‏הצגת רשומות עם תוויות כפתורים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כפתורים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 22 במרץ 2011

הדרכה מצולמת: כפתורי לבד רקומים וקלים

הבטחות מקיימים: הדרכה מצולמת לכפתורי לבד ועל הדרך גם שדרוג קופסת נעליים..

בפורים שלחתי משלוח מנות במסגרת החלפה של פורום טכסטיל וליבוד, בתוכו היו גם כפתורי הלבד האלו:


והנה ההדרכה, הם פשוטים וחביבים ולדעתי יכולים לשדרג כל-מיניהים:

מה צריך?

לבד

חוט רקמה ומחט

מנקה מקטרות (בסדר, עלית עלי, יש לי סטוק שמסרב להגמר.. גם חוט רקמה יהיה בסדר גמור)

אקרילן



אזהרה לרגישות אסתטית.. צילומים נוראיים בהתחלה - ניסיתי לפצות בהמשך (-:

גוזרים 2 עיגולי לבד לכל כפתור (אני השתמשתי בפלסטיק של הפתעת הקינדר כשבלונה, אפשר כמובן יותר גדולים)



בערך 2.5 ס"מ קוטר.











מכינים את החלק האחורי:


על חלק אחד מסמנים 2 נקודות וחורצים אותן (עם מספריים/קוצץ) בזהירות, משחילים חתיכה קטנה ממנקה המקטרות ומקפלים את הקצוות מהצד השני (כמו סיכה מתפצלת). אופציה נוספת היא פשוט לתפור עם חוט רקמה לולאה קטנה.

זה החלק שנתפור לבד/משטח כשנשתמש בכפתור.


כך זה יראה (בערך) הצהוב הוא מבט מקדימה והתכלת מאחור (שניהם מדגימים צד אחד-האחורי- של הכפתור שלנו):


אני מקווה שאצלך הרקע יותר מוצלח - אני נשבעת שזה הצבע של הכרית.








על החלק השני של הכפתור (הקדמי) רוקמים את הדוגמא - כשמסיימים לא גוזרים את החוט!











מצמידים את 2 החלקים שמאל אל שמאל (כך שראש הסיכה המתפצלת שלנו פונה החוצה) וממשיכים לרקום מסביב עד לכמעט סגירה (עשיתי "תך שמיכה" אבל אפשר גם תך רגיל מסביב או סטן).


סגירה: מכניסים מעט אקרילן לנפח וסוגרים את התך מסביב לכפתור.








זהו, מוכנים.








תפרתי אותם לנייר מדוגם כך:


תפרתי כמובן כ"כפתורים" לא חיברתי כאפליקציה - זה הרעיון...






והנה קצת שלבים מהכנת הקופסא שנשאלתי עליה:

את קופסאת הנעליים עטפתי בבד (כמה אושר מהשימוש בספריי דבק, אולי זה האדים) והוספתי פרח לבד אדום:


הבד מאיקאה "שלפני השריפה" (אולי זה המקום להודות שהיינו שם יום לפני ויכול להיות שמחשבה יוצרת מציאות.. כי קצת מלמלנו איחולי שתשרפו בקופה..אבל באמת באמת שאני מצטערת!), היה חיסול של המון בדים ב10 ש"ח למטר.





ואלו השלבים: גזרתי את הבד עם שוליים לקיפול פנימה (הרבה שוליים.. לא היה לי כוח למדוד) והתחלתי לקפל יפה...


כשראיתי שהדברים מסתדרים ריססתי את הקופסא בספריי והצמדתי לבד - בהתחלה לאורך השדרה ואח"כ בצדדים.



כשהכול היה מודבק, גזרתי שאריות (במיוחד מהצד החיצוני בכדי שלא יהיה עבה מדי והקופסא לא תוכל להסגר)



גזרתי קרטון לציפוי הפנים (מדדתי את הצדדים וגזרתי מקרטון קורנפלקס - תמיד קצת פחות מהגודל הסופי- לפחות בחצי ס"מ)



הדבק יוהו לא שרד אגב, בסוף הדבקתי עם הספריי גם כאן (ריססתי את הקרטון, לא את הקופסא, והצמדתי בלחץ)






הדבקתי את הקרטון בצד הפנימי כך שיכסה על כל המראות הקשים:




עכשיו זה נראה נקי ונחמד.







והוספתי פרח מלבד אדום, מהגזרה הזו של the purl bee. אני מחבבת את הפרחים האלה, קלים ותמיד יוצאים מרשימים (-:


את הפרח תפרתי לקופסא (את התוית מהלבד הדבקתי, לאחר שתפרתי על הלבד נייר עם טקסט).

מקווה שעזרתי..



ולסיום.. גם אני קיבלתי משלוח מנות (-: מעבר לכל הטוב שהיה טמון בו, ההשקעה והמחשבה בכל הפרטים (והממתקים..) אני נוכחת כל פעם לגלות שהציפייה, ההליכה לדואר, קבלת החבילה זה חלק גדול מהכייף (-: ממש מכניס ריגוש לחיים.


