החיים שמשתנים מובילים אותי מסיכומי שנה עצמאיים בראש השנה העברי, בתקופות בהן אני ממוקדת בחיי בית הספר והגנים, להבנה שסיכומי שנה מתרחשים מחוץ לעצמי בתאריך הלועזי עם סיכומי הכנסות עסקיות, חשיבה על תשלומי מיסים ברחבי העולם ואיך לא? הלחץ בסטודיו לפני הכריסטמס. אבל אוירת הסיכומים גורמת לי להרהר באתגרים ובהחלטות שקיבלתי, אחת מהן היא מתנה לעידוד עצמי שהחלטתי לקבל (מעצמי) השנה: שדרוג בלוג, מתנה שהפכה לפרוייקט שממדיו הוגזמו, הוקטנו חזרה ומתישהו בקרוב גם יהפכו למציאות משמחת - בהנחה שמי שקוראת אותי תסכים לחדש את ה"חוזה" ביננו ולעבור איתי למשכן החדש (-:
2019 המסתיימת (אצלי היא מסתיימת כבר חודש והסוף לא נראה (אין לי מחויבות אמיתית לדד ליין כנראה) מביאה שנה מוצפת שכל אתגריה חיוביים ומקדמים ונבחרים אבל הם גם קצת מטאפורה לחיים החדשים כאן בישראל.
מרגע הנחיתה ליום יום המוכר מפעם, הטבעתי את עצמי בהחלטות! גדולות! עם סימני קריאה! בהסחפות כזו לתוך מצב של עשייה אינטנסיבית, של מיצוי הפוטנציאל העצמי, של תחושת דוחק - היום! עכשיו! ואני באמת רק מתרפקת על זכרונות שגרה קטנטונת בארה"ב בלי הצורך בהכחה עצמית כל הזמן.
זו לא ישראל, זו אני בישראל, מוקפת אנשים מוכשרים ועושים ומודעת בכאב למרדף שלי אחרי הצלחות מוכרות (מוכרות על ידי מי? אין לי מושג).
זו לא ישראל, זו אני בישראל, מוקפת אנשים מוכשרים ועושים ומודעת בכאב למרדף שלי אחרי הצלחות מוכרות (מוכרות על ידי מי? אין לי מושג).
עכשיו, הלוואי וזה היה פוסט כזה של החלטות בריאות, של "מהיום אני מתחייבת לא להתחייב" אבל אין לי סיכוי. מזרני הפילאטיס מעלים אבק (כי בישראל יש מלא אבק), המשקל מטפס, העייפות מצטברת ורוב הזמן אני לא מוצאת נחמה בכך שכמות ההספקים שלי בשלושת החודשים האחרונים עולה על שלושת השנים האחרונות.
אחרי שסיימתי לבאס, את עצמי ואת מי שהחזיקה מעמד עד כאן בלי לרדת מהארץ (-: אהיה כנה ואגיד שלי זה כנראה עובד. אחרת למה אני פועלת ככה? שלוש שנים היה לי זמן (יחסי לאמא) ולא חשבתי באמת מה אני רוצה להיות.
אני עדיין לא יודעת מה אני רוצה להיות, אבל אני חושבת על זה (-:
משהו בשנה המתקרבת גרם לי לנסות להתבסס רגע במקום, אולי זה המעבר לארץ ואולי זה הגיל העגול, רצון לסגור קצוות ולהגדיר הגדרות. אבל הצורך בביסוס הוא כל כך תובעני ומלא משימות.
החלטתי לחזור ללמד, החלטה מעולה שהגיעה עם בליעת גאווה וצמצום אגו (לא חיכו לי עם תפקיד חלומות אבל חיכו לי
בהחלט) ועם מליון תוכניות איך לתפתח וכמה התחלות ששואבות ממני זמן ואנרגיה ואולי עוד יקרו.
החלטתי לסיים את התזה שלי. אני מצטערת על ההחלטה הזו כל יום.
החלטתי לסגור את הסטודיו. זה לא קרה כי המנוחה, התרפיה שלי, היא בעבודה בו וכל יום אני מבטיחה לאורי שאני מוציאה את החנות לחופשה ומתמקדת בסדרי עדיפויות, נניח לכתוב את התזה, אבל אני ממש משקרת.
והבלוג. החלטתי להשקיע בתחביב הכי הכי שלי, הבלוג. חישבתי מהר כמה שכנים שהגיעו למשבר ה-40, שלא לומר משבר ה-50 שכידוע הוא יקר יותר, השקיעו באופני הרים וחולצות ורודות מניילון, השקיעו בתחביב שלהם. והבנתי שהתחביב שלי לא שורף קלוריות אבל שורף אנרגיות שליליות, מחבר אותי לעצמי ולפעמים לאחרות, ומגיע לי יותר ממה שקורה כאן. ושהוא זול יותר מאופני הרים וזה גם פלוס רציני. מגיע לי שיוכלו לכתוב לי תגובה (-: שהפונט לא ישתנה באמצע הפוסט ושהבאנר יהיה.. קצת יותר.
