יום שבת, 31 ביולי 2010

מישהוא מצא מוצץ באיקאה?

התינוקת איבדה את המוצץ במחלקת כלי מטבח באיקאה.












משפט פשוט שרק נשים יכולות להבין לכמה כיוונים הוא עוד יכול להתפתח...








הדבר הראשון שקרה הוא שנאלצתי לקנות יותר מדי דברים שקשורים למטבח (אני יודעת שרוב הסיכויים שהוא נפל על הרצפה ועדיין חשבתי שלא יזיק לחפש גם בין החותכנים..).



השלל לפני ואחרי (החיות הגדולות נאכלו מייד, כמה חלזונות ניצלו .












הדבר השני הוא שהבנתי שהתינוקת התרגלה למוצץ וחייבים שתמיד יהיה מקועקע עליה מוצץ. עד גיל 18 חייבים אישור הורה בשביל קעקוע וממש אין לי זמן עכשיו לכתוב אישורים, אז הכנתי לה בינתיים "מחזיק מוצצים" שראיתי שקיימים, מעולם לא נוסה אצלנו על ילדים (בכלל כל עניין המוצץ הוא גילוי מסעיר מבחינתנו, איך הסתדרנו בלעדיו קודם??) כך שעדיין אין לי הרבה תובנות לגביו..


וכך מכינים אותו:



בד או סרט אלכסון


מחזיק "שלייקס"


סקוצ'.


וזהו.

המידות שגזרתי לבד הן 10 אינצ' על 5 אינצ' (הבד שבתמונה העליונה) או 10 אינצ' לסרט אלכסון ברוב בינוני.


לתפור מסרט אלכסון הרבה יתר קל ונוח, לי היה את הסרט המתוק הזה אז הייתי "חייבת" להכין שניים.




תפרתי כמו רצועה לתיק: גיהוץ באמצע, קיפול 2 הקצוות למרכז ואז שוב קיפול באמצע/ את סרט האלכסון פשוט מקפלים באמצע. תפירה משני הצצדים (תפר אחד לסגירה והשני לשמור על צורה יפה יותר). כדאי לסגור את שני הצדדים בקיפול אלכסון פנימה, כמובן שאני התעצלתי ולכן זה לא סגור כ"כ יפה..


משחילים את ה"שלייקסון" ותופרים בקצה לסגירה.


תופרים סקוצ' זכר ונקבה אחד אחרי השני בקצה ההאחר, משאירים ס"מ רווח בינהם בשביל שידית המוצץ תשב טוב.


בינתיים זה עובד לא רע, אני לא ממש משתמשת בזה המון, אבל בנסיעה למשל זה פרקטי כשלא צריכים להתחיל למשמש את כל הכסא ולהפוך תינוקות ורצועות תוך כדי בשביל לחפש איפה המוצץ נפל.


מכיון שהשקעתי בד קיפודים חמוד במחזיק המוצצים (בטוח שיש לזה שם יותר מוצלח), תפרתי גם אפליקציה תואמת לבגד גוף.





זה היה בגד ששכב בערימת ה"לשיפוץ", זו הערימה שבד"כ עד שאני מגיעה אליה הילדים כבר גדולים ואני יכולה להעביר את הבגד הלאה ללא ייסורי מצפון (פתרון פחות פרקטי לאחסון בגדים). הבגד של HEMA ומכיון שאני לא יכולה לעמוד בפני מותגים השקעתי בו שדרוג.





ככה הוא נראה קודם.
גזרתי את השרוולים (תפר זיגזג בקצה), הוספתי את האפליקציות מלפנים ומאחור ויש לי תינוקת מתואמת (-:









אני אוהבת את הצבע הסגול-חציל-כהה-לא תינוקי הזה.








האפליקציה נתפרה אחרי שהייתי בסדנה אצל קרן פרפרים (ונהנתי מכל דקה!), לראשונה בחיי ניסיתי קצת סקראפינג (ותודה לשותפות הסובלניות לשולחן! חיבבתי אתכן לא רק בגלל המספריים של טים הולץ.. באמת!).


