה נישוק.. מזל שצילמתי לפני שהבובה התמלאה בכתמי נזלת.
אני מרגישה סיפוק וגאווה שעמדתי במילה שלי... יש הדרכה עם קיצורי דרך (-:
ואם היא גם תתגלה כשמישה, אשמח לשמוע ולראות תמונה!
נשיקות,
בעיקר פורמת