תודה מירי! אני אוהבת ה-כ-ל!





אורי נשפך מצחוק כשראה אותי פותחת את הארגז הענק ומתרגשת נורא וזה הזכיר לי שלפני כמה שבועות אירחה אותי (אירוח מופלא!) קואלה22 לערב יצירה. בסביבות 2400 כשבעלה המקסים חזר הביתה מהגלות הוא אמר לי משפט מעולה..אז הנה ציטוט היום:

"אתן מכינות דברים כלכך לא פרקטיים, שאין לכן ברירה אלא לעשות החלפות בינכן."

אורי מהנהן במרץ (אם הוא היה טורח לקרוא כמובן, מהנהן בתוך הראש שלי..).

איך, איך אפשר להגיד את זה על נרתיק חיתולים של שרון רותם????

(-:



נשיקות

בעיקר פורמת

יום רביעי, 16 במרץ 2011

משלוח מנות יצירתי - החלפה פורימית

כמעט פורים שמח! בפורום טכסטיל וליבוד נערכה החלפת משלוחי מנות ובין הוירוסים הפורימיים הצלחתי גם אני לתרום את חלקי..
ההחלפה היתה הפעם סודית במיוחד (ז"ת ידעתי למי אני שולחת אבל לא ממי אני מקבלת - עדיין תעלומה מרגשת..) והגרלתי את יעלולו3. אם ברגע הראשון עוד חשבתי שאאפה משהו ביתי ואשלח בצנצנת מטופלת כפרית, התוכניות נגנזו ומייד.. הגברת אופה בכישרון רב (ומזל, כי רק לכתוב את המשפט הקודם, בנוגע לאפייה.. צמרמורות אוחזות בי..) ואני התחלתי בחיפושים.

בזכות בני גיבור החייל, מצאנו את הספר המופלא הזה אצל אמא שלי, ספר שהיה שלי אי אז וידעתי שאעשה משהו בהשראתו..













השבוע החורפי שעבר פשוט דרש רקמה מול הטלויזיה וכך יצאה הילדה החמודה הזו מתוך האיור
ואחרי כמה ימי התלבטות הפכה לאפליקציה.
הוספתי לה שרביט וקצת שיניתי אבל בגדול, זו היא שם שמתחבאת ליד הילד המחופש לחסידה (???).

ציירתי ביד חופשית מדי על בד, רקמתי וצבעתי "בתוך הקוים" בצבעי מים מעורבבים באקריליק לבן - שנתן את הסמיכות.





וכלכך נהנתי לרקום ולצבוע שהוצאתי מתוכו עוד דמות, הצועניה הזו:


שגם היא יועדה להיות אפליקציה אבל היא גדלה (מה לא נוסיף גם חצאית?) וגדלה (והיד שאוחזת בתוף?) וגדלה (לא אמורים לעשות סקיצה קודם??) שבסוף היא נראתה לי נחמדת כמו שהיא על הבד והחלטתי למסור אותה כך, ומקווה שכבר יימצא לה שימוש היכן שהוא.






ומשהו מתוק צריך, נכון? אז החלטתי להשתמש בבד הקאפקייקס החמוד ושלחתי 3 ערכות להכנת קישוטיק, ל3 הבנות של יעל.

האמת שקניתי חתיכונת קטנטנה ממנו מזמן להכין ממנו קישוט כלשהוא לקטנטונת שלי, ואז ראיתי את הקישוטיקים המקסימים של גזרה פרטית והם כלכך מוצלחים שהבד הפך להיות ממש "שלה".. קצת הקשה עלי את השימוש אבל החלטתי שהם פשוט מושלמים כמו שהם.

כל המצרכים והוראות הכנה מאוירות.








ואחרון חביב.. 6 כפתורי לבד רקומים:

רציתי לשלוח משהו שאפשר ליצור איתו, אבל משלי.. זה הפתרון שמצאתי (-:

הם חביבים בעיני מאוד והדרכה מצולמת כבר מוכנה.. בשבוע הבא.







את קופסאת הנעליים עטפתי בבד (סופסוף שימוש מוצלח בספריי דבק, הידד!)

הוספתי פרח מלבד אדום, מהגזרה הזו של the purl bee.
תפרתי נייר עם פרטי ההחלפה ללבד שהודבק על הקופסא - אני מקווה שימצא לה שימוש, אז יהיה אפשר להחליף את הכיתוב.






וככה היא נמסרה ישירות לאיציק מהמכולת הסמוכה לבית של יעל...



ניסיתי לעשות משלוח אישי (בכדי להשיג את היום שאיבדתי בדואר).. יצא כמעט (-:











אז את האמת.. זו רק אני שמחכה עוד רגע עם תפירת התחפושת? עוד יום אחד.. עוד טיפל'ה... למקרה שהיא תוחלף (שוב)?
נשיקות וחג שמח!
בעיקר פורמת