סדנאות היזע או: פרומו יומולדת 4

מכונת התפירה שלי מעולם לא הרגישה יותר "over qualified" מהשבוע.. רק תפרים ישרים, בלי סיכות ועניינים. פשוט פשוט אבל בכמויות... כן, כן, סדנאות היזע שלנו תכף יגיעו לקיצן ונגלה האם הן ישרדו במבחן המציאות.

בהחלטה שאני מאוד מאוד גאה בה כל ערב אנחנו מכינים משהו אחד ליומולדת (מכינים זה כשאורי בבית ולא בדיוק בנסיעת עבודה לחו"ל או מילואים - זה הרי הזמן הכי טוב למילואים, נכון? כשהילדים יוצאים לחופש. ברור), וכך הילדים נרדמים והחומרים הזולים רואים אור: אל-בד, לבד, קרטונים ממוחזרים והרבה, הרבה, המון אפילו - דבק חם.

כמיטב המסורת האמריקאית הילדים יקבלו שקית הפתעה בתחילת היומולדת, התחפושות ,החרבות/שרביטי הקסם כבר בשקיות..

את החרבות עשינו יחד עם דור והיה כייף גדול, השתדלתי לערב אותו כמה שאפשר ליכולות 4 השנים שלו, הוא כבר יודע מה זה שבלונה אז יש לנו גם רווח חינוכי מטורף..

שילוב של כמה מקורות השראה - השקיות עם החרבות מכאן

וה"אייקון" של פיטרפן שעליהן מהאמא המושלמת הזו שמצליחה להראות איך עם 2 ילדים (טוב, בלונדינים, ג'ינג'ים זה אחרת..) שעדיין כל מה שמעניין אותם זה באטמן ושודדים אפשר לעשות הכל בסטייל. איזה עצבים.

לקח לי זמן להבין למה תמיד תמונות היומולדת שלה נראות טוב כל-כך.. ומצאתי תירוץ!

זה מצטלם מקסים כשיש רק 10 מוזמנים נכון?? ב-35 זה כבר הופך לסרט נע מושקע פחות (-:

נדמה לי שהגעתי אליה פעם דרך ילדיסקו - אז תודה (-:

"אספתי" שם הרבה השראה, במבחן המציאות הכל הפך אצלי ל"מחוספס" יותר וגם רציתי שדורדור יהיה מבסוט אז -

פחות אומנותי, יותר "וולט דיסני" אצלנו..

למשל בהזמנות, שחולקו היום ברוב פאר והדר בגן, הזמנות לצביעה עצמית (-:

ואולי שם בניכר כל האביזרים עולים פחות (או שמרוויחים יותר/משלמים פחות מיסים/הולכים יותר לעבודה כי אין מילואים.. מילואים זה מוטיב חוזר החודש - סליחה)

אנחנו בעיקר ממחזרים קרטונים בלי הכרה והילדים חוגגים - כי בסוף הכי כייף זה קופסאות קרטון לשחק בהם

וכמובן לנוח.

ה"שלוקים" חזרו לחיינו ותפסו את מקומם כאחד מאבות המזון בתפריט.. נו, קייץ.

ועם איזה חומר הכי כייף לעבוד בקיץ? התשובה לא במהופך כי באמת שאין חומר שכייף לעבוד איתו בקיץ (רושמת לעצמי לשקול קריירה חלופית של פיסול בקרח), לבד זה בטח לא..

אבל גם הכובעים מאחורינו. וכן - התבלבלתי והכנתי כובעי "טיפר-פן" חומים במקום ירוקים.

זו טעות שאני סוחבת כבר שנתיים.. היא התחילה כשטעיתי בפורים הקודם וכנראה זה השתרש אצלי (-:

אבל אם לטעות, אז בכמות גדולה לא?

