יום שבת, 26 בפברואר 2011

הדרכה מצולמת: תיק בנטו של Pink Penguin

רגע לפני שהטרנד חולף, ולכל מי שעדיין לא הספיקה (איך זה קרה?? 6 חודשים מאז שהתפרסמה ההדרכה המקורית...),
ההדרכה של Pink Penguin עושה "עלייה" והנה היא בעברית - כמובן בברכתה של איומי המוכשרת בעלת הבלוג.










אז הנה החלטתי גם אני להצטרף וכשירות לקהילה (-: הנה ההדרכה, תרגום "לא נצמד" להדרכה המקורית ובסוף הרשומה צירפתי מקבץ מובחר של כמה מתיקי הבנטו המופלאים שכבר הועלו בבלוגיה הישראלית לפי ההדרכה הזו, ככה להשראה וקנאה שהולכות יד ביד (-:








לפני שמתחילים..
המידות בהדרכה באינצ'ים, תרגום לס"מ הוביל למידות מתסכלות (5.76 ס"מ.. וכו').
וכן אני כותבת אינצ' ולא אינטש.. בשביל אוירה חמה וביתית (-:

התפרים תמיד במרחק 1/4 אינצ' מקצה הבד אם לא צויין אחרת, ולמי שאין רגל 1/4 אינצ'
הנה השיטה שהשתמשתי בה (ותודה ליאמה):

סימנתי על פתק (ורוד לאופטימיות) קו במרחק 1/4 אינצ' מהקצה ואותו יישרתי עם הקצה הימני של הרגל שלי, יישרתי את המחט לפיו (במקרה שלי הזזה ימינה), ממש להוריד את המחט ולוודא שאכן היא תופרת על הקו המסומן.
רק לזכור שאם המכונה דיגיטלית, ברגע שמכבים אותה הסימון "נשכח".. כשמתחילים
לאפס שוב לפי הפתק.








1. החלק הכייפי: בחירת בדים.
החלק הממש פחות כייפי: הגזירה. ממליצה להכין שבלונה כי התיק הזה ממכר.

אפשר לבחור 6 בדים שונים לפרוייקט, הנה הבדים שבחרתי.

A- בד חיצוני, 2 חתיכות בגודל 9 על 12.5 אינצ'
B- בד פנימי, 2 חתיכות בגודל 9 על 12.5 אינצ'
C - בד לידיות, 2 חתיכות בגודל 2 על 12 אינצ'
D - בד לידיות, 2 חתיכות בגודל 2 על 12 אינצ'
E - השול העליון של התיק, 4 חתיכות
בגודל 1/4 2 על 1/2 12 אינצ'
F - הבד שעוטף וסוגר, 2 חתיכות
בגודל 8 על 1/2 12 אינצ'


נצטרך גם חוט/סרט לקשירה באורך 130 ס"מ.
ופליזלין.




אם נבחרו בדי כותנה (ולא קנבס עבה) יהיה צריך לגהץ פליזלין.. כן. באסה.
בהדרכה המקורית איומי מגהצת את הפליזלין על כל חלק גמור (ז"ת לאחר שתפרה ו"פתחה" את התפר).
אני מגהצת לפני - פשוט לא מסוגלת להתמודד עם הידיעה שעוד אחזור לקרש, כשכל רגע הוא עלול לקרוס על איזה פעוט ובקיצור - אין לי סבלנות.
בידיות עבדתי עם השיטה שלה והיה נחמד, הנה כך:

2. ידיות לתיק: יש לנו 4 חתיכות ( CּD), תופרים כל זוג מנוגד ימין לימין - ז"ת צד יפה של C אל צד יפה של D.





מגהצים את התפר כמו בתמונה.








גוזרים חתיכה של פליזלין בגודל 12 אינצ' על 3/4 1 אינצ' ומגהצים אותה ממורכזת על התפר המחבר בין 2 הבדים - בצדו השמאלי של הבד.


