יום שבת, 31 בדצמבר 2011

2011 הסיכום או: בקרוב...

איך יודעים שהכותבים נקלעו לקשיים יצירתיים? פתאום מתחילים להופיע פרקים עם "פלאשבקים", אוספים שונים ומשונים, שחקני אורח הזויים.. טוב, זה ש2012 תופסת אותי עם המון רצון ומעט ביצוע זה כבר לא סוד כאן, כמה נלוז יהיה לנצל טריקים נוצריים מוכרים? איזה סיכום קטן ל2011, משהו שיזכיר לי שלפעמים "באתי טוב", שקרו כאן דברים, שאולי יש עתיד?

התחלתי לנבור - בנוגע להדרכות מצולמות, ממש לא עמדתי בציפיות (שלי. מעצמי.) .. אחת שמשכה די הרבה מבקרות אבל הצטיינתי בה רק ביוזמה (-: הלוא היא תיק הבנטו (לא יאמן שזה היה השנה!) ועוד כמה ממש פשוטות מדי:



כפתורי בד רקומים, זר פרחי לבד, סל לאופניים, שמלת האקונומית והיו עוד כמה (מגופיה לשמלה, תיקי ספר משודרגים)..
















אין ספק שהשנה היתה השנה הלועזית של אלולה, שאולצה ללבוש שלל שמלות. בעיקר ממוחזרות.




סליחה, משודרגות.
וגם אנחנו, האנשים הקטנים שלידה.. מאמינה גדולה בתפירת בגדים אני לא. אז באופן יחסי אני מסמנת V על תחום המלבושים לשנה שחלפה.














והיחס של ילדים-מבוגרים? מסתמן כבעייתי. בכלל יותר מדי דיבורי אמהות היו כאן. אני צריכה ללמוד להלחין. זה יוסיף עניין?
ויותר מדי תיקים:


מפחות מדי גזרות (-:



















ודי הרבה דברים שלא מצאתי תירוץ טוב לכתוב עליהם:



תיק קטן בלי סיפור מעניין..








וגם סיפור בלי תיק מעניין...










וזוגיות במבחן, שצלחה כמה פרוייקטים יצירתיים משותפים. בקושי.





ביקרתי בדי הרבה תערוכות ועל כמה אפילו דיווחתי.. ברגע שהמצלמה שלי תחזור מתיקון יש לי עוד ברשימה (אופס! הסגרתי למה זה פרק "אוסף"?).















בעצם, עכשיו כשאני צריכה לנבור בכל התיקיות אני רואה שדווקא קרו דברים והיה ממש נחמד (-:
ואני חושבת שאני אפילו אופטימית, כי למרות היבול הדל (בלשון המעטה) לאחרונה.. אני יודעת שהתיקיות של "כל-ההתחלות" גדושות ברסיסי רעיונות ושברירי תמונות:



התחלה של הדרכה מצולמת לשידרוג שולחן קפה... התחלה של הדרכה מצולמת למידנית מעוצבת (נתקעתי במציאת חומר ספוגי זמין)... התחלה של הדרכה מצולמת למיני אלבום הכי פשוט ל"לא-סקראפריות"... התחלה של הדרכה מצולמת לשולחן-פאזל לילדים... הדרכות לתרמיל גב שקוף, קלמר, וכמה "מגה-פוסטים" שתמיד רגע לפני שאני מפרסמת אותם מישהיא מוכשרת יותר מעלה משהו דומה.. וכך נגנזו "המדריך המלא לשאריות בדים", "כל מה שאפשר לעשות עם שעוונית בלי רגל טפלון" ועוד רבים וטובים פחות כמו "10 שדרוגים לקלטות וידאו בעידן הDVD" (-:






פלאשבק יש? יש, סיכום קטן עם טעם טוב ככה לנשמה? בערך (התעייפתי נורא מהר, מצ'עמם)
מצטערת, לא מצאתי שחקן אורח, למרות שהשכנה דווקא נכנסה היום וביקשה יפה לכתוב לה איזה תפקיד לפרק הבא (-:

אז לבשתי לנז'רי סקסיים, עליתי על עקבים, 24:00, אורי כבר ישן ואני מוכנה..
לקפל את הכביסה הראשונה של 2012! שנה אזרחית נפלאה לנו!
נשיקות
בעיקר פורמת

יום שישי, 2 בדצמבר 2011

כל יום זה תיק

השבוע עמד בסימן תיקי צד נשיים שלא לומר אקסטרווגנטיים... לאחר הגמילה המוצלחת של אלולה –היינו קצב פספוסים סביר בהחלט וקולקציית תחתונים צבעונית שהלוואי עליי- החלטתי שהגיע הזמן להפרד מהמוצץ הארור, הידוע כ"צצי אלולה" ושמו נאמר לא בלחישה מהוסה של כבוד אלא בצרחות רמות ודורשניות שמעבירות בי חלחלה.