כנראה בגלל זה אחרי שתפרתי את האפליקציה הרגשתי שאני "חייבת" לשרבט מסביבה מסגרת ולהוסיף כמה שורות.. אותי זה מאוד הצחיק כמובן. בדיחות של 0100 בלילה יש להן את הקסם שלהן..

חלומות פז

בעיקר פורמת

יום שישי, 30 ביולי 2010

מתי או לאן? מה יותר חשוב?

תמיד חושבים מתי הם יתחילו לזחול אבל שאלה לא פחות מעניינת היא לאן, לא?

אה, חשבת שזו תהיה רשומה מהורהרת על מהות החיים? אני עדיין לא שם..
אצל הילדים שלי זה כנראה יהיה לכיון החיתול הגדוש שהושאר (באמת רק לרגע, נשבעת) ליד המזרון.. לשמחתי בדרך התינוקת נתקלה בחבילת המגבונים (בד"כ אני מחזירה מייד למקום..) - זאת עם הקצוות המשוננים מהפלסטיק ששורט (למה לא מייצרים אותם בעטיפה עגולה שכבר יוכלו לשחק איתה?) ומאז זו האטראקציה. לא משנה כמה צעצועים יהיו מסביב.
נזכרתי בהדרכה חמודה ששמרתי בצד - "שמיכונת" בד קטנה שבתוכה העטיפה של חבילת המגבונים, מה שמייצר (כמעט) את אותו אפקט הרעש הפלסטיקי המיוחל אבל בהגנת בד (פחות אטרקטיבי, ברור שהיא מעדיפה עדיין את המקור).




ברוח ההדרכה מיחזרתי שאריות שלא נמצאו עבורם פרוייקטים, כולל חתיכה קטנה של בד "פאוור פאף גירלס" שאני ממש לא מבינה למה קניתי פעם.



הוספתי סרטים למשחק שאליהם גם אפשר לחבר עוד צעצועים (כמו שמוסיפים לשמיכות תמיד).


כל פעם מחדש אני מופתעת מכמה הם אוהבים את הסרטים האלה. עדיין לא מצאתי את עצמי מחברת לזה צעצוע, מספיק אטרקטיבי גם כך.



קל, חמוד ובינתיים נרשמת הצלחה.


















לילה טוב

בעיקר פורמת.

יום שלישי, 27 ביולי 2010

כאן גרים צדיקים

1. אחי ואשתו הצדקת עברו למעונם החדש והרחוק.
2. דנה ישראלי פרסמה רשומה מדהימה עם בתים קטנים.

וכך הדברים התגלגלו..
רציתי להכין להם משהו. אני לא באמת מכירה את טעמם המשותף (ז"ת את הטעם שלה וכמה הוא מטיל וטו) ומכיון שכאמור הם פנו לדרך צדקת יותר פחדתי להכין משהו שלא יוכלו להשתמש בו. עוד יתברר שגם לספריי דבק צריך הכשר (-:

את הבתים המתוקים הייתי חייבת לנסות לעשות בעצמי, אז הכנסתי אותם לרשימה. זה יכל היה לקחת עוד שנה שנתיים אלמלא קיבלתי משלוח מ"כלבו יונה" ביבנה ובו בין היתר גם ספריי דבק ואת אחד מהבתים (בורסיה קטנה יותר ועם ארובה. כזו שתקועה בדיוק באמצע.)





זה הבית בו התאהבתי.















החלטתי לנסות, בצבעי קונצנזוס.






ויתרתי על רקע בטורקיז חזק עם גג אדום ונקודות לבנות.. פניתי לתכלת (במציאות עדין יותר) וגג פרחוני. לא הייתי בטוחה עד כמה אחי יתלהב מחיות קטנות - למרות שלדעתי איזה במבי שילחך את סרט הכותנה הירוק היה הולם את המעמד.



זו היתה הפעם הראשונה שהשתמשתי בספריי דבק ועיני נפקחו (וגם נחיריי), תענוג.