יש עוד די הרבה עבודה.. ופרוייקט ענק בעבודה יום לפני (כמובן.. אם לא מעלים את פרמטר הלחץ שוב דבר לא יבוצע כאן) בקיצור, התרגשות גדולה, דור רץ כל בוקר לראות מה חדש, את החרב שלו הוא כבר קישט ב"יהלומים" (מציצה בתמונה הראשונה)

ודגל הפיראטים כבר מחכה לספינה שלו. ממש ניסיתי לצייר גולגלת לא מפחידה.. יצא אפריקני משהו (-:

את הרעיון לספינה אני שומרת בראש מהספר הנהדר הזה:

חגיגות ועוד, שלמען הגילוי הנאות יש לציין שערכתי אותו - ונהנתי מכל רגע! זו היתה עבודה מורכבת אבל עובדה שבסופו של יום יש הרבה ספרים שקשה לי לחזור אליהם מרוב התעסקות ואליו אני חוזרת בשמחה גדולה (-:

עבדנו הרבה על מציאת מבנה קבוע ומנצח לימי הולדת וכל פרק מציג מסיבת "נושא" אחרת כך שאפשר גם לעשות "מיקס אנ' מאטצ'" שזה מה שאנחנו נעשה, ערבבנו היטב בין יומולדת פיראטים ליומולדת נסיכות, קצת יומולדת מערב פרוע ..

וטדדאם! יומולדת פיטרפן וטינקרבל (כמעט) מוכנה.

ואי אפשר בלי משהו "לנשמה".. עשינו בוקר זוגי בדרום ת"א ואספנו את כל החד פעמיים ההכרחיים..

ובעיקר חולקו משימות לכל מי שהעז להתקרב אלי, חברים ובני משפחה נודבו לשלל תפקידים מ"אחראי מיחם" ועד ל"פיראט אכזר" .

כל אחד לפי יכולתו זה המוטו שלי (-:

תתכוננו לרשומה עמוסת תמונות (אם נספיק לצלם) ותאחלו לנו בהצלחה

שרשרת דגלים כבר תהיה בשנה הבאה.

נשיקות

בעיקר פורמת

ושוב פעם קיץ.. או: בדרך לקולקציית השמלות שלנו

אני מאנשי החורף. תמיד. ככה זה, אפשר להוציא את הסבתא מרומניה אבל אי אפשר להוציא מהנכדה את מדד ההזעה (-: בקיצור כל הלבנט המקומי כאן הוא לא ממש אני - תנו לי לצאת החוצה בבוקר לשמיים אפורים וסגריריים ואני מרגישה אושר אמיתי ועליצות מבפנים.

בקיץ לעומת זאת אני אומללה. והנה זה מתחיל שוב.

השנה הקייץ לפחות תופס אותי עם בובה חדשה, היא אומנם היתה כאן גם בקיץ הקודם אבל בעיקר הזיעה לי על הציצי ואי אפשר היה להלביש אותה בשמלות ותכל'ס, זה מה שחשוב.

חיכיתי חיכיתי שהיא תתחיל ללכת בשביל להגיע לרגע הזה ותאמיני לי - זה מה זה היה שווה את זה! לתפור שמלות זה כלכך קל (יחסית למכנסיים לבנים הכוונה) והחלטתי למצוא את הגזרה הקייצית ולהריץ קולקציה שלמה. טוב, זה כבר תכנון גרנדיוזי מדי - אבל הנה אני משתפת במה שקרה בדרך.. ז"ת הנה רשומה שאין לי מה לכתוב בה אז אני אשוויץ בילדה.

התחלתי מההדרכה הפשוטה הזו לשמלת קייץ

יש לה כמה שמלות חמודות ודי קלות בבלוג וגם ילדות מתוקות ובדים מתוקים ובכלל החיים שם מאוד מתוקים (-: בהדרכה הזו היא מראה איך להוציא גזרה פשוטה-פשוטה.

אני הגדלתי לעשות (בעצם הקטנתי..) וויתרתי על כפתור לטובת (שוב) סקוצ' בגב.

וגם השתמשתי בסרט מוכן לכתפיות.

זורקת על ההתחלה. מה יהיה בסוף?

חמודה אבל

אולי הבד לא נכון?

יושבת לא מוצלח במיוחד.

ניסתי עם בד כותנה אחר, הפעם משהו עדין ודק..

הדבר שאני אוהבת בשמלה הזו שהיא מסדין ישן (-: הוא היה כלכך שחוק שאי אפשר היה אפילו לכעוס על הכלבה שקרעה בו את הקש האחרון (זה לא מנע ממני כמובן לכעוס עליה..), היא היתה נחמדה לשבועות.

אבל בסדר, אפשר להודות שאוקיי, זו לא הגזרה שלנו..