ומכיון שמדובר באייקון אופנתי (הילדה, לא המוצץ) המסרב לצאת לגן ללא משקפי שמש, שמלה מתנפנפת ותיק צד, החלטתי לזרום איתה והצעתי לה ללכת לגן עם התיק שאבא הביא לה (מיון..) ובו נשמור את צצי. הצלחה (-:

העיסוק בהטמנת האוצר בתוך התיק המעוצב לעילא, הוצאה והשווצה בגן, הטמנה מחודשת וחוזר חלילה הביאו לתוצאות משביעות רצון וצצי נשמר בתיק במשך כל היום (למעט שנת הצהריים – אבל אני מוכנה להתגמש עד גיל שנתיים..).


מעניין שזה מה שאורי החליט להביא איתו לארץ מערש התרבות המערבית. לא שציפיתי לפסלון אפרודיטה ועדיין...







אז מה הבעיה? כמו כל אשה, תיק אחד אף פעם לא מספיק והרגשתי שהעניין הולך ואובד.. בכוחות אחרונים (ללמד וללמוד, סיוט לוגיסטי אלעק אקדמי) ישבתי לביצוע הפרוייקט..

בהתחלה גייסתי את כל השלל שמצאתי בבית. היא לא התרשמה.

בלית ברירה, נאמנה לעיקרון ה"תיק לכל יום" (איך ביל גייטס לא חשב עליו?) פניתי לתפור ..


7 שעות (!) של פרימה מרוכזת, קצת תפירה והרבה חברה טובה ותומכת (גלית ואלה שהובילה אותנו בפיצוח המשימה..) הובילו לתיק המתקתק הזה.







ועוד תמונה של המאמץ הקבוצתי, כי הם ממש מרשימים יחד..



אלולה הסכימה לו.

רק בגלל הרוכסן הפנימי כמובן (-:





ונפעמת מעצמי ומיכולותי לעבוד/ללמוד/לצעוק על ילדים/לתפור תיקים (הסוד אגב: מכל דבר קצת..) החלטתי שגם אני, ראויה לתיק חדש. אני ממש לא צריכה תיק חדש - אני יודעת, זה משפט שלא נשמע לוגי - אני לא צריכה תיק חדש מהסוג שאני יודעת לתפור. לזה התכוונתי (-:

אבל.. הגזרה כבר חיכתה וממנה תכננתי לתפור (עוד) החלפת משאלות בפורום טכסטיל.. אז החלטתי שעדיף לנסות גם תיק "לבית". לא ככה?


נכון. הוא מהמם.








יש יאמרו שאני מושפעת מהסביבה הקרובה לי.


אבל אני אומרת: ברומא נהג כרומאי.

גיבורי על זה כאן. זה ידוע. ואנחנו לא מצליחים לגרש אותם.






להחלפה שלחתי משהו סטנדרטי יותר.. אל חשש.


הבקשה היתה תיק ליומיום צבעוני לבחורה עם טעם שמרני. קשה.

החלטתי שאיקאה תהיה הימור נבון בבד הצבעוני, הוספתי ג'ינס לרוגע ולא התאפקתי עם פסים





והגאווה הגדולה שלי: הפספול...




לא האמנתי כמה שזה קל.




בסופו של שבוע האופנה והאקססוריז נרשם כישלון חרוץ לפרוייקט המוצץ. אולי טרם "נרשם" ממש כי אני, אישית, בעצמי, לבדי (הבנת?) עדיין לא פסקתי מהניסיונות.. אבל בראייה כללית ניתן לומר שאכן המוצץ כאן ונוכח בחיינו.

החרמתי את תיק הקיפודים לעצמי. יש גבול לכמה אמא יכולה לסבול, לא?

(-:

שבוע טוב ונשיקות, בעיקר פורמת.