אז הנה, יחסינו לאן ב-2020?
מקווה שלמקום מתקשר יותר, כזה שפותח עוד אפשרויות (כי חבל לבזבז את הזמן! כי צריך להספיק! עכשיו?) ותאחלו לי בהצלחה עם הבלוג החדש כי אני ממש צריכה אותה.
נשיקות ואיחולי שינה ערבה בשנה האזרחית החדשה,
בעיקר פורמת
נשיקות ואיחולי שינה ערבה בשנה האזרחית החדשה,
בעיקר פורמת
בהצלחה!!!! בהכל :)
השבמחקתודה רבה רבה! ותודה על התגובה (-:
מחקבהצלחה!
השבמחקאיזה כיף לקבל עדכון מדי פעם
תודה! ואני מקווה שהשינויים יגרמו לי לחדוות כתיבה חדשה, אולי אפילו יותר ממדי פעם (-:
מחקתמיד קוראת אותך בהנאה רבה. כשאני לא מגיבה זה לרוב כי יש לי יותר מידי מה לומר, כי הפוסטים שלך מדברים אלי בכל כך הרבה חזיתות ונוגעים בי בכל כך הרבה נקודות. וזה בכל פונט שתכתבי. לא שאני מזלזלת באסתטיקה כי הנה הוספת איורים ונהיה אפילו יותר כיף, אז בהצלחה בלעבור למקום חדש - אני בטוח עוברת איתך. ולא שאני מבינה למה את צריכה לסגור את הסטודיו שגרם לך סיפוק אחרי שעבדת כל כך קשה להריץ את החנות, אבל מי יודע - אולי מה שאת רוצה לעשות במקום זה יביא לך יותר סיפוק. אז בהצלחה במה שתחליטי. גם אני אוטוטו מחליפה קידומת (אני חושדת שלקידומת יותר ותיקה ממך), ומאחלת גם לעצמי לפחות חלק מהאנרגיות שיש לך בסיכום ותכנון וביצוע.
השבמחקבהצלחה! בתור אחת שכבר שנתיים מנסה להעלות חנות אני יודעת מה את עוברת... זה ללא ספק יקרה לך יותר מהר ממה שזה יקרה לי... וברור שאעבור איתך למעונך החדש-שאני אפסיד חנוכת בית?
השבמחקהיי
השבמחקשמח שהכתיבה בדמך וחזרת לכתוב כאן.
ליידע, בלוגים רבים מפליטי ישראבלוג (שכותבים בבלוגספוט, וורדפרס ועוד) מחוברים לאתר קהילת פרפרים (כמו הדף הראשי של ישראבלוג). גם את מוזמנת כמובן.
האתר: https://isra-parparim.blogspot.com/
להתחברות - פשוט לפנות בבקשה למייל:
m.parparym@gmail.com
שמי איזבל נואה. זהו יום מאושר מאוד בחיי בזכות העזרה שנתן לי ד"ר אפטה. הוא עזר לי להחזיר את אשתי לשעבר בעזרת כישוף האהבה והקסם שלו. אני נשוי כבר 10 שנים וזה היה כל כך מפחיד ומתסכל כי אשתי בגדה וגם ביקשה גירושין, אבל כשנתקלתי בפוסט של ד"ר אפטה באינטרנט על איך הוא עזר לאנשים רבים ולעזור להם לתקן את מערכת היחסים שלהם ולגרום לאנשים להיות מאושרים במערכת היחסים שלהם, שלחתי לו הודעה במייל שלו והסברתי לו את מצבי ואז ביקשתי את עזרתו, אבל להפתעתי הגדולה, הוא ענה לי ואמר לי שהוא יעזור לי לשקם את נישואיי, והוא אמר לי מה לעשות ועשיתי הכל בהתאם ועכשיו אני ומשפחתי חוגגים עכשיו כי אשתי השתנתה לחלוטין לטובה והיא אוהבת אותי יותר. היא תמיד רוצה להיות איתי ולא יכולה לעשות כלום בלי המתנה שלי. אני ממש נהנה מהנישואים שלי עכשיו, הכל בזכות ד"ר אפטה. אמשיך להעיד באינטרנט כי ד"ר אפטה הוא מטיל כישופים אמיתי. אם אתם זקוקים לעזרתו, אתם יכולים ליצור איתו קשר דרך האימייל שלו, וואטסאפ ו-VIBER; אימייל - drapata4@gmail.com, אתם יכולים גם להוסיף אותו בוואטסאפ: (+447307347648). הוא התשובה היחידה לבעיה שלכם וגורם לכם להרגיש מאושרים במערכת היחסים שלכם.
השבמחקהאם אתם רוצים את האקס שלכם בחזרה, רוצים כישוף אהבה למאהב חדש, פתרון בעיות בלי ילדים?
פתרון בעיות כלכליות?
פתרון למחלות?
אתם רוצים לקבל קידום בתפקיד שלכם.
הפתרון לבעיית הגירושין
וואטסאפ או התקשרו (+447307347648) (נא להתעלם אם אינכם צריכים עזרה)