‏הצגת רשומות עם תוויות גיבור על. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גיבור על. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 2 בדצמבר 2011

כל יום זה תיק

השבוע עמד בסימן תיקי צד נשיים שלא לומר אקסטרווגנטיים... לאחר הגמילה המוצלחת של אלולה –היינו קצב פספוסים סביר בהחלט וקולקציית תחתונים צבעונית שהלוואי עליי- החלטתי שהגיע הזמן להפרד מהמוצץ הארור, הידוע כ"צצי אלולה" ושמו נאמר לא בלחישה מהוסה של כבוד אלא בצרחות רמות ודורשניות שמעבירות בי חלחלה.

ומכיון שמדובר באייקון אופנתי (הילדה, לא המוצץ) המסרב לצאת לגן ללא משקפי שמש, שמלה מתנפנפת ותיק צד, החלטתי לזרום איתה והצעתי לה ללכת לגן עם התיק שאבא הביא לה (מיון..) ובו נשמור את צצי. הצלחה (-:

העיסוק בהטמנת האוצר בתוך התיק המעוצב לעילא, הוצאה והשווצה בגן, הטמנה מחודשת וחוזר חלילה הביאו לתוצאות משביעות רצון וצצי נשמר בתיק במשך כל היום (למעט שנת הצהריים – אבל אני מוכנה להתגמש עד גיל שנתיים..).


מעניין שזה מה שאורי החליט להביא איתו לארץ מערש התרבות המערבית. לא שציפיתי לפסלון אפרודיטה ועדיין...







אז מה הבעיה? כמו כל אשה, תיק אחד אף פעם לא מספיק והרגשתי שהעניין הולך ואובד.. בכוחות אחרונים (ללמד וללמוד, סיוט לוגיסטי אלעק אקדמי) ישבתי לביצוע הפרוייקט..

בהתחלה גייסתי את כל השלל שמצאתי בבית. היא לא התרשמה.

בלית ברירה, נאמנה לעיקרון ה"תיק לכל יום" (איך ביל גייטס לא חשב עליו?) פניתי לתפור ..


7 שעות (!) של פרימה מרוכזת, קצת תפירה והרבה חברה טובה ותומכת (גלית ואלה שהובילה אותנו בפיצוח המשימה..) הובילו לתיק המתקתק הזה.







ועוד תמונה של המאמץ הקבוצתי, כי הם ממש מרשימים יחד..



אלולה הסכימה לו.

רק בגלל הרוכסן הפנימי כמובן (-:





ונפעמת מעצמי ומיכולותי לעבוד/ללמוד/לצעוק על ילדים/לתפור תיקים (הסוד אגב: מכל דבר קצת..) החלטתי שגם אני, ראויה לתיק חדש. אני ממש לא צריכה תיק חדש - אני יודעת, זה משפט שלא נשמע לוגי - אני לא צריכה תיק חדש מהסוג שאני יודעת לתפור. לזה התכוונתי (-:

אבל.. הגזרה כבר חיכתה וממנה תכננתי לתפור (עוד) החלפת משאלות בפורום טכסטיל.. אז החלטתי שעדיף לנסות גם תיק "לבית". לא ככה?


נכון. הוא מהמם.








יש יאמרו שאני מושפעת מהסביבה הקרובה לי.


אבל אני אומרת: ברומא נהג כרומאי.

גיבורי על זה כאן. זה ידוע. ואנחנו לא מצליחים לגרש אותם.






להחלפה שלחתי משהו סטנדרטי יותר.. אל חשש.


הבקשה היתה תיק ליומיום צבעוני לבחורה עם טעם שמרני. קשה.

החלטתי שאיקאה תהיה הימור נבון בבד הצבעוני, הוספתי ג'ינס לרוגע ולא התאפקתי עם פסים





והגאווה הגדולה שלי: הפספול...




לא האמנתי כמה שזה קל.




