סופעונה (או: יומולדת 7 בטבע)

עברנו למתכונת עונות... פעם בעונה אני צצה ומתחננת לתגובות.. מכורה בהפרעה (-:
זה לא שלא קורים דברים, הם פשוט לא מספיק מרווחים בין האחד לשני שאוכל ממש לסכם אותם...
אז הסתיימה עונת חתונות וימי הולדת ועכשיו כשאי אפשר לחשוב באמת על דברים של יצירה וחגיגות, לצלילי הפרשנים בטלויזיה (כמו מכורה בשנייה שהילדים נרדמים אני רצה להדליק), התיישבתי סופסוף לסכם.

יומולדת "שבע בטבע" נחגגה אצלנו לא מזמן (הכל יחסי בזמנים פה..), דור הגיע לגיל 7 המופלג וביקש יומולדת טיול! בהתחלה לא ידענו איך לאכול את זה ואז הבנו שקיבלנו מתנה. היומולדת הכי קל שהפקנו אי פעם, ומאז כבר הספיקו חברים במושב לעשות לו קופי פייסט בהצלחה אז הנה אני מצרפת את המתכון.
הרעיון הוא למצוא תא שטח קטן באזור הבית, לקחת בחשבון שיהיו הורים שיקללו על ההקפצה (דווקא לא בקול רם אצלנו) ולהשתמש בעוגנים שלנו. מתכון פשוט ומנצח (-:

התחלנו בהתקבצות מהירה בשעה 17:00 (כשכבר לא חם מדי), וחילקנו לכל הילדים שקיות קטנות עם פנקסים (תפרתי כמה דפים יחד - ובאמת רק כי הרגשתי רע שאני לא מכינה כלום ליומולדת הזה ולא מצאתי פנקסים בשקל..) ועפרונות שסביבם כל ילד כרך קצת סלוטייפ להדבקות בדרך.



חילקתי "מספרי ברזל" ומרחתי את כולם באל-תוש
ווידאתי שיש איתי עוד 2 אמהות מודאגות שלא מפקירות ילדים בשטח... כמלווים.
אורי ליווה עם האוטו מאחור. אנחנו מאוד אחראים (-:

במהלך ה"טיול" שאורכו כ-15 דקות, מצאנו כמה מקומות לעצור בהם ולתת משימות...
כל פעם פתחתי פנקס שהיה לי בכיס ודור בחר ילד שהקריא את המשימה שלפנינו: חלק כתבתי כמשימה וחלק ככתב חידה. לא שמרתי על עקביות ולא ממש היה אכפת להם (-:





המשימה הראשונה נועדה להתיש אותם, למצוא 5 סוגי עלים שונים ולשים בשקיות.
אחר כך מצאנו שדה חיטה שכבר נקצר ומדדנו 30 שניות לאיסוף שלפי חיטה, הסברנו בקצרה איך מכינים קמח: נשפנו על השיבולים, נשארו גרגרים והיה מגניב.
בהמשך הדרך ראינו מבנה שעל גגו הוצב קינון לתנשמות:

עצרנו והסברנו מה זו הדברה ביולוגית והילדים ציירו את הקן הבנוי בפנקס - הייתי מאוד מופתעת משיתוף הפעולה שלהם - הם נורא רצו לרשום ולהדביק דברים בפנקסים...

עלינו לתל אשקף - תל קטן שעברנו לידו מליוני פעמים בשנים האחרונות ורק עכשיו טרחנו לבדוק מהו ומיהו ולגלות שיש לו שם... ובכלל נערכו בו חפירות ארכיאולוגיות והוא חמוד מאוד. סיפק לנו טיול הכנה קטן לילדים שלנו...

בטיול ההכנה צילמנו מהתל את כל הזויות וביומולדת חילקנו לכל שלישיה דף מודפס והם היו צריכים למצוא את הנקודה המדויקת בתל ממנה רואים את הצילום ולספר מה רואים (כתבנו על גבי התמונות: את הישובים הסמוכים, את ביה"ס שלהם, מפעל טיהור שפכים, ארובות חדרה ועוד דברים טובים..)

