מהיום אני דודה (-: לראשונה בחיי הפכתי לדודה והאמת? זה די נחמד.
קיבלתי אחיינית קטנטונת ומתוקה ולמרות שהכנתי את עצמי לא להתבאס אם לא יקרה כלום כשאראה אותה (בכל זאת, אני לא חובבת ילדים גדולה למעט אלו שלהם אני מחוייבת) - היא הרחיבה לי את הלב. נשבעת.
כמה כייף לראות תינוקת קטנה שהרגע הגיעה ופשוט להנות מלחבק אותה: בלי שיכאב, בלי תפרים, בלי.. טוב המסר ברור. לא צריך להיות גרפיים. אבל גם: כמה נחמד להיות במחלקת יולדות וללכת רגיל בגב זקוף ורגלים צמודות. זהו. לא אוסיף עוד דבר.
דורדור הכין להם ברכה והשאיר אותי צוחקת על הרצפה אחרי שראיתי אתה:
אחי ואשתו חרדים כשרים למהדרין,
ואני רואה איך הוא בהתחלה צייר שני אנשים ואז "נזכר" שהם לא בדיוק כמונו וטרח להוסיף לה חצאית...והמטפחת והציציות בעיני - שוס!
העברתי לאמא שלה את כל הספרים שנאחזתי בהם בלידה של דור - עקרון הרצף, עיסויי תינוקות, לוחשות למינהן, וחשבתי לעצמי שאני מקווה שהיא תגלה מהר שלא כתוב שם דבר מועיל ושהיא באמת כבר יודעת הכל. אלא אם היא מתכננת לשוב לעבודה בשדה עם השבט ואז עקרון הרצף יכול לתרום להשתלבות (אני בעד כמובן).
אחת סבתא יפה ושתי נכדות (-: שלישיה חמודה, נכון?
היום בו היא נולדה היה לי מאוד שמח, אבל כמו ששמעתי את דורדור מסביר לאלולה: גם כשאני שמח עכשיו, אני קצת עצוב. הרבה דמעות של חוסר ליוו אותי והחלטתי שאני חייבת להתעודד. רק מה? אוגוסט עם ילדים לא משאיר לי זמן למפגשי ההפוך עם החברות שלי.. בקיצור, החלטתי שעכשיו כשאני דודה מותר לי להרשות דברים שאמא לא מרשה.
ככה זה עובד, לא? רק אח"כ הבנתי שככה זה עובד עם ילדים של אחרים.
פנינו לסיעור מוחות משולש והילדים הציעו ערב הפוך: קודם קינוח (כאילו יש אצלנו קינוח.. על חביתה הם מודים לי) ואז סרט ואח"כ משחקים. אני הסברתי שלהבנתי ערב הפוך זה שקודם הולכים לישון ואח"כ אוכלים ארוחת ערב, לא תפס.
ההצעה הבאה שהועלתה: ערב ממתקים. מפתיע.
מה שמפתיע באמת הוא שזרמתי איתם (-:
פסענו בצעד קל לצרכניה להצטייד בגלידה, הצרכניה ממש מאחורי הבית אבל בשביל להגיע אליה בדרך קיצור צריך לעבור בנתיב סתרים מרגש - מעבר בין שני בתים:
כבר הופך את העניין להרפתקה נחמד.
ובהזדמנות זו קלוזאפ על השמלה של אלולה
גופיה שהתלכלה וציירתי עליה, הוספתי עוד פיסת טריקו כחצאית וגם עליה קשקשתי והיא מתה עליה. מחזיק מעולה כבר יותר מחצי שנה בכביסות - לא בצבעים הבוהקים של ההתחלה (הורוד היה ורוד זוהר..), אבל מספיק טוב לנו.