עכשיו מקפלים ומגהצים את החתיכה שלנו כמו לסרט אלכסון: קודם קיפול בדיוק באמצע ואח"כ עוד קיפול אמצע מכל צד.

בידיות זה נחמד לגהץ את הפליזלין לאחר התפירה כי העובי לא מסורבל.











תופרים את הצד הפתוח.

בהדרכה המקורית היא מסתפקת בתפירת צד אחד, אני מוסיפה גם תפר בצד השני (הסגור).

בתמונה אני מחזיקה את שתי הידיות כל אחת לצד השני כמובן (ז"ת לכל אחת יש צד כזה וצד כזה..)

את לא מאמינה כמה אנחנו כבר קרובות לסוף (-:
קרובות שלב אחד יותר.
יאללה, 2 ידיות להניח בצד.




3. התיק:
נתחיל מהצד החיצוני.
נקח את הבדים החיצוניים - A - (כאמור אני כבר גיהצתי עליהם פליזלין בזמן שגיהצתי את הידיות - לא שמת לב? אני קטנה ושקטה..) נצמיד ימין לימין בצד הרחב של הבד ונתפור -
לשים לב שאם לבד יש כיוון (אצלי יש פרחים עם גבעולים למשל)צריך "להנגיד" את החתיכות כך שכשנקפל את הבד הם יהיו לכיוון הנכון.
את התפר נגהץ פתוח.

אם לא גוהץ פליזלין - זה הזמן - חתיכה בגודל מדוייק של הריבוע הכולל שנוצר. לגהץ על הצד השמאלי.

בתמונה הרמתי את הבד כך שניתן לראות איך הדוגמא בבד מוצבת בחיבור אחת מול השנייה.


נקפל לשניים, כשהצד היפה בפנים (התפר יהיה קו הקיפול) ונתפור בצדדים ל"כיס".















ועכשיו ל"בוקסינג":

מקפלים את צד התיק כך שיווצר לנו משולש שהתפר בדיוק באמצע שלו.

לוקחים סרגל ומסמנים קו בבסיס המשולש כך שיווצר בסיס של 5 אינצ'.
שימי לב שהבסיס הוא 5 אינצ' ולא גובה המשולש (כמו בהדרכה של שרון רותם למשל)
...איך הכנסתי בנונשאלנט את העובדה שהכנתי נרתיק של שרון רותם, אה??...

ברוב הסרגלים יהיה סימון של משולש אם נמקם את התפר על קו ה2.5 אינצ' - כמו בתמונה.




והנה עוד תמונה רק בשביל לוודא...

רואה את המשולש?

מחזקים בסיכות ותופרים בדיוק על הקו (קו תפר של 5 אינצ').











גוזרים את המשולש המיותר (ושומרים את השארית להדרכה הבאה... בקרוב...)

חוזרים על הפעולות גם בצד השני (מקפלים, מסמנים משולש, תופרים וגוזרים).

עכשיו יש לנו קופסת בד הפוכה.









נעשה את אותם השלבים גם עם הבד הפנימי כך שיהיו לנו 2 קופסאות.


נהפוך את הקופסא מהבד החיצוני (שצדה היפה כלפי חוץ) ולתוכה נכניס את הקופסא מהבד הפנימי.






תופרים קרוב לקצה העליון (קרוב, ז"ת פחות מ1/4 אינצ') ושמים בצד...

אומרים לעצמנו שבפעם הבאה נוסיף בשלב הזה סרט אלכסון ונגמור עניין (-:











4. חיבור השוליים והידיות:


עכשיו נקח את בד "השול" - E
אם לא גיהצת.. לגהץ פליזלין על כל 4 החלקים.

מודדים 4 אינצ' מכל קצה ומסמנים.













מצמידים את הידית, הסימון שעשינו נמצא בדיוק באמצע כל קצה. אני "הוצאתי" את קצה הידית חצי ס"מ החוצה.
תופרים קרוב לקצה.
חוזרים על תפירת הידית השניה לחלק 2 מה"שול".