כמו שאפשר לראות יש לי עוד הרבה מה ללמוד על השימוש בו. סרט הסאטן הורוד-עז שמסביב לארובה נועד כמובן להסתיר את הגזירה המבישה שערכתי סביב לארובה (זו שכאמור תקועה בדיוק באמצע של הצד..).

והכי כייף היה לרקום על נייר! מהרקמה אני מרוצה (-:







ולא, זו לא בדיחה משפחתית .. הם החליפו את השם ל"צדיקוב" שיש לו איזשהוא שורש רחוק בעברנו ההיסטורי.

האמת, תפור עליהם.

שיהיה להם רק אושר וטוב!


ליל מנוחה

בעיקר פורמת

יום שלישי, 20 ביולי 2010

מי מפחד מדרכונים?


מי? כנראה שאנחנו, אחרת לא נשארה סיבה טובה איך כל שנה בחודש מאי אני מתחילה לתכנן את "הטיול", זה עם הילדים, שלוקחים בשבילו חופשה מיוחדת ומתככנים באמת.

ביוני אני כבר משיגה מפות של יעדים אקזוטיים (בולגריה לא אקזוטית בסוף אוגוסט?), מתווה טראקים בהרים גבוהים (בכל זאת, המטרה הראשית להמלט מחום המזרח התיכון), נכנסת לטיפים במטייל (קודם מחדשת סיסמא כי כבר שכחתי מיוני שעבר) ושולחת תמונות של נופים עוצרי נשימה (ממש כאן נהיה, אתה מאמין? התשובה תמיד: לא.)

איכשהוא בתחילת יולי מתחילות לצוץ סיבות, הן טובות, באמת, כולן. אבל הדכדוך, אוי, הדכדוך.
היא קטנה מדי למנשא הגב וכבר כבדה מדי למנשא הקדמי, בקארפטים עדיין מושלג, מחירי טיסה לבולגריה עלו ל700$ (!) ועוד ועוד..

אז בשביל להקל על הדרכונים שלנו את השהיה במגירה / לפתות אותנו להוציא אותם יותר, פצחתי במרתון כיסויי דרכונים.


כמו כל פרוייקט שאני נזכרת כמה הוא קל ומספק פתאום חייבת לעשות ממנו המון (-:
מה שכל כך כייף בכיסוי לדרכון הוא שאפשר להשתמש בלי ייסורי מצפון בשאריות מהבדים הכי שווים, גם לא צריך הרבה בד וגם זה למטרה טובה (מטרה טובה=יראו אותה, היא לא תתלכלך מדי ותשמש אותי עוד שנים רבות..).

זו הרביעיה שהכנתי לנו.
לאחר שהבטחתי לעצמי שלא אתן יותר להתערב בבחירת הבדים, כמעט ועמדתי בהבטחה. רגע לפני הגזירה בעלי היקר הביע תרעומת על שנבחר עבורו בד מקסים (טוב, לא על זה הוא התרעם, אבל באמת זה היה בד מקסים) והודיע שאם אני לא עושה לו כיסוי שישעשע אותו בכל נסיעת עבודה הוא מעדיף להשאר כבר עם הכיסוי הכחול.. לא עמדתי בפני הטיעון המשכנע ואישרתי יד חופשית בבחירה. 2 נקודות לניחוש. אותי זה כבר שעשע.






הרביעיה המשפחתית הזו תמסר לשכנים שלנו שנוסעים באוגוסט לחופשה משפחתית קצרה ומגיע להם (-:








ניסיתי למצוא 4 בדים שיהיו גם ילדותיים וחמודים וגם כאלו קצת יותר מבוגרים אבל שעדיין עושים מצברוח חופשתי.