בסופו של שבוע האופנה והאקססוריז נרשם כישלון חרוץ לפרוייקט המוצץ. אולי טרם "נרשם" ממש כי אני, אישית, בעצמי, לבדי (הבנת?) עדיין לא פסקתי מהניסיונות.. אבל בראייה כללית ניתן לומר שאכן המוצץ כאן ונוכח בחיינו.

החרמתי את תיק הקיפודים לעצמי. יש גבול לכמה אמא יכולה לסבול, לא?

(-:

שבוע טוב ונשיקות, בעיקר פורמת.

יום שלישי, 12 באפריל 2011

עונת העכבישים (כאילו, איך יודעים שבא אביב?)

אלו מכן שמנהלות משק בית לתפארת, מנקות ומתכננות את הפרוייקטים לפסח בטח כבר שמו לב שהעכבישים כבר כאן, האביב הגיע (-: אצלנו כמובן שהעכבישים מבלים כל השנה אבל עכשיו במיוחד, הקולקציה הורחבה - מבחר גדול ומגוון על המדפים...
בד"כ אני שמה לב רק ל"מתאבדים", אלו שבשביל לזכות בהצצה חטופה בגופי העירום מוכנים לסכן את חייהם במקלחת, אבל בשבוע שעבר נזקקתי להם והם מצדם, לא אכזבו.

בגן של דור הונהג פרוייקט בו כל שבוע יש ילד מיוחד, שזוכה לכל תשומת הלב, יושב ליד האלוהות בכבודה ובעצמה (הגננת), מחלק דברים, קורא לילדים, מזמין, משלח ועוד כלמיני פעלים שלא ירדתי לסוף משמעותם בהתנהלות יומיומית של גן מועצה נורמטיבי.
במהלך כל שבוע כזה ההורים נדרשים להגיע ולהעביר פעילות לכל הגן בנושא שהילד בוחר.. (זו יעילות בניהול גן, לא?) בתחילת השנה הובהר שהנושא אמור להיות משהו שקשור לטבע אבל מהר מאוד התחרות גברה והנושא הפך להיות "הדבר הכי מגניב שהילדים שלכם לא ישכחו ויספרו עליו בשביל שתכנסו ללחץ". אחלה נושא, מתאים לכ-ו-ל-ם.
וכן, גם דור הפך להיות ילד מאוד מיוחד (המבט המזלזל שהיה לו כשניסיתי להסביר שאצלנו הוא תמיד מיוחד.. אוי, אוי) וככזה התחלתי לתכנן פעילות (ז"ת לחשוב עליה בהזדמנויות שונות). בנושא טבע כמובן, כי אני חננה.
התיישבנו בארוחת הצהריים לסקול את הרעיונות העלובים שלי - להכין ערוגה בגן -"אבא כבר עשה את זה", ליצור עציצים- "לא", משהו שקשור לפריחה ואביב? "אמא," הוא קטע את הרצף המתסכל, "יש לי רעיון".
אני יודעת שהורים אמורים להזין ולפתח חשיבה מקורית אבל אני פשוט שונאת את צירוף המילים הזה.. "אני אוהב גיבורי על, נכון? אז בואי נעשה פעילות בגן על גיבורי על".
ניסיתי להסביר לו שזה לא יעניין את קומץ קוראי הבלוג כי כבר דנו בנושא בפורים, אבל האוזניים ערלות.
התלבטתי אולי לתפור משהו, לפסל איתם, להשקיע.. מפה לשם והנה הגיע הלילה שלפני (-: אכן, זה היה צפוי.

גיבור העל שנבחר היה ספיידרמן (בשביל החידוש) ואני יצאתי למסע ציד ברחבי הבית - כאמור כל העכבישים שיתפו איתי פעולה ותוך כמה דקות נחו להם, נדמה שבשלווה, בקופסא מחוררת.
ואז פתאום חשבתי שאולי זה לא בריא להכניס כלכך הרבה סוגים לקופסא אחת, בכל זאת מי מכיר את הדינמיקה שבין פינות ביתי? בטח שלא אני.. השארתי אחד חמוד ומרשים והשאר שוחררו אחר כבוד ותודות מקרב לב.