עכשיו עושים 2 סנדביצ'ים - כשהידיות מוחבאות בפנים ותופרים כל אחד מהם בחלקו התחתון


(ז"ת היכן שהתפר עובר על 2 הזנבות של הידית).






מגהצים את התפר "פתוח":



עכשיו נקח את 2 החלקים ונתפור (ימין לימין) בצד הצר (אחד מהצדדים).






וככה הידיות נראות בפריסה -


התמונה מתוך ההדרכה המקורית.













נחזור למכונה ונתפור את הרצועה לטבעת (נקפל את הרצועה ונתפור מצדה השמאלי),
כך היא תראה אחרי שנתפור אותה:




















נקפל אותה חזרה כלפי פנים לרוחב- בעצם התפר ההקפי הוא קו הקיפול שלנו, נגהץ ומסביבה נעשה טופ-סטיצ' כך:

בהדרכה היא ממליצה לתפור גם תפר קרוב מאוד לקצה התחתון, אני ויתרתי על השלב הזה.

ויש לנו חלק עליון עם ידיות - הידד!


















5. חיבור הידיות לתיק:
אפשר לעשות זאת גם אח"כ, אני אוהבת "לסגור פינות" בהתקדמות (-:
נקח את הסל/קופסא שלנו - תפרנו קודם את החלק הפנימי בתוך החלק החיצוני - עכשיו נקח את טבעת השוליים עם הידיות ונחבר בסיכות כשהיא הפוכה כלפי חוץ, כך (תמונה ימנית):


נתפור בתפר קרוב לקצה (פחות מ1/4 אינצ') ונגיד לעצמנו:
"מה, זה אחלה גם ככה... אז מה אם רואים את השוונצים!"
(תמונה שמאלית, אל תותרו על השלב הזה, קריטי למורל..)





6. הכנת הכיסוי:
נקח את 2 הריבועים לכיסוי ( F), נצמיד שמאל לשמאל ונתפור בצדדים -נשאיר 2 אינצ' מהחלק העליון לא תפורים!















נגהץ את התפרים, נגהץ את החלקים הלא תפורים כאילו היו המשך התפר.
נעבור בתפר על כל "אוזן" מגוהצת מהתחלה עד הסוף.


מתוך ההדרכה המקורית כמובן, הבד שלי נורא דק והיה לי קשה לצלם (-:
(ז"ת יצאו לי תפרים עקומים ולא בא לי להראות אותם בכלל).










עכשיו נקפל 1/4 אינצ' את החלק העליון (כלפי הצד הלא יפה) ונגהץ, ועוד קיפול של 3/4 אינצ' נוסף.


ונתפור.
זהו, יש לנו תעלה לחוט (-:












נחבר את הבד המכסה לתיק:
נקפל את הידיות כלפי חוץ ואת כל הקומפלקס נעטוף עם בד הכיסוי כשגם הוא פונה כלפי חוץ, ככה:













עוד עצירת התפעלות (רוב הזמן התבזבז לי ככה..) ונתפור טופ-סטיצ' לכל היקפו של התיק מצדו החיצוני כמובן.












בהדרכה כתוב לתפור בין התיק לשוליים, אני תפרתי קרוב לסוף העליון בבד החיצוני של התיק,


התפירה בתעלה בין הבדים לא הסתדרה לי עם הרצון לסיים (-:



















יפה! נשאר רק להשחיל את השרוך שלנו (150- 130 ס"מ יספיקו), איפה מוצאים "שרוך" מתאים?? מי שקורא רשימת חומרים מגיע מוכן, אני בד"כ מתגנבת לסוטצ'רים של דור ושולפת מתוכם.. ממילא הוא רק הורס אותם עם המשיכות של השרוכים. הפעם הלכתי על אופציה ממוחזרת...

