יומולדת 1 והדרכה קלילה לזר פרחי לבד

אלה חגגה שנה ואנחנו נכנסים לשנת האופוריה (החלק הקשה הראשון מאחורינו, ולחלק הקשה הבא יש עוד שנה..)

לכבוד האירוע היא אפילו עשתה צעדים ראשונים ואני אפילו התרגשתי, למרות שחשבתי שזה כבר לא ירגש כמו הפעם הראשונה שלי (-:

בלילה שלפני, מונעת על ידי לחץ חברתי וייסורי מצפון, התיישבתי להכין זר (ז"ת רבצתי ליד מפזר החום וראיתי קומדיית נעורים רומנטית, חשבתי כמה גדלתי - בשנה - ואיך כנראה שכבר לא אמצא בורונה אהבה בת 17.. ואם כן מי ישמור על הילדים??)

ההדרכה הקלילה בסוף הרשומה.

בבוקר יצאנו לצילומי צעד ראשון..
והנה היא מדגמנת את הזר ומציקה לכלבה (מולטי-טאסקינג כמו אמא):

כנראה שהוא ממש נוח כי היא היתה איתו כמה שעות טובות בלי להתלונן.

התפנינו לאפות עוגה והתחלנו בחגיגה. ז"ת אכלנו המון וחיכינו לסוף.. כי בעצם לא היה ספק קל שגולת הכותרת, האירוע שלשמו בעצם התכנסנו, הרגע לו חיכיתי כל שבוע.. היה המתנה של סבתא וסבא.

הם לא הסכימו לספר לי וההפתעה היתה שווה -

משגעת, נכון?

איזה שילוב בין קוים מודרניים לעיצוב רטרו (-:

גימורים מושלמים והציורים מתוקים כל-כך - משמאל הצד האהוב עלי - האריה אדיר.

ועוד זוית:

מסתבר שקודם נבנה דגם קרטון בשביל להחליט על מידות ופרופורציות (שנוסה על הקטנה בחשאי)

זוגות גלגלים הוחלפו, צירים נשברו והדבר היחיד שהטריד את הסבים היה שזה כבר לא דגם one of a kind עד הסוף... כשהסב הגאה הגיע לנגריה הודיעה לו הנגרית שהוא מוזמן להשתמש בכל הציוד והעץ בתנאי אחד - הוא עושה שתיים כאלו. למחרת זה עלה לשלוש.. עובדת נוספת ביקשה והם ממש ישבו והכינו 3 עגלות כאלו! (עם הציורים והכל).

אולי נעשה בהזדמנות רשומה על המתנות שדור קיבל בימי ההולדת שלו מהם. זה יהיה מנקר עיניים אז נחכה קצת (-:

בעוגה נתקלתי שוב בדילמת האסתטיקה מול שת"פ משפחתי.. מה עדיף? עוגה לתפארת או עוגה שעשינו ביחד?

ברור שתמיד עונים "עוגה שעשינו יחד" אבל כשרואים את התמונות... אוי.

רשמתי לי לקנות מגש בצבע אחיד שהעוגות יצטלמו יותר טוב - בכל זאת אני אופה פעמיים בשנה, שווה להשקיע (-:

"כדורי הגלידה" הם מאפינס שוקולד.

קאפקייקס אני לא יודעת להכין ((-:

דורדור ציפה בקצפת והשתולל עם הסוכריות, לאלכסונים הנוראיים ב"וופל" אני אחראית. מה לעשות.

היה ממש כייף - להכין, להתרגש איתה (הקטנים האלה מתרגשים בכל הגוף וזה כלכך נחמד), לקבל מתנות וכמובן לאכול עוגת שוקולד... וכן נשאר הרבה וכן אני היחידה שאוכלת אותה. כל הזמן. שיהיה לנו רק בריאות (-:

והנה!

הדרכה לזר פרחי "לבד צ'יפו" (ז"ת הלבד הכי זול שיש..):

מה צריך?

-לבד בכל הצבעים שרוצים

- חוטי רקמה

3 מנקי מקטרות

קודם כל להכין פרחי לבד.

אני דילגתי בקלילות על השלב הזה כי 3 ימים לפני יום ההולדת הועברה אלי שקית ובה פרחי הלבד האלו ממעיין - חברה מהסוג שחובה להחזיק (הנה הם משמאל) - אומנם היא מצטיינת בפרחי לבד אבל היא גם אחראית לבאנר של הבלוג (אם לא לבלוג כולו..), בקיצור מוכשרת מאוד-מאוד-מאוד.

בכל מקרה, מעיין צירפה הוראות מפורטות להכנת הזר ואפילו טמפלט להכנת פרחים נוספים ובעצם כל ההדרכה הזו היא תיווך שלי ממנה (-:

גוזרים רצועת לבד ברוחב הרצוי .

אני גזרתי ברוחב 1.5 אינצ'- זה רוחב שקשה לתמרן בו את מנקי המקטרות אבל רציתי שיהיה זר צר ונוח.

הנה הטמפלט לפרחים, ואני אשמח לשלוח אותו במייל למי שתרצה (או ללמוד איך מעלים קישור נורמלי לבלוגספוט.. ).

השכבה הראשונה בקוטר 4 ס"מ

השכבה השנייה בקוטר 3 ס"מ

השכבה השלישית בקוטר 2.5 ס"מ

הכפתורים מאוד מאוד מוסיפים אז מומלץ לא לוותר (הם מודבקים ללבד, אפשר כמובן לתפור).

אפשר להוסיף אלמנטים של רקמה וכל מה שהזמן מותיר..

- מקפלים את רצועת הלבד לשניים ותופרים, אפשר לגזור בזיגזג את הקצה שמעבר לתפר.

- מחברים את מנקי המקטרות לרצועה אחת ארוכה (מלפפים בקצוות)

- משחילים את מנקה המקטרות בתוך שפופרת הלבד, בזהירות - זה לבד זול... נקרע מהר (-:

- מסדרים ומוסיפים אלמנטים כמו עלים, סלסולים וכו' ומחברים

את החיבור אפשר לעשות בדבק, אני חיברתי בתפירה- אבל זה רק בגלל שברגע שרציתי להתחיל להדביק (0100 בלילה לפני) גיליתי (שוב) שהגוטרמן יבש ויצא מכל מיני פתחים

בצדדים. לא היה לי כוח להתחיל להתעסק עם חפירות בשופופרת (מה שמאפיין את העבודה שלי עם גוטרמן, מעולם לא עבדתי איתו בלי קיסם ואזור עבודה מטונף).

בקצוות קיפלתי את הלבד והעברתי תפר (איטי זה קצת קשה) מעל מנקה המקטרת שלא יציץ (חלילה).

וזהו.

וככה זה נראה בתאורת נורמטיבית:

כמו שאפשר לראות התקמצנתי ולא שמתי את כל הפרחים.. אני מדמיינת את עצמי מכינה מהשאר סיכות לראש, משדרגת בגדים, מוכרת בסמטאות אפלות (-:

הוספתי קאפקייק ופרח עם הספרה 1, סלסול (רצועה דקה שהתפרתי ללולאות) וכמה עלים עם רקמה.

מתוק לאללה.

מצטערת על אינפלציית התמונות.. זה כנראה יקרה מעכשיו פעם בשנה (-:

אז עוד אחת אחרונה...

נשיקות,

בעיקר פורמת