כן, כן, השתבללתי רחוק מהמחשב... מה זה השתבללתי? אני מתענגת על נישנוש לחיים ורודות, על כירכום רגליים שמנמנות, על דגדוגים עד לצחוק חסר שליטה, על טיולי שוויץ בעגלה. כן, כן, זו אני. נשבעת.
כנראה שאכן פעם שלישית גלידה - כי הפעם הזו אני מגלה את החצי שנה הראשונה, שלא ממש היתה לי סבלנות אליה בפעמיים ההקודמות. אז תסלחו לי, אבל אין עליו! איזה נטע שהוא... מזל שכאן אני חייבת לשמור על הפאסון שלי (-:
חברה נושנה שהתקשרה לשאול לשלומי הקשיבה לשלל הסופרלטיבים על האמהות החדשה שלי ואז שאלה בנימוס: ומה עם הגדולים? כן, הם גם כאן. עניתי.
לקח שעתיים אבל בסוף החלו יסורי המצפון שלי לבצבץ... אז למען הסר ספקות אני מביאה בפניכם את יומולדת 4 לנסיכה-מפלצת, שהפכה במחי לידה לילדת סנדביץ' ואוי, איך שהיא חוגגת את זה... שיהיה מתועד שאני לא מזניחה (-:
קונספט הנסיכות והאבירים הוכתב כמובן על ידה, מעבר לכך היא נתנה לדורדור יד חופשית בתכנון... הוחלט על סיפור מסגרת שבו יופיע דרקון זללן שיגנוב את העוגה והילדים, שיתחפשו לנסיכות ואבירים כמובן, ימצאו אותו ויזכו בעוגה חזרה. מה שהוחלט, הוחלט.
אז אחרי שנעצתי ונעצתי בפינטרסט, החלטנו לבנות טירה מקרטונים! כמובן שבאותו הבוקר רוקנו את המיחזור ולא מצאנו קרטונים "שווים"... אורי נאלץ להעלות תמונה של טירת קרטונים אמריקאית ששלחתי לו לווטסאפ, עם הכיתוב "זה מה שאשתי מכריחה אותי לבנות. למישהוא יש קרטונים?" - טוב, לפחות ככה אני מדמיינת שזה קרה כי 10 דקות אחרי שהבהרתי לו שתפקידו להשיג קרטונים הוא התקשר לספר לי שקישרו אותו למנהל מפעל קרטונים בדרום, והוא נוסע להביא כמה...
וככה החלון בטנדר נראה כשהוא חזר הביתה....
הקרטוניאדה של השבוע שקדם ליומולדת היתה אדירה, הטלויזיה שלנו נשכחה והילדים עסקו כל יום בהכנת קטעים מהטירה:
את שער הטירה הם הכינו בעצמם (בשיתוף החברים מהמושב), השחילו אזיקונים ובנו אותו לבד, הכינו את המשחקים להפעלה מקרטונים ועסקו בציור סקיצות לכ-ל הדברים שהם תיכננו שאעשה בלילות...
אני, אמא גאונה שכמותי - נתתי להם לצבוע במכחולים דקים טירה ענקית מקרטון (-:
אז אנחנו תיקו.
סגר לנו כמה אחה"צ של שיתוף פעולה נדיר!
(כן, אלולה צובעת בנעלי עקב אדומות. זה מה שעלה לנו להגמל מהמוצץ והן שחוקות כבר לגמרי...)
בבוקר שישי (לאחר שסיימתי בגאווה להכין את העוגה) התכנסנו בדשא של הסבים, אורי, וחברה שסונג'רה לעניין ובנינו - רק המבוגרים -בשמחה גדולה את הטירה. זה היה החלק הכי כייפי בשבילי..
אם כי ראוי לציין שבעיקר הנקתי...
הילדים הוזמנו לבוא מיד אחרי הגן בשישי, ואורי נסע להביא את אלה קצת קודם.
כשחזרו הסתבר שהוא לקח לעצמו חירות אומנותית ו"נכנס לדמות" - הוא הגיע לגן עטוף אלבד אדום והציג את עצמו כדוני הדרקון (??) וחטף את אלולה! בדיעבד הסתבר שהעניין עורר התרגשות גדולה ויצר טיזר רציני, אבל שלפחות חברה אחת איימה בהעדרות מפחד הדרקון הנורא...