גוזרים לשניים את השרוך - חלק 1 משחילים לתעלה מקצה לקצה
חלק 2 משחילים לתעלה שבצד השני, שוב מקצה לקצה.
בכל מפגש קושרים את 2 הקצוות יחד (כל קצה מחוט שונה).
אני משחילה בשיטה החורנית הבאה - לוקחת חתיכת פתק (כן, ההוא שסימנתי עליו את הרבע אינצ'..) משחילה דרכו את החוט ומקפלת ומקפלת. כמובן שלקום ולהביא סיכת בטחון יהיה גם יעיל.



עכשיו באמת סיימת.







יש!















והנה, כמה תיקים מופלאים בשביל לעורר את המוזה
(כל התמונות של היוצרות - הכנסו לקישורים משמאל):




הראשונה שייבאה אותו היתה כמובן
חגית (הגם וגם וגמית)


















הפיה לולית (גם לה יש כמה ורסיות, ממכר אמרנו כבר?)


















תמרי הבתגע שהגדילה ב-2 ס"מ את המידות























אילאיל זיו עם צילומים מעולים בבלוג ולא מעט תיקים



היא התמקצעה (-:
ולה גם יש הוכחות שהוא באמת משמש כתיק בנטו..















מאיוק עם בדים ממיסים.. כולל תיק בנטו בגודל משפחתי (הכנסו אליה לראות מידות, זה נמצא בתגובות)
















יאמה עם ורסיה פרקטית בשעוונית.














עושות חשק נכון?
טוב, היה עמוס, מקווה ששרדתן.

זה לא שאני חושבת שאי אפשר לקרוא הדרכה באנגלית.. רציתי שיהיה לי סיכום של כמה דברים שאני משתמשת בהם כל הזמן כמו הבסיס לסלסלות בד, בוקסינג וכו' ועל הדרך החלטתי כבר לצלם ולתרגם, מקווה שזה גם יעודד מישהוא אי שם..



ואם אכן תפרת עם ההדרכה אני מאוד אשמח לראות תמונה ולפרסם אותה כמובן (-:
נשיקות ושבוע נפלא
בעיקר פורמת

יום ראשון, 20 בפברואר 2011

יומולדת 1 והדרכה קלילה לזר פרחי לבד

אלה חגגה שנה ואנחנו נכנסים לשנת האופוריה (החלק הקשה הראשון מאחורינו, ולחלק הקשה הבא יש עוד שנה..)
לכבוד האירוע היא אפילו עשתה צעדים ראשונים ואני אפילו התרגשתי, למרות שחשבתי שזה כבר לא ירגש כמו הפעם הראשונה שלי (-:
בלילה שלפני, מונעת על ידי לחץ חברתי וייסורי מצפון, התיישבתי להכין זר (ז"ת רבצתי ליד מפזר החום וראיתי קומדיית נעורים רומנטית, חשבתי כמה גדלתי - בשנה - ואיך כנראה שכבר לא אמצא בורונה אהבה בת 17.. ואם כן מי ישמור על הילדים??)
ההדרכה הקלילה בסוף הרשומה.

בבוקר יצאנו לצילומי צעד ראשון..
והנה היא מדגמנת את הזר ומציקה לכלבה (מולטי-טאסקינג כמו אמא):

כנראה שהוא ממש נוח כי היא היתה איתו כמה שעות טובות בלי להתלונן.











התפנינו לאפות עוגה והתחלנו בחגיגה. ז"ת אכלנו המון וחיכינו לסוף.. כי בעצם לא היה ספק קל שגולת הכותרת, האירוע שלשמו בעצם התכנסנו, הרגע לו חיכיתי כל שבוע.. היה המתנה של סבתא וסבא.
הם לא הסכימו לספר לי וההפתעה היתה שווה -




משגעת, נכון?
איזה שילוב בין קוים מודרניים לעיצוב רטרו (-:

גימורים מושלמים והציורים מתוקים כל-כך - משמאל הצד האהוב עלי - האריה אדיר.