אני לא מפרטת את כל הדידקטיות שאפשר לעטוף איתה כאן... ניווט בשטח, התמצאות, למידה על הסביבה שלהם והבנה של המקום שהם עוברים בו יום יום.
טוב אז פרטתי קצת.




ירדנו מהתל ודור העביר יחד איתי הדרכה קצרה על גזר הבר - צמח שנמצא בכל מקום אז כייף להם לדעת עליו.
ראינו איך הוא נראה סגור כשהוא שומר על הזרעים ואיך כשהוא פתוח...

כל העניין סבב סביב העצמה שלו כמטייל האולטימטיבי לשמחתו המרובה (-:

(והנה גזר בר סגור ויפה...)









ירדנו מהתל והמשכנו ללכת עוד 3 דקות עד שהגענו ל... טדאדאדא! התאנה הכי גדולה בעולם!

כשתכננו עם הילדים, נתנו להם לזחול מתחת לתאנה עם פנסים והיה מגניב מאוד...










כי מצאנו עצם!

(-:



אבל בפועל, התקמצנתי על רכישת פנסים לכולם...





אז רק תהינו אם נצליח להכנס כולם ומה יחכה לנו שם בפנים...

והיתה התרגשות גדולה והחלטנו להזדחל בשקט...













השארנו שם את העוגה (מראש) והיא חיכתה לנו לחלקו הראשון של  טקס יומולדת בחשכה החלקית של העץ!
מתחת לתאנה התפעלנו עמוקות מהעוגה המופלאה (עוגת טיול אלא מה)

וכולם ישבו מרוגשים מהחושך ובירכו את דור המאושר...












ועוד תמונה של העוגה המושקעת למחצה... ההשקעה העיקרית היתה לצלות מרשמלו על הגז ולסדר מסביב לעוגת שוקולד פושטית (אבל בשלוש-!- "קומות"), עליה נעצתי כאילו הייתי בפינטרסט.. מדורה מוופלים וסוכריות גומי.

ומשם המשכנו בנשיאת העוגה לנקודת הסיום - שם חיכה לנו סבא דוד שקיבל את המשימה להדליק מדורה מבעוד מועד, התאספנו סביב לשולחן והכרזתי שמכיון שדור אוהב יותר קינוח וזו היומולדת שלו - קודם נאכל עוגה ורק אז ארוחת ערב! הידד!

זה היה להיט גדול, ואומנם (כמו כל הדברים הטובים) הומצא באותו רגע כי לא רציתי שיהיו ילדים שיצטרכו ללכת מאוכזבי עוגה (כמובן שכל הורה שהגיע כבר נשאר בשמחה סביב למדורה), אבל בדיעבד הסתבר לי שהמשפט הזה נחקק לדורי דורות (-:

המדורה איפשרה לנו ארוחה קלה לילדים בהכי פחות מאמץ..

תפ"א בנייר כסף (שכבר בישלנו בבית ורק זרקנו למדורה עטופים בנייר כסף לטעם המעושן - הבאנו גם שמנת ומלח כמובן) ופיתות על הסאג' (שמן זית וזעתר או שוקולד למריחה - איזה טיפוס את? אה, משולב??)








ואז רוב הילדים וההורים התפזרו שמחים ושבעים לבתיהם, מתמוגגים מ"איך הילדים מקסימים כשנותנים להם להתרוצץ בטבע" ומשאירים אותנו עם החברים הטובים להתמתח מול המדורה ולשלוף את ה.. מרשמלו (-:

פשוט לא נשאר ממש זמן גם למרשמלו...











מבחינתי זה היה מושלם כי אני מנסה לקדם אג'נדת ימיהולדת בלי ממתקים - ולא, המשפט של "יומולדת יש רק פעם בשנה" לא תופס כשחוגגים על ממתקים בכל שבוע ביומולדת אחר...פרוסת עוגה זה ממש מספק לטעמי.

(בשביל הילדים... אני את ליטרת הסוכר שלי מקבלת - ידוע שצביעות זה שם המשחק בהורות שלנו...)