ולעניינו: חזרנו הביתה, ועשינו לאורי "הפתעה" - הילדים ערכו שולחן על השטיח בסלון:
זה הרגיש מאוד פטריארכלי, אורי חוזר מהעבודה והילדים דוחפים אותו נלהבים למקלחת: תתקלח ותתלבש בחדר ותנוח ואנחנו נקרא לך! זה היה הרגע הקשה בו התאפקתי מאוד מאוד לא לצעוק שהי! אני הייתי אתכם כל היום והוא סתם עבד ודיבר עם מבוגרים והלך לשירותים מתי שבא לו (לבד) אז אם מישהוא צריך עכשיו כמה דקות לנוח... אבל, התעלתי על עצמי. לכמה דקות.
למנה ראשונה: פסטה עם שוקו!
אני זוכרת שאמא שלי עשתה לנו את הספציאליטה הזה כמה פעמים, משום מה זכרתי אותו כטעים.
בוא נאמר שהוא משביע ומריח טוב.
הילדים השתגעו מזה אבל אחרי כמה כפות עברנו לפסטו. לא להלחץ, קיבלתי מתנה מחבר, לא עשיתי בעצמי.
(אחרי דין ודברים שכלל האשמות חמורות מצדי, אמא שלי הזכירה לי שהיא היתה מוסיפה גבינה לבנה. כן, זה בטח עשה הבדל...)
ולמנה עיקרית: גלידה שהם בחרו בעצמם.
עכשיו תביני למה אנחנו אף פעם, אף פעם לא נותנים לילדים לבחור גלידה.
הסיבה הברורה היא הטעמים שהם רוצים - "בומבה"??
והם אפילו לא מכירים את הארטיק! אבל הניחוח הזול שיכר אותם כנראה.
הסיבה העיקרית ,אגב, היא שאם הם יבחרו גלידה - הם ידעו שיש גלידה. ועוד ירצו לאכול אותה. המנוולים.
וכך, בצרבת קלה, התישבתי להכין לה מתנת "ברוכה הבאה לעולם", אבל אז נזכרתי שעדיין לא עטפתי את המתנת לידה הקודמת שהכנתי, אחת שהיתה אמורה להימסר לפני חצי שנה ליובל (אחות גדולה) והתינוק הטרי, דאז, יואב...
אז בצעד לא אופייני החלטתי לסיים משימה -משימה:
רקמה לחדר ילדים שהכנתי מזמן מזמן... מיקס איורים מתירס חם בים-בם-בם:
איזה כייף היה להכין אותה (-: שילוב של איור באקריליק עם רקמה ושאריות בדים.
אין על הנאיביות של אורה אייל.
ועכשיו סופסוף נעטפה (עם הספר) ונמסרה לאמא האהובה.
אז שוב אני בחוב (חיובי, חיובי) של מתנת לידה.
כמו שניכר אני מנסה בכל כוחי למצוא שימושים לציורים של דור - הגורם מס' 1 לאי הסדר בבית (ואני לא נסוגה מההצהרה הזו, ולא - כמה שאריות בדים בסלון זה לא אי סדר). בינתיים ניסיתי עטיפות למתנות, המרה לברכות ותיעוד. אה, וגם רקמה אחת. אז רעיונות פרקטיים באמת יתקבלו בשמחה (-:
תחזיקו מעמד, עוד שבוע מתחילים שגרה..
רק בשורות טובות ונשיקות
בעיקר פורמת
קיבלתי אחיינית קטנטונת ומתוקה ולמרות שהכנתי את עצמי לא להתבאס אם לא יקרה כלום כשאראה אותה (בכל זאת, אני לא חובבת ילדים גדולה למעט אלו שלהם אני מחוייבת) - היא הרחיבה לי את הלב. נשבעת.
כמה כייף לראות תינוקת קטנה שהרגע הגיעה ופשוט להנות מלחבק אותה: בלי שיכאב, בלי תפרים, בלי.. טוב המסר ברור. לא צריך להיות גרפיים. אבל גם: כמה נחמד להיות במחלקת יולדות וללכת רגיל בגב זקוף ורגלים צמודות. זהו. לא אוסיף עוד דבר.
דורדור הכין להם ברכה והשאיר אותי צוחקת על הרצפה אחרי שראיתי אתה:
אחי ואשתו חרדים כשרים למהדרין,
ואני רואה איך הוא בהתחלה צייר שני אנשים ואז "נזכר" שהם לא בדיוק כמונו וטרח להוסיף לה חצאית...והמטפחת והציציות בעיני - שוס!