וזו שלישיה למשפחה שתטוס באוגוסט לארה"ב, ותגור ליד סניף של ג'ואן (מבחינתי כל מקום בארה"ב הוא באיזשהוא מובן קרוב לסניף ג'ואן). סיבה טובה לתת להם מתנה, לא?
(-:

אני עובדת בשיטה המוכרת רק (כרגיל) בצורה פחות מאורגנת:

2 מלבני בד בגודל 30 ס"מ על 15 ס"מ
(כי אני אוהבת שהכיסוי מחבק צמוד, אם זה לא קריטי לך - עדיף להגדיל כי במידות שלי תמיד נשמר המתח: יכנס? לא יכנס? מהצד האחר ישנה התרגשות כל פעם מחדש כשזה מתאים.. :-)


תופרת ימין לימין ממש צמוד לקצה (פחות מחצי ס"מ) ומשאירה פתח להיפוך.


גוזרת בזיגזג מסביב ובעיקר בפינות, הופכת ותופרת שוב מסביב.


מסמנת את קו האמצע של הדרכון ועד איפה לקפל את ה"כיסים" ומריצה שוב תפרים, הפעם רק לרוחב - לסגור למטה ולמעלה.


השיטה הזו מודגמת מעולה בהדרכה הזו, וישנה גם הדרכה מצויינת בעברית לכיסוי ב4 תפרים אצל מלי חוט ומחט.




והנה עוד קולאז' של המתוקים שלי, לדעתי השניים משמאל למעלה ממש רוצים לטוס לבד.
הבד הורוד פוקסיה עם הנקודות הכתומות הוא הבד הגברי הנבחר..





ועד שנמריא, לבולגריה או פארי (פאריז במבטא שהוא גם חרוז..),
נמשיך לדקלם כל ערב את הנאום הקבוע שלנו:

"הם לא יבואו אהוב, מה פתאום? לא יבואו דרקונים! דרקונים יש רק בסיפורים (מה חשבנו שהקראנו לך את זה??) רק בטלויזיה (באמת, חייבים להוציא מהבית את הטלויזיה) ורק במחשבות (תזכיר לי איך שולטים במחשבות שלך ילד?), יש לך אבן סגולה מיוחדת שמביאה מחשבות טובות ואבא ואמא ששומרים עליך וכלבת תקיפה אכזרית שנוחרת כרגע על השטיח ואלולה שמבריחה בבכי שלה את כולם, נכון?" ברור שנכון.



ליל מנוחה וטיסה נעימה

בעיקר פורמת

יום רביעי, 14 ביולי 2010

כובענית מטורפת


בחיפוש אחר ההדרכה שתזכה לארח אותי למשך לילה מצאתי את השישיה המובילה שלי בהדרכת כובעים לקטנים שביננו.
אלו הדרכות מוצלחות לטעמי מבחינת תוצאה אבל לא פחות חשוב מבחינת ההדרכה עצמה (אם אני מבינה כולן יבינו...),

קבלו את קולאז' הכובעים הקייציים
(בטח קייצי - לא ראיתן שהמספרים מופיעים על שמשות חמודות? מושקע כאן!):
1. כובע קייצי, הדרכה לא מפורטת, הגזרה בקנ"מ אבל בהחלט חמוד ופשוט.
2. הדרכה נהדרת בעברית ל"כובע קיבוצניקי", יש לי אחד כזה והגזרה הזו מעולה לקטנטנים לטעמי (נוח במנשא שאין בד מיותר בגב).
3. דרך tamars links הגעתי להדרכה הזו, כייף למצוא הדרכה לבנים (כמובן שזה בעיקר תלוי בדים, אבל יש משהו "בני" בגזרה), אם תצליחו להחזיק מעמד עד סוף הרשומה תוכלול לקרוא משוב מפורט עליה (-:
4. כובע ה4 ליולי של purlbee, הדרכה מאוד פשוטה וחביבה.
5. הדרכה מצויינת והבד שהיא משתמשת בו מתוק להפליא בעיני.
6. כובעי קיץ עם סרט אלכסון שמחבר בין הפלחים אליו הגעתי דרך הקישורים של פרפרים.