אז כל אחד מהילדים קיבל שיפוד עם הקצאת מרשמלו,
(ו-8 שקיות מרשמלו שאורי התעקש לקנות הוחזרו אחר כבוד לסופר) והשמחה היתה רבה. שוב.

נכון פשוט? והיה מעולה באמת.

ובנקודות:
 - הזמנה ולא לשכוח לצרף מפה עם תצלום אויר של נקודת התחלה ואיסוף להורים.
- לוודא שנשארים הורים מלווים, שיש רכב בקרבת מקום עם עזרה ראשונה (נניח כשהעפרונות הופכים לכלי נשק..)
- חלוקת מחברות שטח וכלי כתיבה
- להשאיר בדרך תרמוקן עם מיץ וקערה גדושה בענבים - הילדים מתעייפים נורא מהר.. צריך הפסקה מרעננת כבר אחרי 15 -20 דקות התרוצצות.
- פנקס עם 5 עד 7 משימות שונות לדרך שאפשר לבחור מתוכן במקום לפי הזרימה: איסוף עלים מסוגים שונים, מציאת נקודות לפי חידות ועוד לפי מה שהשטח מזמן.
 - לילדים צעירים יותר מומלץ לקצר מסלול ולהוסיף יצירה בשטח - למשל הכנת סימניה ממסקנטייפ שקוף על שקף שבינהם פרחים ועלים שאספנו. (אצלם הכנה בקרוב, מבטיחה).
 - משימת העל: חלוקת תצלומי נוף ותחרות בין קבוצות: מי מוצא ראשון ומסביר מה רואים?
- טקס יומולדת בטבע
- ארוחת ערב סביב למדורה (ממש מסביב, בכלל לא קרוב.. ולדאוג שהאש בתוך בור ולדליים מלאים מים בסמוך וכל אמצעי הבטיחות). החלק הזה מצריך סבא או חברים ממש ממש טובים. כמונו למשל (-: שיתחילו להכין את המדורה בערך בשלב שהטיול מתחיל.
- והכי חשוב: לערוך לפחות 2 טיולי הכנה כי זה החלק המשפחתי מגבש והכייפי! לפחות פעם אחת להזמין כמה ילדי שכנים בשביל לראות איפה מתעייפים ולאן רצים מהר.. זה גם יגרום ליותר ילדים להיות מעורבים ביום האירוע ולהלהיב את כל השאר - לנו זה עבד (-:

ומכיון שסגרנו על סיכום עונתי, נזכיר גם שכ-ל האחים של אורי התחתנו העונה...
דורדור ולולה כיכבו (לדעתם בכל אופן) כשושביני על

כולל כמובן חווית מדידת הבגדים (וד"ש לH&M) - והתעקשו להצטלם בתאי המדידה והיה שמח ומבדח.



(הבחירה שלהם - כולל פפיון שדור הרגיש שחלה עליו החובה ללבוש בשל מעמדו הרם כנושא הטבעת)
מהרגע שהבנתי שהחתן סומך על ילד בן 7 (ניחא הגיל, אבל הילד שלי..) לשאת טבעות, ידעתי שנצטרך לקשור אותן למשהו גדול שלא ניתן לאבד... לבקשת הכלה הענוגה הכנתי את המנשא הנ"ל - בהשראת תחרה על חישוק רקמה - יצא.. טוב, יצא בדיוק כמו שהיא ביקשה וזה מה שחשוב (-:

ומתנה קטנה למטבח של הזוג הטרי:

טיפ לזוגיות מאיתנו.
המקור תורגם בחובבנות אבל אני דווקא אוהבת את הגסות שהעברית שלי יצרה.













ועוד אחת בשצף הטיפוגרפיה שעבר עלי, הפעם לפינת הקפה שלי, לכבוד הספלים המהממים שקניתי...

(השראה מכאן)





















ויאללה, די
נאחל לעצמנו לילה שקט
(וגם קצב פוסטים מעורר יותר)
ובעיקר חזרה לשגרה מבורכת.
נשיקות,
בעיקר פורמת