באישון לילה התחלתי לשרבט איורים לספר שיגולל את סיפורו של ספיידרמן.. נחושה להכניס קצת אלמנטים חינוכיים ואולי להרוויח נקודה או שתיים אצל הגננת.

הרעיון הכללי היה להכין ספר - להקריא - תוך כדי לימוד ומשחק - ובסוף לצבוע את הספר ולשחרר את העכביש הנחקר.
40 דקות. רוצי.



לא אלאה אתכם בכל התלאות המצונזרות שפיטר איש העכביש עובר בסיפור שלי (ברור שאין רעים, אין מפחידים ואין רומנטיקה - איכס), רק אספר שהיתה לו מעבדה (לקח לי זמן להבין איך מציירים מיקרוסקופ).. והוא למד על עכבישים (כמה רגליים יש לעכביש? איך מיוצרים הקורים?) - זה היה השלב בו שלפתי את חברי הנאמן שבקופסא ודור עבר בארשת חשיבות עצמית בין כל הילדים והשוויץ..
חינוכי או לא??



ויום אחד הגיע למעבדה עכביש מאוד מיוחד (בכלל לא דומה לאלו שבמושב..)








בקיצור, פיטר התחיל להרגיש מוזר וגילה שיש לו תכונות של עכביש (אילו תכונות יש לעכביש?)

והחליט שהוא יהפוך לגיבור על שעוזר לאנשים במצוקה (מה זה מצוקה? אהמממ.. לא ראיתי את זה מגיע.. החיים טובים כאן)









אבל הוא לא הצליח להחליט מה תהיה התלבושת שלו



כאן הגיעה ההפוגה הקומית וקרעתי אותם מצחוק עם ההצעות שלי (נעתי בווירטואוזיות מרשימה בין כובע ליצן לחצאית ורודה.. הומור משובח)














בין לבין ערכנו משחק מתחוכם בו לימדתי אותם את תנועת הוצאת הקורים של ספיידרמן (ולא האמנתי שאני מלמדת כאלה שטויות.. באמת, איך שהגננת המשיכה להתנהל ברצינות זה נשגב מבינתי), התאמנו כשאני מנסה לבלבל אותם (צריך להוציא קורים רק כשצועקים "ספיידרמן!" ולא "ססס...וכריה!" או "ססססביבון!", "ססססלט חסה!" - הבנת את הרעיון..).



ואז שאלתי אם הם היו רוצים את הספר (דפים מחוררים קשורים בסרט..) המיוחד (הכל מיוחד השבוע) והחד פעמי של ספיידרמן - משום מה נרשמה התלהבות והם הבטיחו שיעזרו לי להפוך אותו לצבעוני - פרקנו את הדפים ששרבטתי בטוש שחור והם צבעו ואח"כ התאמנו על ספירה ומספרים - בשביל להחזיר לפי הסדר -




ולסיום סיומת חביבה:
העכביש הוחזר ושוחרר למצהלות שמחה, בתקווה שישרוד בטבע הפראי רחוק מהאמבטיה מלאת הזבובים הטעימים שאליהם הוא רגיל..

קיבלתי מזמן חגורת ספיידרמן לילדים מהשכנה המופלאה שלנו - חשבתי שיהיה מצחיק לבוא איתה אבל.. היא לא נסגרה (גם אני צריכה לעבור לתפריט זבובים) ולכן הוענקה בסוף הפעילות לדור. שיהיה מבסוט.






הם נראו די מרותקים, צחקו במקומות הנכונים, נורא רצו לצבוע (למה? אתם לא צובעים כל יום כל היום?), היו חמודים באופן כללי והזמן עבר מהר.
בצהריים כשחזר מהגן שאלתי אותו איך היה?

"כל הילדים אמרו שהיה משעמם אבל אני מאוד נהנתי. את שמחה, אמא?"
מאוד שמחה.



(-:
בעיקר פורמת

יום שישי, 18 במרץ 2011

פורים שמח! והתחפושת הכי קלה בעולם...