נסיון מתוך מגזין גזרה עולמית, הגזרה הכי הכי פשוטה:

התחבב עלי השילוב של הירקרק הזה עם סרט אלכסון סגול

אבל לא הסתדר לי בכתפיות והגימורים בלי אוברלוק לא משהו...

אז שיניתי מעט את הגזרה וערכתי נסיון נוסף:

איזו פוזת דוגמנות מוצלחת, נכון? רואים שהיא אוהבת את השמלונת הזו (-:

בד דקיק מהנחלה (15 ש"ח למטר), קשה לראות אבל הוא מתוק - כחול עם נקודות לבנות

הסטיילינג עם כפכפי האצבע שלי מעולה בעיני.. יש כאן עתיד..

בקיצור, יש לנו מנצחת!

אז עוד תמונה..

הבעיה היא שעכשיו צריך להכין ממנה עוד.

שנה וחצי זה הגיל הכי מטונף ברצף.

וגם את עצמי לא הזנחתי.. ז"ת לא לגמרי.

שיפצתי שמלה דודתית להפליא יד2..

למשהו לביש וקייצי יותר, אני מחבבת את עניין החגורה עם אפקט ה"חולצה חצי בפנים חצי בחוץ"

השמאלי זה ה"אחרי" ...

והג'אנקיה מאחור מרמזת על הפרגולה שסופסוף נבנית! תזכרי את הספה הזו אני מתכננת לה עתיד כספינת פיראטים בקרוב (-:

ועשיתי גם כמה שדרוגים לשמלות שקיבלתי (יד שלישית מקצינה בקבע..), זו אחת מהן:

"שדרוגים" אצלי זה אומר בעיקר להוריד קישוטים.. במיוחד בשמלות אמריקאיות מפונפנות, אני לא בענייני שמלות עמוסות והבד כ"כ חמוד בעיני, אז נתתי לו עוד מקום (-:

קצת תיקונים - תפרים שנפתחו וכאלו ויש לנו את מס' 5.

יאללה תביאו את הקיץ.

יותר מוכנות מזה כבר לא נהיה.

שבוע טוב ונשיקות

בעיקר פורמת

עוד יומולדת.. רשומה קמצנית והדרכה מצולמת

ימי הולדת של הילדים הם פסטיבל מתמשך מדי של חגיגות, אצל דור למשל הנהגנו מסורת סופ"ש בים עם החברים שלנו, יום הולדת משפחתית וכמובן היה גם אירוע בגן בשעות הבוקר.

השנה נפתח בפנינו עולם חדש: ימי הולדת לילדי הגן אחה"צ.. דורדור הבהיר שאין מנוס ובגלל שאנחנו קטנים (אחרונים בתור) זכיתי לראות את הסטנדרט הרווח שכולל מפעיל, פיצות, עוגת בצק סוכר, הפתעות ועוד היד נטויה.

מפעיל זה לא ממש אני (למרות שיש סיכוי טוב שאחרי השנה זה יהיה ממש "אני") אבל היינו חייבים לעשות מעשה - בתור התחלה אירוע הים הפך לטיול משפחות כללי, שלא מצריך ממני השקעה של יומולדת (וזה אפילו קרה בלי ששמתי לב, אז תודה לחברים היקרים!) ואח"כ החלטנו לדחות לו את יום ההולדת.

כבר שמעתי זעקות בעניין אבל לדעתי בגיל 4 לא ממש חשוב אם היום הולדת בתחילת יוני - כשאמא בשיא הלחץ בעבודה - או בתחילת יולי - כשאבא חוזר ממילואים סופסוף... אז ככה החלטתי וזה מה שיהיה (-: אני בטוחה שעוד אלאה אתכן רבות במגה-אירוע המתקרב הזה אבל בינתיים - עוד כמה ילדים חגגו יומולדת.

בגן של דור יש 35 (!) ילדים, לכל אחד מסתבר יש יומולדת.

עכשיו תעשו חישוב מהיר של המתנה הכי זולה בעולם ותבינו שאנחנו מוציאים כמה מאות ש"ח על העניין - לא עדיף שכל הורה יקנה לילד שלו פליימוביל שווה ב500 ש"ח ונחליט שזה מכל הגן? אבל עד שהצעת הייעול המדהימה שלי תעבור (קודם מישהוא צריך להציע אותה..) הנה הדרכה מאוד מאוד קלה למתנת יומולדת זולה/מושקעת/אישית שאפילו די מוצאת חן בעיני הילדים.