דור ויונתן השכן, קיבלו גם הם הקפצה מוקדמת מביה"ס וישבו ברגעים האחרונים לסיים להכין ללולה את מתנת יום ההולדת שהם בנו לה.. כסא מלכות! חמודים...
היא התרגשה כמו שרק היא יודעת (בפנים קפואות וחצי חיוך...) והתעקשה שירימו אותה על מבנה העץ-קרטון-גואש הרעוע הזה.
כשהילדים הגיעו חיפשנו אותם לנסיכות ואבירים...
כל ילד קיבל שקית נייר חומה עם שבלונת ספרי של כתר ובתוכה הציוד הנדרש (חרבות, מגנים, חצאיות, שרביטים... 4 פוליגלים וגליל אלבד - אין על החומר הזבלי הזה, 30 ש"ח לגליל ונשאר עוד הרבה...)
חדי העין יבחינו שהיו גם שרשרות להשחלה עצמית...
האמת שזו היתה פעילות שנועדה יותר בשביל להעסיק את הילדים שלי לפני.. אחה"צ גשום אחד הם ישבו והכינו 60 חרוזים מבצק מלח שאחרי האפיה ריססנו בספרי זהב. פעילות חמודה לסתם אחה"צ וחסך לי כסף על חרוזי זהב (-:
לצד הטירה הצמדנו קרטון שעליו ציירתי את ה-נסיכה, הלא היא הנסיכה סופיה הראשונה - הדמות החדשה של דיסני שהילדים מאוהבים בה... החור לפנים היה מאוד מוצלח (אבל אין לי אישורי הורים לצילומים...)
תוך כדי קישוט המגנים/שרביטים בפינת יצירה שדורדור הפעיל בעצמו, והכנת כתרים מבלונים - תחנה שהפעיל יונתן השכן - הם היו כלכך מבסוטים מעצמם שהם מפעילים ומכינים, היה שווה את הכל- הוגשה גם ארוחת צהריים על טהרת הפלאפל-צ'יפס-סלט בקדמת הטירה.
הילדים המורעבים שהגיעו ישר מהגן לא שמו לב שאין ממתקים ואני הייתי מבסוטית.
ואז...
אז אספתי את כולם בתוך הטירה לטקס יום ההולדת, אבל כשהנפתי בדרמתיות את מכסה התבנית גילינו לתדהמתנו... שאבוי! העוגה נגנבה! ובמקומה נותרה עקבה אחת. עקבת דרקון אדומה ליתר דיוק.
מיד זחלנו החוצה מהטירה והילדים התחילו להתרוצץ ולחפש עקבות דרקון שדור החביא בגינה קודם - הצלחה גדולה ופעילות חיובית להוצאת האנרגיה.
העקבות הובילו אותנו למשחק שאפשר לומר שהיה דומה לבאולינג... בשבוע ההכנות הילדים ציירו דרקונים על גבי קרטונים (כי מה עוד אפשר לעשות עם כל כך הרבה קרטונים?!), תקענו אותם על גלילים וכל הנסיכות והאבירים התבקשו לבעוט בכדורגל ולהפיל את הדרקונים.
היה חביב.. לא מרשים במיוחד אבל נחמד.
ואז אלה ואני לימדנו את כולם חמשיר שחיברנו שישכנע את הדרקון להחזיר את העוגה, התאמנו, התאמנו, והמשכנו לרוץ ולחפש אותו ואז... אז מצאנו.
מצאנו את הדרקון הזללן וצעקנו עליו נרגשים את הדיקלום הסוחף שהסתיים במשפט האלמותי:
"אל תהרוס את המסיבה / דרקון זללן - תחזיר את העוגה!"
החזיר.
(כאמור מינימום השקעה בתחפושת הדרקון.. ועדיין נרשמו שתי נסיכות מבוהלות...)
עוגת טירה ורודה כמובן.
זהו.
אה, לא, קודם היה צריך לפרק את כל הטירה...
חלקה הובא לגן לבקשת הגננת ומשמש עד עצם היום הזה כארמון אחשורוש
ואז היה זהו.