העברתי לאמא שלה את כל הספרים שנאחזתי בהם בלידה של דור - עקרון הרצף, עיסויי תינוקות, לוחשות למינהן, וחשבתי לעצמי שאני מקווה שהיא תגלה מהר שלא כתוב שם דבר מועיל ושהיא באמת כבר יודעת הכל. אלא אם היא מתכננת לשוב לעבודה בשדה עם השבט ואז עקרון הרצף יכול לתרום להשתלבות (אני בעד כמובן).
אחת סבתא יפה ושתי נכדות (-: שלישיה חמודה, נכון?
היום בו היא נולדה היה לי מאוד שמח, אבל כמו ששמעתי את דורדור מסביר לאלולה: גם כשאני שמח עכשיו, אני קצת עצוב. הרבה דמעות של חוסר ליוו אותי והחלטתי שאני חייבת להתעודד. רק מה? אוגוסט עם ילדים לא משאיר לי זמן למפגשי ההפוך עם החברות שלי.. בקיצור, החלטתי שעכשיו כשאני דודה מותר לי להרשות דברים שאמא לא מרשה.
ככה זה עובד, לא? רק אח"כ הבנתי שככה זה עובד עם ילדים של אחרים.
פנינו לסיעור מוחות משולש והילדים הציעו ערב הפוך: קודם קינוח (כאילו יש אצלנו קינוח.. על חביתה הם מודים לי) ואז סרט ואח"כ משחקים. אני הסברתי שלהבנתי ערב הפוך זה שקודם הולכים לישון ואח"כ אוכלים ארוחת ערב, לא תפס.
ההצעה הבאה שהועלתה: ערב ממתקים. מפתיע.
מה שמפתיע באמת הוא שזרמתי איתם (-:
פסענו בצעד קל לצרכניה להצטייד בגלידה, הצרכניה ממש מאחורי הבית אבל בשביל להגיע אליה בדרך קיצור צריך לעבור בנתיב סתרים מרגש - מעבר בין שני בתים:
כבר הופך את העניין להרפתקה נחמד.
ובהזדמנות זו קלוזאפ על השמלה של אלולה
גופיה שהתלכלה וציירתי עליה, הוספתי עוד פיסת טריקו כחצאית וגם עליה קשקשתי והיא מתה עליה. מחזיק מעולה כבר יותר מחצי שנה בכביסות - לא בצבעים הבוהקים של ההתחלה (הורוד היה ורוד זוהר..), אבל מספיק טוב לנו.
ולעניינו: חזרנו הביתה, ועשינו לאורי "הפתעה" - הילדים ערכו שולחן על השטיח בסלון:
זה הרגיש מאוד פטריארכלי, אורי חוזר מהעבודה והילדים דוחפים אותו נלהבים למקלחת: תתקלח ותתלבש בחדר ותנוח ואנחנו נקרא לך! זה היה הרגע הקשה בו התאפקתי מאוד מאוד לא לצעוק שהי! אני הייתי אתכם כל היום והוא סתם עבד ודיבר עם מבוגרים והלך לשירותים מתי שבא לו (לבד) אז אם מישהוא צריך עכשיו כמה דקות לנוח... אבל, התעלתי על עצמי. לכמה דקות.
למנה ראשונה: פסטה עם שוקו!
אני זוכרת שאמא שלי עשתה לנו את הספציאליטה הזה כמה פעמים, משום מה זכרתי אותו כטעים.
בוא נאמר שהוא משביע ומריח טוב.
הילדים השתגעו מזה אבל אחרי כמה כפות עברנו לפסטו. לא להלחץ, קיבלתי מתנה מחבר, לא עשיתי בעצמי.
(אחרי דין ודברים שכלל האשמות חמורות מצדי, אמא שלי הזכירה לי שהיא היתה מוסיפה גבינה לבנה. כן, זה בטח עשה הבדל...)
ולמנה עיקרית: גלידה שהם בחרו בעצמם.