ועוד זוית:
מסתבר שקודם נבנה דגם קרטון בשביל להחליט על מידות ופרופורציות (שנוסה על הקטנה בחשאי)
זוגות גלגלים הוחלפו, צירים נשברו והדבר היחיד שהטריד את הסבים היה שזה כבר לא דגם one of a kind עד הסוף... כשהסב הגאה הגיע לנגריה הודיעה לו הנגרית שהוא מוזמן להשתמש בכל הציוד והעץ בתנאי אחד - הוא עושה שתיים כאלו. למחרת זה עלה לשלוש.. עובדת נוספת ביקשה והם ממש ישבו והכינו 3 עגלות כאלו! (עם הציורים והכל).


אולי נעשה בהזדמנות רשומה על המתנות שדור קיבל בימי ההולדת שלו מהם. זה יהיה מנקר עיניים אז נחכה קצת (-:

בעוגה נתקלתי שוב בדילמת האסתטיקה מול שת"פ משפחתי.. מה עדיף? עוגה לתפארת או עוגה שעשינו ביחד?

ברור שתמיד עונים "עוגה שעשינו יחד" אבל כשרואים את התמונות... אוי.

רשמתי לי לקנות מגש בצבע אחיד שהעוגות יצטלמו יותר טוב - בכל זאת אני אופה פעמיים בשנה, שווה להשקיע (-:
"כדורי הגלידה" הם מאפינס שוקולד.
קאפקייקס אני לא יודעת להכין ((-:




דורדור ציפה בקצפת והשתולל עם הסוכריות, לאלכסונים הנוראיים ב"וופל" אני אחראית. מה לעשות.
היה ממש כייף - להכין, להתרגש איתה (הקטנים האלה מתרגשים בכל הגוף וזה כלכך נחמד), לקבל מתנות וכמובן לאכול עוגת שוקולד... וכן נשאר הרבה וכן אני היחידה שאוכלת אותה. כל הזמן. שיהיה לנו רק בריאות (-:

והנה!
הדרכה לזר פרחי "לבד צ'יפו" (ז"ת הלבד הכי זול שיש..):
מה צריך?
-לבד בכל הצבעים שרוצים
- חוטי רקמה
3 מנקי מקטרות

קודם כל להכין פרחי לבד.
אני דילגתי בקלילות על השלב הזה כי 3 ימים לפני יום ההולדת הועברה אלי שקית ובה פרחי הלבד האלו ממעיין - חברה מהסוג שחובה להחזיק (הנה הם משמאל) - אומנם היא מצטיינת בפרחי לבד אבל היא גם אחראית לבאנר של הבלוג (אם לא לבלוג כולו..), בקיצור מוכשרת מאוד-מאוד-מאוד.

בכל מקרה, מעיין צירפה הוראות מפורטות להכנת הזר ואפילו טמפלט להכנת פרחים נוספים ובעצם כל ההדרכה הזו היא תיווך שלי ממנה (-:

גוזרים רצועת לבד ברוחב הרצוי .
אני גזרתי ברוחב 1.5 אינצ'- זה רוחב שקשה לתמרן בו את מנקי המקטרות אבל רציתי שיהיה זר צר ונוח.




הנה הטמפלט לפרחים, ואני אשמח לשלוח אותו במייל למי שתרצה (או ללמוד איך מעלים קישור נורמלי לבלוגספוט.. ).

השכבה הראשונה בקוטר 4 ס"מ
השכבה השנייה בקוטר 3 ס"מ
השכבה השלישית בקוטר 2.5 ס"מ

הכפתורים מאוד מאוד מוסיפים אז מומלץ לא לוותר (הם מודבקים ללבד, אפשר כמובן לתפור).
אפשר להוסיף אלמנטים של רקמה וכל מה שהזמן מותיר..