אני יודעתֿ, עמוס ומלא תמונות.. אבל מה, לא נראה קצת פורים אם כבר התכנסנו?
בטח נראה.
דור המלך שעשעה לי חיים קלים בתחפושת נינג'ה:
מצאנו ברשת הדרכה לאיך להכין מחולצה כיסוי ראש נינג'ה והוא התלהב מזה כלכך, חולצה שחורה שציירתי עליה (בכל זאת הוא היה חייב להרגיש שאני עובדת בשבילו..) וטרנינג שחור. חיפשנו בגוגל איך כותבים ביפנית דור - העתקנו את האותיות ועזרתי לו לכתוב אותן על החולצה מאחור.
גזרתי לו סרטים מסאטן זהב ואנחנו מסודרים.
הוא סיכם: היו הרבה נינג'ות אבל שלי הכי מיוחדת! דייני.
וככה זה נראה בגשם...
את משלוחי המנות הכנו בסגנון פניאטה, קרפים גזורים שמודבקים בשכבות על קופסא - יצא מתוק בעיני.
אלולה השאירה אותי במתח עד הרגע האחרון, אבל בבוקר פורים התרצתה ולבשה את תחפושת הטווס (בניגוד לאיומיה ללבוש רק את תחפושת הנסיכה הקנויה שקיבלה מתנה מהחברים ליומולדת..)
החצאית, שאני מאוהבת בה, קלה-קלה, בהשראת התחפושת הכי מפורסמת בפינטרסט (-:
תפרתי לה שמלת פליז טורקיז פשוטה (כמו שעשיתי כאן) וחיברתי אליה את החצאית שלא תיפול...
ציפיתי קשת בפליז מאותו הצבע וחיברתי אזיקונים שחורים - (תמיד נעלמים לי מנקי המקטרות כשאני סופסוף רוצה להשתמש בהם!) שבקצה עיגולי לבד כחול מודבקים עם דבק חם.
סה"כ ציפיתי שהיא תדרוש ממני הרבה יותר השקעה...
כשהגענו לגן היה רגע מתוח, שבו היא נתקלה בטווסית קנויה מהחנות (שמבחינתה שווה בכמה רמות יותר) אבל התגובות הנלהבות של הגננת פתרו את העניין...
אה, וגם האיפור הנוצץ שהרשתי לה בהחלט עזר ((-:
ונטע?
נטע התחפש לשומר מסך... הוא כבר רגיל בכל זאת.
כי אני לא אוהבת לחפש תינוקות
כי בבית היה רק פוליגל אדום
כי אורי ואני מיצינו את פורים...
אורי חתך מסגרת, הוספתי אייקונים וחיברנו באזיקונים לעגלה.
היה משעשע.
מקווה שלא התשתי, נתראה בשמחות, ותשאירו ד"ש שאדע שיש כאן עוד מישהוא...
נשיקות,
בעיקר פורמת
כנראה שאכן פעם שלישית גלידה - כי הפעם הזו אני מגלה את החצי שנה הראשונה, שלא ממש היתה לי סבלנות אליה בפעמיים ההקודמות. אז תסלחו לי, אבל אין עליו! איזה נטע שהוא... מזל שכאן אני חייבת לשמור על הפאסון שלי (-:
חברה נושנה שהתקשרה לשאול לשלומי הקשיבה לשלל הסופרלטיבים על האמהות החדשה שלי ואז שאלה בנימוס: ומה עם הגדולים? כן, הם גם כאן. עניתי.
לקח שעתיים אבל בסוף החלו יסורי המצפון שלי לבצבץ... אז למען הסר ספקות אני מביאה בפניכם את יומולדת 4 לנסיכה-מפלצת, שהפכה במחי לידה לילדת סנדביץ' ואוי, איך שהיא חוגגת את זה... שיהיה מתועד שאני לא מזניחה (-:
קונספט הנסיכות והאבירים הוכתב כמובן על ידה, מעבר לכך היא נתנה לדורדור יד חופשית בתכנון... הוחלט על סיפור מסגרת שבו יופיע דרקון זללן שיגנוב את העוגה והילדים, שיתחפשו לנסיכות ואבירים כמובן, ימצאו אותו ויזכו בעוגה חזרה. מה שהוחלט, הוחלט.
