נסיכה שמסיכה (אנחנו ויקינגים..)

שבוע בדיוק החזיקה ההגמוניה שלי על התחפושת המשפחתית שהומצאה כולה בכדי לתת לי את הבמה הראויה להיות סופסוף - נסיכה.

אורי היה צריך להיות דרקון, דורדור אביר נועז ואלולה כבשה. כל נסיכה צריכה כבשה (ומרפסת).

המרד פרץ מכיוון מפתיע, לא ראיתי את זה מגיע, אבל אורי ניצל את מעמדו הבלתי מעורער בארוחת הערב (הילדים יודעים מי מכין בבית את החביתה) והודיע שבעצם הוא רוצה להיות ויקינג. גדול וחסון עם גלימת פרווה מפוארת שצד בארוחת הבוקר - צד את הגלימה כנראה.

מייד הקולות הקטנים דרשו "גם אני!" ותוך שעה הפכנו עורנו ונהיינו משפחת ויקינגים פוטנציאלית.

הסקיצות עברו אישורי הנהלה.

לרגל האירוע נאלצתי, באמת שנדחקתי לפינה, לקחת חצי יום חופש עם החברות הכי טובות ולנסוע לנחלת בנימין לקנות (קצת) בדים. השנה בסימן צמצום אז החלטתי שכמה שאפשר נמחזר - פרווה צריך לקנות.

מצאתי בשוורץ פרוות - שיהיה בריא, באמת - בדיוק את הפרווה שאורי רצה, שאלתי כמה עולה וקיבלתי את התשובה הבאה:

320 ש"ח למטר.

קחו רגע.

אספתי את הלשון, מנסה להדביק פירורי פרווה שנשרו על הרצפה בעזרת הריר שלי (התוכנית היתה לארוג אותם אח"כ לגלימה), שילמתי במהירות 50 ש"ח על פיסת שארית בגודל חצי כתף של אורי ויצאתי החוצה בראש מורם. בערך.

בהמשך השבוע התבקשתי להכין תחפושת של אילת מטיילת לכתבה בnrg מעריב.

3 מאמרים ושתי פרזנטציות לסיים עמדו על הפרק, אז כמובן שנטשתי אותם והתיישבתי להכין תחפושת שאולי, אולי, אולי אלה תסכים ללבוש לגן (ורק בזכות העובדה שהיא ראתה את ינאי היפה, בת השכנים מדגמנת אותה..).

בעדלאידע במושב אין סיכוי שהיא לא תהיה ויקנגית. מכירה את החומרים שמסתובבים לי בבית.

(ובתמונה הזו אפשר להבין למה ינאי דגמנה עבורי. הילדה שלי לא מצליחה לעמוד דקה)

טוב, הנה עוד אחת, כי למרות שהשמלה גדולה עליה (נתפרה לילדה בת 5) היא ממש מתוקה עם המגפיים המצויירים..

אז התחלנו לעבוד.. והרווחנו אחה"צ-ערב-לילה אדיר עם חברים בבית, חורף, גשם - מה יותר טוב מלפזר שערות פרווה סינטטית בכל מקום ולתפור עם הילדים? באמת שלא הרבה (את הקטע של שוקו חם מתחת לפוך זנחתי לפני.. בן כמה דורדור?)

הכנו 4 תחפושות ויקנגים ועוד רפונזל אחת עם צמה ארוכה-ארוכה - הספק מרשים לערב אחד (ארוך).

ככה זה נראה תוך כדי...

(אלולה מדגמנת את חצאית הטול הויקינגית שלה ווסט פרווה משאריות.. ודור מקפץ עם התחלה של תחפושת)

גיליתי חומר מדליק, שכבר מוכר לכולם, בשם I clay והוא סוג של חמר קל. מצאתי אותו באריזות קטנות בצבעים שונים אבל בסוף לא עמדתי בפיתוי וקניתי אריזת ענק בצבע לבן (גולגלות לויקינגים, לא?), לא זול בכלל אבל חמוד... ואז חיפשתי קצת וגיליתי שאילאיל זיו גילתה אותו כבר מ-ז-מ-ן (-: תעיפי מבט כמה שזה נחמד.

הילדים התלהבו מהמרקם שלו - כמו מסטיק נעים - ואחרי הייבוש הוא נשאר קצת גומי שזה משעשע.

אז הכנו ממנו יחד כל מיני שטויות. למשל.. טוב, הצלחנו לחשוב רק על הגולגלות.

התחפושת של אורי לקחה פי 4 זמן - שום קסדה קנויה לא עלתה עליו וישבתי לתפור לו קסדת ויקינג מלבד.. כנ"ל לגבי הטוניקה הירוקה.. הגלימה כמובן, חגורה, "חצאית" מעור דרקון (נצנצים), הכיסויים לידיים ולנעליים הצבאיות (מעניין שגם בשנה שעברה הוא התחפש עם נעליים צבאיות. מה פרויד וכו' וכו'). לזכותו יאמר שהוא כלכך אוהב את התחפושת שלו והסתובב איתה כל הערב (-: אז היה די שווה.

ועכשיו אנחנו כבר כמעט מוכנים.. כולל התיק שהגננת של דור השנה הפילה עלינו - משלוח מנות הפתעה לילדים. לא מעצבן? למה אי אפשר להכין איתם? אני יודעת שהוא יתלהב מההפתעה אבל שישי בבוקר היקר שלי...

אז יצרתי קונסטרוציה מרשימה מגלילי נייר טואלט (שכלכך משמח אותי למצוא להם שימוש!) ושקיות נייר חום שבתוכן ההפתעות - כן אני יודעת שאני אמא מבאסת שלא שמה שוקולדים.. אל תדאגו לילד יש לו סבים וסבתות.

ולמרות הזמזום הטורדני של אורי באוזן שלי (זה לא יחזיק.. זה לא יעבוד.. חבל על הזמן.. - הכל לקח אגב, 20 דקות בדיוק) נוצר לנו משלוח מנות בגרזן ויקניגים!

אין לי מושג איך דור יחלץ את הממתקים מבפנים כי עטפתי בכלכך הרבה שכבות.. (ועדיין אם זה לא היה לילד שלי לא הייתי מעיזה לרסס בספריי..) אבל הוא יסתדר. הגרזן ענק אגב, 4 ומשהו גלילים גובהו (-: ויקניג או לא?

ועכשיו שיפסיק הגשם רק לשניה (ואז שיחזור) בשביל שנוכל לצלם תמונות שוות לתפארת הדורות!

נשיקות וחג משמח

בעיקר פורמת