הקונספט: לקנות הפתעה ממש פשוטה אבל לשדרג את ה"עטיפה" .

החומרים הדרושים:

1. תיק ספרייה (בין 3 ל-5 ש"ח), אפשר לבן ואני אוהבת את אלו מהג'ינס.

2. שארית בד, אפשר חתיכות קטנטנות שאת מתביישת להגיד ששמרת. זה לאותיות השם.

3. בד לאפליקציה: זה יכולה להיות פיסה עם ציור או סתם בד ולגזור ממנו צורה חביבה.

4. פליזלין, ושוב להוציא את כל השאריות (רק אני שומרת אותן?? 14 ש"ח למטר.. באמת..)

5. מתנה קטנה כמו חוברת הפעלה (אני קניתי ב3 ש"ח כ"א), משחק קטן - בקיצור הפתעה מהסוג הזול והכייפי.

וגם - ענייני תפירה: מכונה, חוט וכו'

וככה זה הולך:

עושים לתיק בוקסינג

הופכים את התיק לצד שמאל (1), תופסים את הפינה כמו בצילום (2), מסמנים קו 5 אינצ' מהקודקוד, אפשר כמובן גם פחות (3)

מחזקים בסיכות ותופרים על הקו שסימנו (4) ולא שוכחים לעשות אותו דבר משני הצדדים, ככה זה נראה עכשיו (5)

גוזרים ליד קו התפר את משולשי הקצה המיותרים (6)

ויש לנו תיק עם בוקיסנג (-:

עכשיו לחלק המבאס: מגהצים פליזלין על האפליקציות.

כאן כל אחת ורמת הקמצנות שלה.. אני גוזרת קודם די קרוב לצורה המקורית ואז מגהצת.. זה הזמן להשתמש בכל השאריות!

גוזרים אותיות שם (7) גוזרים צורות לאפליקציות (8) ומגהצים לפליזלין (9) - או שפשוט מגהצים פליזלין לבד שבחרת ואז גוזרים - הרבה יותר קל כמובן (-:

תופרים

לתיק של ספיידרמן הוספתי תפרים שיראה יותר "קופסתי" ככה:

תופסים בסיכות את הצדדים בין פינת בוקיסג אחת לקצה עליון ותופרים.. ואז גם בשלושת הצדדים האחרים.

לדעתי זה ממש לא הכרחי ואני אוהבת את הגרסה הפשוטה פשוטה..

אפשר לראות את ההפתעות בפנים.

ולבנות זה אפילו יותר קל, כי אפשר לגזור אפליקציית לבבות (-:

כאן גזרתי חתיכונת ממגבת איקאה (10 ש"ח בסייל עבר) שקניתי למען הבד.. מגבות לבנות במטבח זה לא לבית שלי.

בחירת הצבעים של דור אז יצא פחות מוצלח.. אבל אני מקפידה לשתף אותו בכל התהליך ומרוויחה את האפשרות לעשות את זה בשעות ה"איכות" שלנו ((-:

בתחילת השנה עשיתי איתו גם קופסאות אוצר על בסיס אותו רעיון

בפנים שמנו פיה קטנה וצמיד יהלומים מנצנץ.. האמת שאין לי מושג אם היא אהבה את זה אבל לנו היה ממש כייף להכין (-:

העניין הוא למצוא קופסאות שלא יכולות לפצוע כשמכניסים יד פנימה (מטרנה ושות' לא עוברות את המבחן)

והכי חשוב (לא לילד היומולדת אני מניחה) היא הברכה

זה כלכך מצחיק לראות מה הם מברכים.. אני ממש שמחה שלשם שינוי תעדתי משהו שהוא עשה.

אני בטוחה שנעה הקטנה מאוד העריכה את הדקדקנות בפרטים - גם טרקטור מעופף וגם טרקטורון מעופף. החיים במושב. בורגני.

בכל מקרה, יומולדת בבוקר בגן כבר חגגנו. הראתי לדור צילום של עוגה עם פליימבויל שמצאתי ברשת והוא התלהב ויצר את הקומפוזיציה המופלאה הבאה:

הדמויות החביבות עליו ליד מדורת השבט...

ומשמאל תמונה שצילמה הגננת.

איך הוא מתרכז במשאלה.. מעניין מה הוא ביקש.