עכשיו תביני למה אנחנו אף פעם, אף פעם לא נותנים לילדים לבחור גלידה.
הסיבה הברורה היא הטעמים שהם רוצים - "בומבה"??
והם אפילו לא מכירים את הארטיק! אבל הניחוח הזול שיכר אותם כנראה.
הסיבה העיקרית ,אגב, היא שאם הם יבחרו גלידה - הם ידעו שיש גלידה. ועוד ירצו לאכול אותה. המנוולים.
אז בצעד לא אופייני החלטתי לסיים משימה -משימה:
רקמה לחדר ילדים שהכנתי מזמן מזמן... מיקס איורים מתירס חם בים-בם-בם:
איזה כייף היה להכין אותה (-: שילוב של איור באקריליק עם רקמה ושאריות בדים.
אין על הנאיביות של אורה אייל.
ועכשיו סופסוף נעטפה (עם הספר) ונמסרה לאמא האהובה.
אז שוב אני בחוב (חיובי, חיובי) של מתנת לידה.
כמו שניכר אני מנסה בכל כוחי למצוא שימושים לציורים של דור - הגורם מס' 1 לאי הסדר בבית (ואני לא נסוגה מההצהרה הזו, ולא - כמה שאריות בדים בסלון זה לא אי סדר). בינתיים ניסיתי עטיפות למתנות, המרה לברכות ותיעוד. אה, וגם רקמה אחת. אז רעיונות פרקטיים באמת יתקבלו בשמחה (-:
תחזיקו מעמד, עוד שבוע מתחילים שגרה..
רק בשורות טובות ונשיקות
בעיקר פורמת
רעיון מעולה, אהבתי את הריקמה!
השבמחק(מציעה להכין בובות מהדוגמה של הציורים- הוא מצייר מקסים והבובה יכולה לצאת מגניבה!)
הריקמה מקסימה, חבל שאני לא רוקמת, כזאת הייתי רוצה.
השבמחקנשמע לי מעולה הערב ההפוך שהרמתם, אני חושבת לאמץ את הרעיון ממש בקרוב.
נראה לי ללמד את דור לקרום את הציורים שלו? מה את אומרת?
ללמד אותו לרקום זה אחלה רעיון, רק ממש לא בא לי לשתף בחוטים שלי.. אני צריכה ללמוד לחלוק כנראה (-: תודה!
מחקאיזו ריקמה נפלאה!! פוסט מקסים!
השבמחקיקירה אוגוסט אוטוטו נגמר. אני מוכנה לעשות להם בייביסיטר ולשחרר לך ערב. מה את אומרת? הריקמה נהדרת והאיורים שלך בכלל מדהימים. בקשר לאיורים של דורדור-במקום ניירות תני לו סדינים-תקבלי סדינים מעוצבים שאפשר יהיה למכור במלאן כסף.
השבמחקאו! חשיבה לעתיד (-: מלאן כסף תמיד קורץ לי... תודה יקירה
מחקסופסופ פוסט שלך!
השבמחקנפלא!!!
איזה פוסט קייצי נהדר ומשמח! מזל טוב להורים הטריים :-)
השבמחקגם אני נשפכתי מצחוק מהברכה הדוסית של דורדור- גאוני!
באמת כיף להיות דודה (ועוד יותר אמא, אה?!)
סומכת עליך... אני דודה רק שבוע אז אני אקח את המילה שלך בעניין (-:
מחקכמה מקסים ומרגש את מצליחה לשלב גם את העצב והקושי בתוך הכל, בלי שייעלם ובלי שישתלט. וגם אם זה רק בטקסט, ולא תמיד מרגיש ככה בחיים ה"אמיתיים", זה משהו. וגם את, משהו משהו. שולחת לך חיבוק גדול :)
השבמחקמזל טוב דודה!
השבמחקהציור של דור - פשוט הורס :-) בעצם - הציורים של דור פשוט הורסים!
יופי של חישוקי תירס חם - אהבתי מאוד, התמונה של סבתא נפלאה והכתיבה שלך - נפלאה ושנונה כרגיל... איזה פוסט משובח!