התלבטות קצרה, קריאה מדוקדקת של כל ההדרכות וספירת מלאי הכובעים בבית הובילו אותי להתחיל (דרך הקישורים של תמר) בהדרכה הזו :

יכול להיות שהורשמתי יותר מהילדון המתוק בחולצה המכופתרת שמדגמן בצורה הו כה מופלאה?


אלו הבדים שנבחרו לפרוייקט...
כשהדוגמן המיועד שלי הבין שמתעתד להתפר כובע הוא התעקש לבחור את הבדים, בדרך כלל אני בעד - עד שמגיעים לי לינשופים..
נאלצתי לסגת ובד הינשופים השמור היטב הוקרב על מזבח הנסיון.

אני מנצלת את הבמה (כאן הוא לא יכול להתווכח בשל סיבות טכניות כאי ידיעת קרוא וכתוב) לחזור על משנתי:
"ינשופים בלילה" זה לא בד לכובע קייצי! מה הקשר בכלל?!








כך איבדתי את התקווה לקולאז' מתוק מתוק ועם זאת גברי כמו זה:










וזה מה שיצא...

הכובע יצא לי יותר "דלי-לבריכה" ממה שחשבתי,
אני מרוצה מהצבעים ומחבבת את שני הצדדים אבל דבקה בעניין חוסר התאמת המוטיב לכובע קיץ מקומי... גם הגזרה מזכירה יותר מדי טיול באלפים: כן, צריך להתגונן מפני השמש אבל גם לרכוס את הפליז המחמם עד הסוף.. בקיצור לא משדר לטעמי מספיק אוירת קיץ ישראלית.




הלקח העיקרי והחשוב שנלמד הוא (שוב) למדוד!

אני עורכת מדידות לילה על בסיס קבוע - כך למשל אם אני תופרת שמלה לפיצית אני מתגנבת למדוד אורך ובד"כ מוצאת את עצמי מצמידה בדים לפעוטות ישנים בלילות, ככה אני.

גם הפעם, כבר בתפר הראשון, זינקתי למדוד את היקף הראש.. כמו שאתן מבינות הוא חובש את הכובע תוך שימוש בכח פיזי מתון ועדיין היה מאוד, מאוד, מאוד קשה לשכנע אותו לתת את הכובע לדוגמן עם מידות ראש נורמטיביות לגיל 3.

אני אוהבת לפרש לפעמים רכושנות ילדותית כמחמאה (-:


או. זה כבר נראה נוח.

ותודה לדוגמן האלטרנטיבי.









ועכשיו לחויות ולכמה מסקנות מההדרכה:

* העבודה כולה ארכה כשעתיים וחצי, די הרבה זמן לכובע (בשבילי).

הרעיון הוא תפירת שני כובעים מהגזרה וחיבור פשוט ביחד .

והשלבים שלקחו הכי הרבה זמן:
הגזירה.
האפליקציה.
בהדרכה היא מציעה להוסיף פליזלין לבדים דקים במיוחד, אני החלטתי להוסיף לבד אחד (בד הינשופים) למרות שהוא לא דק ושמחתי מאוד על ההחלטה.
כמובן שעוד גזירה וגיהוץ מאריכים את זמן הביצוע.
בהדרכה ישנן אפליקציות משני צדי הכובע - אני השתמשתי בבד עמוס מצד אחד ולכן ויתרתי על התענוג הדו-צדדי. בצד הכתום השתמשתי בשאריות מצד הינשופים ותפרתי אפליקציה תואמת (גיהצתי על פליזלין, הצטערתי שנגמר לי הפליזלין הדו-צדדי, השלמתי עם העניין, גזרתי בזהירות במספרי הציפורניים היעודיים לאפליקציות... ותפרתי במכונה).


* בחיבור הבד המקיף את הראש לשוליים של הכובע ההדרכה מורה לגזור חתכים בחלק השוליים ואז להתאים את שני החלקים יחדיו: החלק הזה היה בעייתי מבחינתי, אני מודה שלא הבנתי את התועלת בו עד הסוף – החלקים מהגזרה דווקא התאימו מצויין עד שחתכתי כמו בהוראות ואז בעצם חלק אחד התרחב לי .. הייתי די מתוסכלת מהעניין ולקחתי מאוד אישית את שארית הבד שהתעקשה להגרר איתי עד סוף התפר.. זה קרה לשמחתי רק בכובע הכתום בו לא עשיתי שימוש בפליזלין.