- מקפלים את רצועת הלבד לשניים ותופרים, אפשר לגזור בזיגזג את הקצה שמעבר לתפר.
- מחברים את מנקי המקטרות לרצועה אחת ארוכה (מלפפים בקצוות)
- משחילים את מנקה המקטרות בתוך שפופרת הלבד, בזהירות - זה לבד זול... נקרע מהר (-:
- מסדרים ומוסיפים אלמנטים כמו עלים, סלסולים וכו' ומחברים

את החיבור אפשר לעשות בדבק, אני חיברתי בתפירה- אבל זה רק בגלל שברגע שרציתי להתחיל להדביק (0100 בלילה לפני) גיליתי (שוב) שהגוטרמן יבש ויצא מכל מיני פתחים
בצדדים. לא היה לי כוח להתחיל להתעסק עם חפירות בשופופרת (מה שמאפיין את העבודה שלי עם גוטרמן, מעולם לא עבדתי איתו בלי קיסם ואזור עבודה מטונף).







בקצוות קיפלתי את הלבד והעברתי תפר (איטי זה קצת קשה) מעל מנקה המקטרת שלא יציץ (חלילה).
וזהו.
וככה זה נראה בתאורת נורמטיבית:


כמו שאפשר לראות התקמצנתי ולא שמתי את כל הפרחים.. אני מדמיינת את עצמי מכינה מהשאר סיכות לראש, משדרגת בגדים, מוכרת בסמטאות אפלות (-:
הוספתי קאפקייק ופרח עם הספרה 1, סלסול (רצועה דקה שהתפרתי ללולאות) וכמה עלים עם רקמה.




מתוק לאללה.















מצטערת על אינפלציית התמונות.. זה כנראה יקרה מעכשיו פעם בשנה (-:
אז עוד אחת אחרונה...














נשיקות,
בעיקר פורמת

יום שישי, 18 בפברואר 2011

מה לא לעשות בבית החם והנעים?

החורף כאילו פה, בכל מקום כבר אפשר לראות מה הכי כדאי לעשות מתחת לשמיכת הפוך (להזיע?) ואצלנו הובהר מעל לכל ספק מה לא כדאי לעשות כל המשפחה יחדיו בבית סגור, דווקא כשיורד בחוץ גשם.
מילוי קלקר.
וגמילת לילה.
במיוחד גמילת לילה עם שמיכות פוך ובלי מייבש כביסה.

אבל גם בהחלט, פתיתי קלקר, בית סגור, גשם בחוץ, ילדים ויאללה בואו נעלה את ההימור - שואב אבק שאינו עמנו עוד.

סיפרתי כבר שבעוד שבוע לתינוקת הקטנה שלי תמלא שנה (-: ואכן הזמן עובר מהר ועל כך תעיד רשימת הפרוייקטים שהתחלתי להכין בכדי לקדם את פניה לעולם, ז"ת לפני יותר משנה (שמיכת טלאים שכבר עברה הסבה, נחש פליז למיטה, עשרות התחלות של בגדים, צעצוע או שניים, מטבח מעץ ועוד ועוד..).
לכבוד יום הולדתה, שהרי ממילא אין לה מושג שהוא מגיע - וזה היומולדת האחרון שאני לא צריכה לשאול אותה או להתחשב בדעתה לגבי מתנה - רושמת לעצמי: להתענג על הרגע! - החלטתי לנסות לסיים לפחות קצת מהפרוייקטים.
אז השמיכה עברה ריגרסיה, פוצלה, הושלמה, ניתנה כמתנה ועכשיו היא לא קיימת (אבל יש אמא מאושרת שזה חשוב לא פחות) והנחש.. טוב, זה היה נראה לי ריאלי לסיים אותו בערב אחד ואכן כך עשיתי.
אבל את הקלקרים הקטנים אנחנו נושמים עד עצם היום הזה (-:

כאמור את נחש הטלאים עצמו, מכל שאריות הפליס שלי, תפרתי מזמן ואפילו אפליקציה ולבבות היו, כיסים להפתעות מכל הצדדים אבל..