גיבורי -על!














רציתי להשתתף בתחרות התחפושת המקורית בתפוז.. אבל אני מניחה (אני מקווה לפחות) שמקורי זה בגילאי 5 ומעלה (-:
רציתי להשקיע בתחפושת זוגית מצחיקה לאורי ולי.. אבל אני מניחה (מקווה לפחות) שנתפנה לזה בגילאי 5 ומעלה (-:
... אז הנה אנחנו, מסירים את מסכות היומיום ומגלים לעולם שכן, כן - גיבורי על - זה פה!
---------
לזכות דורדור יאמר שהוא דבק בתחפושת הבאטמן למעלה משבוע, אני זו קטנת האמונה שחיכתה עד הדקה האחרונה (אבל באמת, עד הדקה האחרונה) לוודא שהוא לא מחליף לבקוגן/בןטן ועוד סדרות טלוויזיה שהוא מכיר רק בדיבור "שמסתובב בגן" ולא ראה מעולם (אמא, זה לא אלימות! רק בעיטות!).
כשהבנתי שזה-זה יצאתי למשימת חיפוש בארון הבגדים ודליתי חולצה ומכנסיים אפורים - עכשיו, אני יודעת שבטמן שחור אבל כאן נכנסת התיאוריה המדעית! התיאוריה המדעית גורסת שקודם תגבש מה יש לך ואז תלך לאינטרנט ותמצא מאמר שמגבה את דעתך (-: והנה, מצאתי!

ואפילו נראה קצת בתפירה ביתית, אה? זה מהסדרה המקורית כמובן.

אז הצגתי לו בגאווה, ולמזלי- מבחינתו מה שבמחשב זה בטוח נכון (ניתן לו קרדיט על זה שהוא רק בן 3.5).

בשלב הראשון סימנתי מוקשים אפשריים: המסכה, החגורה, הכפפות ו- החלטתי לוותר על כולם (-:




אני מודה, היה שלב בלילה שלפני, בו הוא התרוצץ בכל הבית עם התחפושת בשלביה השונים והדי עלובים, שתהיתי "מה יגידו?" בכל זאת יש כאן אלמנט דלות מסויים (לגמרי בגלל שויתרתי על ה"מוקשים")... אבל, התגברתי מהר.
היה ערב כלכך כייפי, הוא נשאר ער עד מאוחר ותפר איתי וכל-כך התרגש! חמידות אמיתית.. החלטתי שזה שווה את הלוק האביוני משהו..
וקצת פרטים למי שמעוניין להצטרף אלינו למתחת לקו העוני (-:
1. כאמור, חולצה ומכנסיים מהארון.
2. ציירתי את הסמל על בד צהוב (מוקשח בפליזלין) וגזרתי - כאלו עשיתי שניים: אחד תפרתי על חזית החולצה והשני על הגלימה.
3. השחתתי תחתונים גבריים וגזרתי אותם בצדדים ובתחתית- חיברתי מחדש שיתאימו (אבל לא צמוד מדי, בכל זאת לפעמים לבאטמן יש חרב ואם אין לו חגורה.. איפה הוא יאפסן אותה??)
4. לקחתי לאורי חולצת טריקו שחורה והפכתי אותה לגלימה, גזרתי צד אחד "קומפלט" עם הצווארון - זו הדרכה חמודה וקלה-קלה.



5. תפרתי את הגלימה לחולצה שלא יהיו הסתבכויות/חניקות מיותרות
6. תכננתי לצבוע את המגפיים בשחור.. הסתפקנו במגפיים הישנים שלו.

האפקט המהיר של לבישת תחתונים מעל המכנסיים + אפליקציה גרם לי לתהות.. האם אפשר לשחזר את ההצלחה בעוד פחות השקעה??