אז אחרי שנעצתי ונעצתי בפינטרסט, החלטנו לבנות טירה מקרטונים! כמובן שבאותו הבוקר רוקנו את המיחזור ולא מצאנו קרטונים "שווים"... אורי נאלץ להעלות תמונה של טירת קרטונים אמריקאית ששלחתי לו לווטסאפ, עם הכיתוב "זה מה שאשתי מכריחה אותי לבנות. למישהוא יש קרטונים?" - טוב, לפחות ככה אני מדמיינת שזה קרה כי 10 דקות אחרי שהבהרתי לו שתפקידו להשיג קרטונים הוא התקשר לספר לי שקישרו אותו למנהל מפעל קרטונים בדרום, והוא נוסע להביא כמה...
וככה החלון בטנדר נראה כשהוא חזר הביתה....
הקרטוניאדה של השבוע שקדם ליומולדת היתה אדירה, הטלויזיה שלנו נשכחה והילדים עסקו כל יום בהכנת קטעים מהטירה:
את שער הטירה הם הכינו בעצמם (בשיתוף החברים מהמושב), השחילו אזיקונים ובנו אותו לבד, הכינו את המשחקים להפעלה מקרטונים ועסקו בציור סקיצות לכ-ל הדברים שהם תיכננו שאעשה בלילות...
אני, אמא גאונה שכמותי - נתתי להם לצבוע במכחולים דקים טירה ענקית מקרטון (-:
אז אנחנו תיקו.
סגר לנו כמה אחה"צ של שיתוף פעולה נדיר!
(כן, אלולה צובעת בנעלי עקב אדומות. זה מה שעלה לנו להגמל מהמוצץ והן שחוקות כבר לגמרי...)
בבוקר שישי (לאחר שסיימתי בגאווה להכין את העוגה) התכנסנו בדשא של הסבים, אורי, וחברה שסונג'רה לעניין ובנינו - רק המבוגרים -בשמחה גדולה את הטירה. זה היה החלק הכי כייפי בשבילי..
אם כי ראוי לציין שבעיקר הנקתי...
הילדים הוזמנו לבוא מיד אחרי הגן בשישי, ואורי נסע להביא את אלה קצת קודם.
כשחזרו הסתבר שהוא לקח לעצמו חירות אומנותית ו"נכנס לדמות" - הוא הגיע לגן עטוף אלבד אדום והציג את עצמו כדוני הדרקון (??) וחטף את אלולה! בדיעבד הסתבר שהעניין עורר התרגשות גדולה ויצר טיזר רציני, אבל שלפחות חברה אחת איימה בהעדרות מפחד הדרקון הנורא...
דור ויונתן השכן, קיבלו גם הם הקפצה מוקדמת מביה"ס וישבו ברגעים האחרונים לסיים להכין ללולה את מתנת יום ההולדת שהם בנו לה.. כסא מלכות! חמודים...
היא התרגשה כמו שרק היא יודעת (בפנים קפואות וחצי חיוך...) והתעקשה שירימו אותה על מבנה העץ-קרטון-גואש הרעוע הזה.
כשהילדים הגיעו חיפשנו אותם לנסיכות ואבירים...
כל ילד קיבל שקית נייר חומה עם שבלונת ספרי של כתר ובתוכה הציוד הנדרש (חרבות, מגנים, חצאיות, שרביטים... 4 פוליגלים וגליל אלבד - אין על החומר הזבלי הזה, 30 ש"ח לגליל ונשאר עוד הרבה...)
חדי העין יבחינו שהיו גם שרשרות להשחלה עצמית...
לצד הטירה הצמדנו קרטון שעליו ציירתי את ה-נסיכה, הלא היא הנסיכה סופיה הראשונה - הדמות החדשה של דיסני שהילדים מאוהבים בה... החור לפנים היה מאוד מוצלח (אבל אין לי אישורי הורים לצילומים...)
תוך כדי קישוט המגנים/שרביטים בפינת יצירה שדורדור הפעיל בעצמו, והכנת כתרים מבלונים - תחנה שהפעיל יונתן השכן - הם היו כלכך מבסוטים מעצמם שהם מפעילים ומכינים, היה שווה את הכל- הוגשה גם ארוחת צהריים על טהרת הפלאפל-צ'יפס-סלט בקדמת הטירה.