החלטתי להשקיע ולתפור נחש טריקו פנימי שיחזיק את המילוי החמקמק.








היתה לי שארית טריקו צהובה, כאמור לקח שנה אבל תפרתי גם אותה (בתפר אחד..) לנחש.
כמו שניתן לראות חיזקתי בקשר עמיד ביותר.
וכמו שעוד ניתן לראות בכל פעם שניסתי לדחוס קצת את המילוי שמעתי "קקחחחחחחחחח" מעורר צמרמורת.. זה היה התפר שנפרם.

(מימין התפירה האיכותית על הפרימות)








החלק הקשה היה לדחוס את הצהוב צהוב הזה לעטיפה..

מאוד פאלי.
בקיצור בסוף זה הצליח אבל יש סיכוי טוב שבפנים הכל קרוע.
לא נורא, ליומולדת שנתיים נוציא לה את הקלקר ונמלא באקרילן כמו אנשים שפויים.
או יומולדת שלוש.
מה שיבוא קודם (-:

















וקצת תמונות לתפארת:



אני מבסוטית מהצבעים..






ומהאורך - תכננתי ל3 צדדים מהמיטה.
רק לא תיכננתי שהיא תהיה בת שנה אז לא בטוח שכרגע לה יש מקום יחד עם הנחשוש.
הפליס הזברתי (שהוא גם כיס) משעשע.

אה! ויש רוכסן!
הגאווה העיקרית שלי הוא הרוכסן (הכמעט נסתר) שנתפר עם רגל לרוכסן והכל,
כך שהיא תוכל בעצמה להוציא את פתיתי הקלקר (-:

שקלתי להחליף מצעים לכבוד הצילום. תנו לי קרדיט על זה, בסדר?


----
עדכון חם מהשטח: הנחש עבר למיטת הבכור. היא לא נדחסת למיטת תינוק יחד עם הנחש והוא (הילד), למרות טענותיו, עדיין לא יודע לקרוא. צרפו את הכיסים שמסתבר שהם בדיוק-בדיוק מתאימים לגוגוסים וקיבלנו החלפה מוצלחת.
----
ובנוגע לגמילת הלילה.. חישבתי שזה בסה"כ חוסך לי 50 ש"ח לחודש (חיתולים) כך שיש מצב שבפעם הבאה אני אוותר על גמילה ושיפתרו את זה בעצמם בטירונות. בכל מקרה שמיכת הפוך לא עמדה בקצב ועברנו לשמיכות פליס+רדיאטור (בעוצמה גבוהה כי קר)+ מכשיר אדים (שלא ייתיבשו לי חלילה). חשבון החשמל כמובן שאיזן את רווח החיתולים (-:

ובשל מחסור בשמיכות שיענו על הצורך (מסתבר שרוב הצבעים הם "של בנות" בגיל 3.5) תפרתי לו שמיכה חדשה.

קיבלתי משכנה מופלאה "סדין אמריקאי" - שזה בעצם בד כותנה עבה ולא נעים בלי גומי, אבל - עם הדפס של סופרמן! הידד!





הוספתי פליס משובח-נעימי מצדו השני, בהתחלה ניסיתי לעשות תיפורים (מרחפת על גלי האופוריה של השמיכות משבוע שעבר), עשיתי מסביב לדמויות וזה יצא מקסים מצד אחד ומזעזע מהצד של הפליס- לא היה ברור מה הצורות האלו..

וכך אחר שהוספתי בינדינג ישבתי - וכן, ניחשת נכון - פרמתי הכל. הצלחתי להפוך שמיכה של שעתיים עבודה לפרוייקט של שבוע.. (-:

הבינדינג המנוקד הופך את ההדפס הצעקני הזה לכמעט נסבל לטעמי.





חורף נעים ונשיקות
בעיקר פורמת