אלולה, שגם כך נהנתה מהספק (עקרונית אני לא מבינה למה מחפשים ילדים בני פחות משנתיים אבל הנה...) קיבלה "חליפת" גיבורת-על משלה.
בית התינוקות שלה יצא לביקור בגן "של הגדולים" של דור.. חגיגה.. בהתחלה הצעתי שהיא תהיה רובין (העוזר הנאמן) אבל מפאת שיקולים שונים (לא היו לי בגדים בירוק ואדום) היא הסתפקה במשהו סמלי יותר... גלימה נראתה לי גבולית בשבילה אז הלכתי על אפליקציה תואמת תחתונים.
בסדר, אז זה לא ממש ברור, העיקר שאח שלה היה מבסוט והיא התלהבה מהעוגה על החולצה (-:


ואנחנו? לא מחליפים סוס מנצח..

כל כך התלהבנו מרוח השטות שחזרנו לדור (שהתמקם ללילה אצל הסבים המופלאים) להשוויץ.. הוא לא ממש התרשם ויותר התבאס כשהבין שבחוץ הולך להיות אקשן.



















וכאן אני חייבת לכתוב את הברור לכולם, אם לא לכולן: מהי בעצם תחפושת פורים? הרי את שלב ה"הזדמנות לחשיפה", קרי בגדים זנותיים במגוון תירוצים מקוריים השארנו באבק שמאחור (זה לא ממש אבק שנותר מדהרה קדימה, יותר אבק כזה כבד שמצטבר בפינות ובקפלים..) והיום מה אני כבר מבקשת?
שיהיה נוח לרקוד?
שלא אאבד אקססוריז מיותרים בדרך?
ללבוש את הג'ינס שלי והגופיה היחידה שמחזיקה את הבטן?
לשמר רוח הומוריסטית מודעת לעצמה ומשתטה?
כן, בערך זהו.
אז כאן היופי. לבשתי את הג'ינס שלי ואת הגופיה שלי..
פשוט היה צריך למצוא תחתוני ענק (וכן, הן שלי, וכן נשבעתי שאחרי הלידה אזרוק אותם וכן הבטחתי את זה גם אחרי הלידה השנייה).
להוסיף אפליקציה הולמת.
מסיכה ב0.99 ש"ח וכפפות מתחפושת עבר, הוספתי גם "חגורה" מרצועת פליס אדום שליפפתי וחותלות, ממש קשה לראות בתמונות הנוראיות (לאורי היתה הבלחה גאונית של נעליים צבאיות ברגע האחרון והתעקש לשים לראשונה בחייו ג'ל בשיער..).
וזהו! הידד!
אני מבסוטית.
ז"ת הייתי עד שהגענו למסיבה וגיליתי ששתיים התחפשו ל"מתעמלות זומבה" מארץ נהדרת (לבורים כמוני זה מתעמלות אירובי עם מילוי "השמנה" בישבנים והירכיים..) ובעצם נראו בדיוק כמוני רק שהן רזות במקור.. מזל שהיה אלכוהול.
(-:






ומבט על האפליקציות של הגדולים (גם זה צולם בחושך ועוד אחרי שנלבש והוזע..) אבל הרעיון ברור: את העיגול החיצוני עשיתי
בצבע של התחתונים/מכנסיים ושמרתי על 3 צבעים שחוזרים על עצמם בכל ה"תחפושת".


וכן הלוגו-סופר אמא הזה עשוי מ.. מנקה מקטרות. לא מצאתי ב2200 בלילה (רגע לפני המסיבה) את הלבד השחור.
ולגבי האפליקציה של איש העגבניה.. בוא נאמר שעכשיו אני יודעת שאסור לגהץ על לייקרה (ניסיתי לחזק עם פליזלין). למגהץ שלום.





ותמונה אחרונה ממש.. משלוח המנות שהכנתי עם דור לגן, בעקבות הפוסט של ילדיסקו:


קופסת מטרנה עטופה בנייר וצבועה.
קצת פישלתי שציירתי על המסקנטייפ.. הרס לנו את הצביעה אבל עדיין היה קשה להפרד ממנו בגן (-:








עכשיו רק נשאר לשרוד 2 ימי חופש.. חג שמח? ברור.
לילה טוב ומבדח
בעיקר פורמת