סדנאות היזע או: פרומו יומולדת 4

מכונת התפירה שלי מעולם לא הרגישה יותר "over qualified" מהשבוע.. רק תפרים ישרים, בלי סיכות ועניינים. פשוט פשוט אבל בכמויות... כן, כן, סדנאות היזע שלנו תכף יגיעו לקיצן ונגלה האם הן ישרדו במבחן המציאות.

בהחלטה שאני מאוד מאוד גאה בה כל ערב אנחנו מכינים משהו אחד ליומולדת (מכינים זה כשאורי בבית ולא בדיוק בנסיעת עבודה לחו"ל או מילואים - זה הרי הזמן הכי טוב למילואים, נכון? כשהילדים יוצאים לחופש. ברור), וכך הילדים נרדמים והחומרים הזולים רואים אור: אל-בד, לבד, קרטונים ממוחזרים והרבה, הרבה, המון אפילו - דבק חם.

כמיטב המסורת האמריקאית הילדים יקבלו שקית הפתעה בתחילת היומולדת, התחפושות ,החרבות/שרביטי הקסם כבר בשקיות..

את החרבות עשינו יחד עם דור והיה כייף גדול, השתדלתי לערב אותו כמה שאפשר ליכולות 4 השנים שלו, הוא כבר יודע מה זה שבלונה אז יש לנו גם רווח חינוכי מטורף..

שילוב של כמה מקורות השראה - השקיות עם החרבות מכאן

וה"אייקון" של פיטרפן שעליהן מהאמא המושלמת הזו שמצליחה להראות איך עם 2 ילדים (טוב, בלונדינים, ג'ינג'ים זה אחרת..) שעדיין כל מה שמעניין אותם זה באטמן ושודדים אפשר לעשות הכל בסטייל. איזה עצבים.

לקח לי זמן להבין למה תמיד תמונות היומולדת שלה נראות טוב כל-כך.. ומצאתי תירוץ!

זה מצטלם מקסים כשיש רק 10 מוזמנים נכון?? ב-35 זה כבר הופך לסרט נע מושקע פחות (-:

נדמה לי שהגעתי אליה פעם דרך ילדיסקו - אז תודה (-:

"אספתי" שם הרבה השראה, במבחן המציאות הכל הפך אצלי ל"מחוספס" יותר וגם רציתי שדורדור יהיה מבסוט אז -

פחות אומנותי, יותר "וולט דיסני" אצלנו..

למשל בהזמנות, שחולקו היום ברוב פאר והדר בגן, הזמנות לצביעה עצמית (-:

ואולי שם בניכר כל האביזרים עולים פחות (או שמרוויחים יותר/משלמים פחות מיסים/הולכים יותר לעבודה כי אין מילואים.. מילואים זה מוטיב חוזר החודש - סליחה)

אנחנו בעיקר ממחזרים קרטונים בלי הכרה והילדים חוגגים - כי בסוף הכי כייף זה קופסאות קרטון לשחק בהם

וכמובן לנוח.

ה"שלוקים" חזרו לחיינו ותפסו את מקומם כאחד מאבות המזון בתפריט.. נו, קייץ.

ועם איזה חומר הכי כייף לעבוד בקיץ? התשובה לא במהופך כי באמת שאין חומר שכייף לעבוד איתו בקיץ (רושמת לעצמי לשקול קריירה חלופית של פיסול בקרח), לבד זה בטח לא..

אבל גם הכובעים מאחורינו. וכן - התבלבלתי והכנתי כובעי "טיפר-פן" חומים במקום ירוקים.

זו טעות שאני סוחבת כבר שנתיים.. היא התחילה כשטעיתי בפורים הקודם וכנראה זה השתרש אצלי (-:

אבל אם לטעות, אז בכמות גדולה לא?

יש עוד די הרבה עבודה.. ופרוייקט ענק בעבודה יום לפני (כמובן.. אם לא מעלים את פרמטר הלחץ שוב דבר לא יבוצע כאן) בקיצור, התרגשות גדולה, דור רץ כל בוקר לראות מה חדש, את החרב שלו הוא כבר קישט ב"יהלומים" (מציצה בתמונה הראשונה)

ודגל הפיראטים כבר מחכה לספינה שלו. ממש ניסיתי לצייר גולגלת לא מפחידה.. יצא אפריקני משהו (-:

את הרעיון לספינה אני שומרת בראש מהספר הנהדר הזה:

חגיגות ועוד, שלמען הגילוי הנאות יש לציין שערכתי אותו - ונהנתי מכל רגע! זו היתה עבודה מורכבת אבל עובדה שבסופו של יום יש הרבה ספרים שקשה לי לחזור אליהם מרוב התעסקות ואליו אני חוזרת בשמחה גדולה (-:

עבדנו הרבה על מציאת מבנה קבוע ומנצח לימי הולדת וכל פרק מציג מסיבת "נושא" אחרת כך שאפשר גם לעשות "מיקס אנ' מאטצ'" שזה מה שאנחנו נעשה, ערבבנו היטב בין יומולדת פיראטים ליומולדת נסיכות, קצת יומולדת מערב פרוע ..

וטדדאם! יומולדת פיטרפן וטינקרבל (כמעט) מוכנה.

ואי אפשר בלי משהו "לנשמה".. עשינו בוקר זוגי בדרום ת"א ואספנו את כל החד פעמיים ההכרחיים..

ובעיקר חולקו משימות לכל מי שהעז להתקרב אלי, חברים ובני משפחה נודבו לשלל תפקידים מ"אחראי מיחם" ועד ל"פיראט אכזר" .

כל אחד לפי יכולתו זה המוטו שלי (-:

תתכוננו לרשומה עמוסת תמונות (אם נספיק לצלם) ותאחלו לנו בהצלחה

שרשרת דגלים כבר תהיה בשנה הבאה.

נשיקות

בעיקר פורמת