(אני כמובן יודעת מה הוא ביקש. אופנוע עם שלט. מה, לא רואים שהוא ממש מתרכז?)

ומכיון שהוא היה מעורב בהכנת התיקים לא הצלחתי להתחמק מלהכין גם לו - ביקש חולצת יומולדת עם באטמן שכתוב עליה דור ו-4. המון חופש יצירתי יש לי בבית.

ושמחתי שהכנתי לו אותה - בבוקר הוא קם וזינק למכונה לראות אם משהו התקדם בלילה וקריאות ההתפעלות! שווה כל רגע (והאמת שלקח 15 דקות אז באמת שווה כל רגע!)

בצהריים הכנתי לו נקניקיות ואישרתי "פיקניק" מול הטלוויזיה - ככה חוגגים יומולדת!

ואמהות מצטיינת (-:

יאללה אני חוזרת לפרוייקט העל (לא, לא קידום הקריירה האישית/מציאת מבנה מגורים הולם יותר/הכנת תוכנית עסקית שגם תעבוד בפועל/עוד פרק של רמזור) - יומולדת פיטר פנים וטינקרבליות (או פיטר פניות וטינקרבלים - כל ממוני, אם זה יקרה, ייתרם לעניי המושב) יש לי כבר תיקיית "השראה" וטבלת אקסל! רעיונות מעבר לשרשרת דגלים יתקבלו בברכה..

נשיקות

בעיקר פורמת

קלאצ' -קס!

תודה על התגובות המופלאות והמרגשות, הגרון נחנק והיד התחילה לרעוד ולקח לי קצת זמן להחליט שאין צורך להתעלות כל פעם מחדש על הרשומה האחרונה.. גם לחזור לסדר היום האפרורי זה בסדר (-: מאוד ריגשתן אותי. תודה רבה.

ויש לי חוב קטן (מזל שאני זוכרת אותו) מהיומולדת שלי עליה סיפרתי שנחגגה פעמיים.. שהרי בוודאי ונותרת עם חצי תאוותך בידך.. מה לעזאזל היתה החגיגה השנייה? שאלת, אם באמת קראת ולא רק הסתכלת על התמונות..

או. אז זהו, שהשנה הצטרפתי למסע ג'יפים נשי "מלכת העמק"! שזה בעצם "מלכת המדבר" לעניים.. אבל לא ממש עניים - בכל זאת עמק חפר.. אבל בהחלט בלי משכנתאות בשביל להרשם והעיקר בשבילי (כי מה זה כבר כסף בשבילי?...)- בלי מיונים!

רק צריך להיות אישה. את זה אפילו אני מצליחה לעשות.

וככה זה עובד: בכל ג'יפ 4 נשים, כל צוות מורכב מ4 ג'יפים ו-12 צוותים מתחרים על התואר הנכסף (-:

24 שעות של חידות, סיפורי דרך וניווט ובעיקר בעיקר הרבה מורל נוסח תנועת נוער.. שירים על בסיסי לחנים מוכרים, קריאות הידד, נשיות מועצמת.. מה, לא תפור עלי? טוב, כנראה שהתבגרתי. לצוות שלנו בחרנו את השם המופלא "קלאצ'קס" - מעולה, נכון?

כל הצוותים השקיעו במיתוג עצמי, שירים, ריקודים.. היה מצחיק נורא.

כן - אלו צוות של זברות. נשים בוגרות שהתחפשו לזברות חביבות.

ותמונה קבוצתית, משמאל הג'יפ הענתיקה בו נהגתי בגבורה איטית

וכשאני כותבת בגבורה איטית אני מתכוונת בגבורה - איטית.

ושלא תגידו שאין פן יצירתי..

הנה אני סוחפת אחרי עוד 2 חברות צוות להרגלי העבודה הגרועים שלי:

לילה לפני (כמובן) אנחנו מכינות את כיסויי הגלגל לרכבים.. הכנתי שבלונה ועשינו השלמות בגואש פושטי.

אני מבקשת לפרגן לקומפוזיציה הדו-קומתית שאנחנו מפגינות פה..

הלוגו הורכב מנעל עקב ורודה דורכת על הקלאצ' כמובן..

וככה זה נראה בבוקר:

הגימיק המנצח שלנו היו נעלי עקב (-: הגענו כולנו לבושות טייץ שחור ונעלי עקב עם צבעי הסוואה ירוקים על הפנים..