הילדים המורעבים שהגיעו ישר מהגן לא שמו לב שאין ממתקים ואני הייתי מבסוטית.
ואז...
אז אספתי את כולם בתוך הטירה לטקס יום ההולדת, אבל כשהנפתי בדרמתיות את מכסה התבנית גילינו לתדהמתנו... שאבוי! העוגה נגנבה! ובמקומה נותרה עקבה אחת. עקבת דרקון אדומה ליתר דיוק.
מיד זחלנו החוצה מהטירה והילדים התחילו להתרוצץ ולחפש עקבות דרקון שדור החביא בגינה קודם - הצלחה גדולה ופעילות חיובית להוצאת האנרגיה.
העקבות הובילו אותנו למשחק שאפשר לומר שהיה דומה לבאולינג... בשבוע ההכנות הילדים ציירו דרקונים על גבי קרטונים (כי מה עוד אפשר לעשות עם כל כך הרבה קרטונים?!), תקענו אותם על גלילים וכל הנסיכות והאבירים התבקשו לבעוט בכדורגל ולהפיל את הדרקונים.
היה חביב.. לא מרשים במיוחד אבל נחמד.
ואז אלה ואני לימדנו את כולם חמשיר שחיברנו שישכנע את הדרקון להחזיר את העוגה, התאמנו, התאמנו, והמשכנו לרוץ ולחפש אותו ואז... אז מצאנו.
מצאנו את הדרקון הזללן וצעקנו עליו נרגשים את הדיקלום הסוחף שהסתיים במשפט האלמותי:
"אל תהרוס את המסיבה / דרקון זללן - תחזיר את העוגה!"
החזיר.
(כאמור מינימום השקעה בתחפושת הדרקון.. ועדיין נרשמו שתי נסיכות מבוהלות...)
עוגת טירה ורודה כמובן.
זהו.
אה, לא, קודם היה צריך לפרק את כל הטירה...
חלקה הובא לגן לבקשת הגננת ומשמש עד עצם היום הזה כארמון אחשורוש
ואז היה זהו.
אני יודעתֿ, עמוס ומלא תמונות.. אבל מה, לא נראה קצת פורים אם כבר התכנסנו?
בטח נראה.
דור המלך שעשעה לי חיים קלים בתחפושת נינג'ה:
מצאנו ברשת הדרכה לאיך להכין מחולצה כיסוי ראש נינג'ה והוא התלהב מזה כלכך, חולצה שחורה שציירתי עליה (בכל זאת הוא היה חייב להרגיש שאני עובדת בשבילו..) וטרנינג שחור. חיפשנו בגוגל איך כותבים ביפנית דור - העתקנו את האותיות ועזרתי לו לכתוב אותן על החולצה מאחור.
גזרתי לו סרטים מסאטן זהב ואנחנו מסודרים.
הוא סיכם: היו הרבה נינג'ות אבל שלי הכי מיוחדת! דייני.
וככה זה נראה בגשם...
את משלוחי המנות הכנו בסגנון פניאטה, קרפים גזורים שמודבקים בשכבות על קופסא - יצא מתוק בעיני.
אלולה השאירה אותי במתח עד הרגע האחרון, אבל בבוקר פורים התרצתה ולבשה את תחפושת הטווס (בניגוד לאיומיה ללבוש רק את תחפושת הנסיכה הקנויה שקיבלה מתנה מהחברים ליומולדת..)
החצאית, שאני מאוהבת בה, קלה-קלה, בהשראת התחפושת הכי מפורסמת בפינטרסט (-:
תפרתי לה שמלת פליז טורקיז פשוטה (כמו שעשיתי כאן) וחיברתי אליה את החצאית שלא תיפול...
ציפיתי קשת בפליז מאותו הצבע וחיברתי אזיקונים שחורים - (תמיד נעלמים לי מנקי המקטרות כשאני סופסוף רוצה להשתמש בהם!) שבקצה עיגולי לבד כחול מודבקים עם דבק חם.
סה"כ ציפיתי שהיא תדרוש ממני הרבה יותר השקעה...
כשהגענו לגן היה רגע מתוח, שבו היא נתקלה בטווסית קנויה מהחנות (שמבחינתה שווה בכמה רמות יותר) אבל התגובות הנלהבות של הגננת פתרו את העניין...
