קלאצ' -קס!

תודה על התגובות המופלאות והמרגשות, הגרון נחנק והיד התחילה לרעוד ולקח לי קצת זמן להחליט שאין צורך להתעלות כל פעם מחדש על הרשומה האחרונה.. גם לחזור לסדר היום האפרורי זה בסדר (-: מאוד ריגשתן אותי. תודה רבה.

ויש לי חוב קטן (מזל שאני זוכרת אותו) מהיומולדת שלי עליה סיפרתי שנחגגה פעמיים.. שהרי בוודאי ונותרת עם חצי תאוותך בידך.. מה לעזאזל היתה החגיגה השנייה? שאלת, אם באמת קראת ולא רק הסתכלת על התמונות..

או. אז זהו, שהשנה הצטרפתי למסע ג'יפים נשי "מלכת העמק"! שזה בעצם "מלכת המדבר" לעניים.. אבל לא ממש עניים - בכל זאת עמק חפר.. אבל בהחלט בלי משכנתאות בשביל להרשם והעיקר בשבילי (כי מה זה כבר כסף בשבילי?...)- בלי מיונים!

רק צריך להיות אישה. את זה אפילו אני מצליחה לעשות.

וככה זה עובד: בכל ג'יפ 4 נשים, כל צוות מורכב מ4 ג'יפים ו-12 צוותים מתחרים על התואר הנכסף (-:

24 שעות של חידות, סיפורי דרך וניווט ובעיקר בעיקר הרבה מורל נוסח תנועת נוער.. שירים על בסיסי לחנים מוכרים, קריאות הידד, נשיות מועצמת.. מה, לא תפור עלי? טוב, כנראה שהתבגרתי. לצוות שלנו בחרנו את השם המופלא "קלאצ'קס" - מעולה, נכון?

כל הצוותים השקיעו במיתוג עצמי, שירים, ריקודים.. היה מצחיק נורא.

כן - אלו צוות של זברות. נשים בוגרות שהתחפשו לזברות חביבות.

ותמונה קבוצתית, משמאל הג'יפ הענתיקה בו נהגתי בגבורה איטית

וכשאני כותבת בגבורה איטית אני מתכוונת בגבורה - איטית.

ושלא תגידו שאין פן יצירתי..

הנה אני סוחפת אחרי עוד 2 חברות צוות להרגלי העבודה הגרועים שלי:

לילה לפני (כמובן) אנחנו מכינות את כיסויי הגלגל לרכבים.. הכנתי שבלונה ועשינו השלמות בגואש פושטי.

אני מבקשת לפרגן לקומפוזיציה הדו-קומתית שאנחנו מפגינות פה..

הלוגו הורכב מנעל עקב ורודה דורכת על הקלאצ' כמובן..

וככה זה נראה בבוקר:

הגימיק המנצח שלנו היו נעלי עקב (-: הגענו כולנו לבושות טייץ שחור ונעלי עקב עם צבעי הסוואה ירוקים על הפנים..

חוץ ממני כמובן, שהייתי בטוחה שסגרנו על חצאיות. עדיף ככה.

אומנם כיסויי הגלגל שלנו היו מאוד ביתיים יחסית להדפסות המקצועיות של שאר הצוותים, אבל אני מחבבת אותם.

והמגפון! המגפון היה אביזר מפתח.. בעצירות הפעלנו את המערכת בפול וליום, רקדנו על מכסה המנוע ושרנו עם המגפון ("תגידו לה שיש".. עם מילים מותאמות פחות או יותר לסיטואציה..)

טוב, כאן כבר החלפתי לבירקנשטוק. בכל זאת פעם ראשונה שלי על עקבים.

במהלך המסלול היינו צריכות להגיע לתחנות ולמלא משימות..

אתגרים של שיתופי פעולה, חלבנו עיזות, רקדנו ריקודי עם ועוד שטויות מדליקות

נו, צופים.

ואני זכיתי גם בעוגת יומולדת עם נצנצים (אכילים!)

ביום שישי בצהריים כל המשפחות הגיעו לנקודת הסיום לטקס (החגיגי והמותח)- היה ממש מצחיק לראות פתאום את כולן חוזרות לדינמיקות משפחתיות ..

לא, לא זכינו במקום ראשון אבל זכינו בפרס היצירתיות (-:

היה מעולה להשתטות קצת בשביל עצמי ולא במסגרת ילדים, מי מצטרפת לשנה הבאה?

בכל מקרה, כל זה קרה קצת אחרי פסח והשבוע הגענו לאקדמיה לעיצוב אופנה בראשל"צ "לגבות" את הפרס - סדנת סטיילינג אישית. לא ציפיתי לניסים ונפלאות, בכל זאת כבר כמה עשורים אני מבינה שאני זקוקה לשמלות מעטפת/חצאיות A וכמובן - "חזיה טובה".. תמיד בסוף צריך לקנות "חזיה טובה".

אז נסענו. עד לראשון ולסדנה, היה חביב מאוד, מרצה מקסים שבזכותו אנחנו משתמשות שוב בביטוי שלא נס לחו "נראה מיליון דולר!" - נחמד נכון? דיברנו על צורות גוף, מלתחה בסיסית - יעני BASIC.. למה אני לבושה לא מחמיא (חסרה לי "חזיה טובה"..) ואיך היה כייף אם היינו גרים בצרפת ונוטפים שיק וטללי נעורים. יופי של אחה"צ נטול ילדים!

חדורות מוטיבציה פסענו בנחישות לאחר הסדנה לקניון ליישם את לימודינו (זה לא ביזבוזים, זה יישומי).

אני שמחה לבשר שיש לי "חזיה טובה" (-:

מועצמת מההצלחה בגזרת החזיות פניתי לקניית מכנסיי BASIC שיתאימו לגזרת האגס/שטוח/מלא/קצר שלי.. ואז נזכרתי שהכל טוב ויפה בכיתה או אצל טריני וסוזנה אבל בפועל, יעני במנגו, אין באמת מכנסיים שמתאימים.

אז קניתי לק (-:

לאחר ניסויים ותהיות החלטתי על ירוק תפוח, אתן יודעות, שיתאים לגזרת האגס (-:

ועכשיו פניה אישית.. אם רק הייתי יודעת שכל מה שאני צריכה לעשות בשביל להרשים אתכן הוא לכבס בדים.. אוי, כמה זמן שהייתי חוסכת (-: אז בשביל להמשיך להנות מהתחושה המשכרת, שימו לב - אני גם תולה כביסה!

כן.. ומכיוון שזה כלכך שעשע אותי שיש בעולם מישהוא שנותן לי קרדיט עבור זריקת בדים לגיגית עם מים (לא שאני מזלזלת בפעולות הכרוחות, זה המון עבודה!) צילמתי את הכביסה שלי.

ורק בשבילכן תליתי הפעם לפי צבעים.. ((-: אח, הומור עצמי זה חשוב מאוד.. וגם הסתקרנתי באמת לדעת איזה צבע יש יותר..

מה, את לא מאמינה לי שתליתי לפי צבעים וגם צילמתי?

כזו אני. אשה מופלאה.

נשיקות וחג שמח

בעיקר פורמת