חוץ ממני כמובן, שהייתי בטוחה שסגרנו על חצאיות. עדיף ככה.

אומנם כיסויי הגלגל שלנו היו מאוד ביתיים יחסית להדפסות המקצועיות של שאר הצוותים, אבל אני מחבבת אותם.

והמגפון! המגפון היה אביזר מפתח.. בעצירות הפעלנו את המערכת בפול וליום, רקדנו על מכסה המנוע ושרנו עם המגפון ("תגידו לה שיש".. עם מילים מותאמות פחות או יותר לסיטואציה..)

טוב, כאן כבר החלפתי לבירקנשטוק. בכל זאת פעם ראשונה שלי על עקבים.

במהלך המסלול היינו צריכות להגיע לתחנות ולמלא משימות..

אתגרים של שיתופי פעולה, חלבנו עיזות, רקדנו ריקודי עם ועוד שטויות מדליקות

נו, צופים.

ואני זכיתי גם בעוגת יומולדת עם נצנצים (אכילים!)

ביום שישי בצהריים כל המשפחות הגיעו לנקודת הסיום לטקס (החגיגי והמותח)- היה ממש מצחיק לראות פתאום את כולן חוזרות לדינמיקות משפחתיות ..

לא, לא זכינו במקום ראשון אבל זכינו בפרס היצירתיות (-:

היה מעולה להשתטות קצת בשביל עצמי ולא במסגרת ילדים, מי מצטרפת לשנה הבאה?

בכל מקרה, כל זה קרה קצת אחרי פסח והשבוע הגענו לאקדמיה לעיצוב אופנה בראשל"צ "לגבות" את הפרס - סדנת סטיילינג אישית. לא ציפיתי לניסים ונפלאות, בכל זאת כבר כמה עשורים אני מבינה שאני זקוקה לשמלות מעטפת/חצאיות A וכמובן - "חזיה טובה".. תמיד בסוף צריך לקנות "חזיה טובה".

אז נסענו. עד לראשון ולסדנה, היה חביב מאוד, מרצה מקסים שבזכותו אנחנו משתמשות שוב בביטוי שלא נס לחו "נראה מיליון דולר!" - נחמד נכון? דיברנו על צורות גוף, מלתחה בסיסית - יעני BASIC.. למה אני לבושה לא מחמיא (חסרה לי "חזיה טובה"..) ואיך היה כייף אם היינו גרים בצרפת ונוטפים שיק וטללי נעורים. יופי של אחה"צ נטול ילדים!

חדורות מוטיבציה פסענו בנחישות לאחר הסדנה לקניון ליישם את לימודינו (זה לא ביזבוזים, זה יישומי).

אני שמחה לבשר שיש לי "חזיה טובה" (-:

מועצמת מההצלחה בגזרת החזיות פניתי לקניית מכנסיי BASIC שיתאימו לגזרת האגס/שטוח/מלא/קצר שלי.. ואז נזכרתי שהכל טוב ויפה בכיתה או אצל טריני וסוזנה אבל בפועל, יעני במנגו, אין באמת מכנסיים שמתאימים.

אז קניתי לק (-:

לאחר ניסויים ותהיות החלטתי על ירוק תפוח, אתן יודעות, שיתאים לגזרת האגס (-:

ועכשיו פניה אישית.. אם רק הייתי יודעת שכל מה שאני צריכה לעשות בשביל להרשים אתכן הוא לכבס בדים.. אוי, כמה זמן שהייתי חוסכת (-: אז בשביל להמשיך להנות מהתחושה המשכרת, שימו לב - אני גם תולה כביסה!

כן.. ומכיוון שזה כלכך שעשע אותי שיש בעולם מישהוא שנותן לי קרדיט עבור זריקת בדים לגיגית עם מים (לא שאני מזלזלת בפעולות הכרוחות, זה המון עבודה!) צילמתי את הכביסה שלי.

ורק בשבילכן תליתי הפעם לפי צבעים.. ((-: אח, הומור עצמי זה חשוב מאוד.. וגם הסתקרנתי באמת לדעת איזה צבע יש יותר..

מה, את לא מאמינה לי שתליתי לפי צבעים וגם צילמתי?

כזו אני. אשה מופלאה.

נשיקות וחג שמח

בעיקר פורמת