הפכתי ואכן אין הרבה הפתעות (-: נותרו לי 2 קפלים (בתמונה רואים יותר.. לא יודעת למה..) שמאגדים בתוכם את הבד שלא הצלחתי להתאים בצורה מושלמת ממש.



החלק השני היה בד הינשופים שגובה בפליזלין ועכשיו הבנתי את החתכים – היה באמת קל לתפור כך והבדים התאימו. טוב לא על הסבב הראשון – בחיבור הראשוני עדיין התקשתי קצת, וכמובן שטרחתי להצדיק את שמי:
כאלו (התמונה התחתונה משמאל - תפירה בה הצלחתי לשלב מספר חלקים לא קשורים..) היו לי שלושה, שאותם פרמתי במהירות ותיקנתי.
את החלק האחרון כבר נהנתי לעשות (-: יתכן ובאמת כדאי להשתמש בפליזלין בשני הצדדים למרות שהיא השתמשה רק בצד אחד בדוגמא.




* בחיבור החלק האחרון אני ממליצה להוסיף טיקט או החתמה:






אבל כדאי משהו קצת יותר קטן ממה שהיה לי...




*כאמור כשהגעתי לתפור את החלק הראשון הגיע השלב בו אני מתגנבת לחדר ובודקת עם סרט מידה את הראש הקטן.. אופס! לא כל כך קטן כמו שחשבתי.. יאמר לזכותה שהיא כתבה 19 אינצ'.. מתוך שינה מדדתי לו 20 אינצ' מה שכמובן גרם לי להשקיע יותר מאותו הרגע.. כי זו תהיה מתנה!
לא לקחתי בחשבון שכבר הוכרזה בעלות על הכובע. ממליצה בחום למדוד היקף ראש לפני התפירה (אם זה לא היה ברור).


ההדרכה נחמדה, מספיק צילומים והסברים ברורים מאוד. המסקנות שלי הן תמיד אותן מסקנות: לא לעבוד בלילה..למדוד קודם.. להחליט בעצמי על הבדים.. אני משוכנעת שאסיק אותן בהצלחה שוב גם לאחר הפרוייקט הבא (-:
ותודה לגברת הנחמדה שגרמה לי לשבת ולעשות ! והתמונות שלה משגעות.

עכשיו אני צריכה לאסוף את עצמי להשלמת פרוייקט הכובעים ולתפור גם לי אחד!

תודה שנשארתן,


נשיקות, בעיקר פורמת.


































































































יום שישי, 2 ביולי 2010

הילדים נרדמו?

קבלו אותי!

בבקשה (-:

כבר הרבה זמן שאני חולמת בהקיץ על פתיחת בלוג, שלוש שנים בהן הפכתי את היותי סמויה לכמעט מקצוע שני..
מנויה על עשרות הזנות, קוראת באדיקות בפורומים ותמיד תמיד סמויה.

אוגרת בקנאות הדרכות: מדביקה, גוזרת, תופרת, בעיקר פורמת ונהנית מבלוגים שאוספים עבורי את המיטב מהרשת, ועוד עונג תמוה כשאני מוצאת את עצמי כבר "מכירה" את ההדרכות שמתפרסמות.

אז החלטתי לנסות , הפעם בהקלדות בקול רם.

בינתיים, עד שאתחיל להוציא גזרות מדהימות, להכין הדרכות משלי ולסחוף את עולם היצירה אחרי, אני מבטיחה לשתף בניסיונות שלי, לחלוק טיפים ותובנות מהדרכות שמתפרסמות וכולנו (אתן שם?) מתכננות לבצע מתישהו. עוד רגע.
מייד אחרי שהילדים יירדמו.

נשיקות, בעיקר פורמת.