אה, וגם האיפור הנוצץ שהרשתי לה בהחלט עזר ((-:
ונטע?
נטע התחפש לשומר מסך... הוא כבר רגיל בכל זאת.
כי אני לא אוהבת לחפש תינוקות
כי בבית היה רק פוליגל אדום
כי אורי ואני מיצינו את פורים...
אורי חתך מסגרת, הוספתי אייקונים וחיברנו באזיקונים לעגלה.
היה משעשע.
מקווה שלא התשתי, נתראה בשמחות, ותשאירו ד"ש שאדע שיש כאן עוד מישהוא...
נשיקות,
בעיקר פורמת
דוֹלוּ הנינג'ה? :-)
השבמחקאת אלופה.
אלואים!!! אין ספק שאת וונדרוומן... לא יודעת ממה להתפעל קודם, אבל מהכרות מוקדמת איתך אסתפק בלומר סחתיין על העוגה! (וטוב, רק כי אני לא יכולה להתאפק - גם הלוואי והייתי יודעת לצייר כמוך. ולהנות מתינוקות בני חודשים ספורים...)
השבמחקלגמרי על העוגה! תודה יקירתי (-:
מחקמתלבטת מה יותר גאוני - הטירה, ההפעלות, הטווס, שומר המסך... אין עלייך!
השבמחקאוהבת את גישתך לימי ההולדת ומקנאה באנרגיות וביצירתיות.
אני עם קטנה נודניקית בת עשרה חודשים שמנסה להוציא שיניים ואותי מדעתי.
תודה על הסחת הדעת ועל שלל רעיונות נפלאים :)
וואו!! מדהים לגמרי. רעיונות היומולדת גדולים! ואיזה ביצוע מעלף!! התחפושות - מהממות. והשומר מסך - מדהים!! טרם נתקלתי ברעיון גאוני כזה.
השבמחקתודה :)
יש! את בחיים! דמיינתי דברים נוראים כי את לא עונה לטלפונים :-(. עשית יומולדת לתפארת ופורים כהילכתו. נשיקות וחיבוקים!
השבמחקאני כ"כ מבינה אותך.
השבמחקכשהיו אומרים לי על השלישי שהוא כזה חמוד הייתי אומרת ש"מנסים, מנסים ובסוף מצליח".
כמובן שבצחוק אבל עדיין הגידול של השלישי היה הכי קל, וטוב וסבבה בעיני.
כיף שחזרת!
בדיוק שלשום בדקתי האם במקרה פרסמת רשומות ו"נשבר" לי המנוי או משהו...
כיף שחזרת אלינו :) התגעגעתי...
השבמחקהכל נראה מקסים, היומולדת שכל כך את, העוגה המרשימה ביותר וכמובן התחפושות.
ו... מה זה הילדים הגדולים והמהממים האלו?!? אלולה כזאת גדולה ויפייפייה!!!
ונטע מ-ת-ו-ק! אפשר נשנוש?
הטירה מהממת העוגה מהממת התחפושות מדהימות
השבמחקכל הכבוד על הכוחות להשקיע ועל היצירתיות המדהימה
ארבע? כבר??? אמא'לה...
השבמחקהטירה כובשת :)
שלושה חודשים לפוסט חדש?????
השבמחקאבל היה שווה(-:
מזל טוב ליום הולדת 4
מחכים לי גזיליונים של בלוגים בתיקיית הקריאה, אבל ישר פתחתי את שלך כי ידעתי שיהיה כייף - שיחקת אותה בגדול! הכל מקסים ולגמרי מגניב, אבל בעיקר ההנאה שלך מהפיצפון. תמשיכי!
השבמחקאת מדהימה! נהנית מאוד לקרוא כל דבר שאת כותבת. את נותנת השראה גם בליצור דברים וגם בלהיות אמא :)
השבמחקמחכה גם להנות מילד שלישי (ממש אוטוטו... בעזרת השם). תמשיכי לשתף אותנו!
מקסים הכל, תהני תמיד מעשיה ומשפחתיות..
השבמחקמקסים הכל, תהני תמיד מעשיה ומשפחתיות..
השבמחק