יום שני, 25 בנובמבר 2013

נטע (זר)

כן, הגיע הזמן לספר באיחור אלגנטי של חודשיים שלמשפחה המופרעת שלנו הצטרף נטע (נטע-זר כפי שאביו מכנה אותו).
חיכיתי שיהיה לי משהו נחמד לכתוב אבל אני כבר מתגעגעת (-:

במעורפל אני זוכרת שאלו היו אלו יומיים מופלאים בהם בילנו במיטה הזוגית עם תינוק מתוק ולא-כל-כך קטן,
אחרי לידת בית מעולה ואינטנסיבית (שזו המילה בה בחרתי לתאר את יסורי התופת בצירי הלחץ לראש העצום הזה).






(נטע בן יום...כבוד לראש!)











מאז מנקרות בי שאלות רבות, העיקרית היא
למה?
למה עשיתי את זה בדיוק? בזיכרוני היינו רביעיה הרמונית, כיתה א' היתה חלום שהתגשם והלילות היו רצופי שינה וארוכים ... אני אפילו מאמינה שאלולה שטפה כלים בזמן שדור קפל כביסה. אי אפשר להתוכח עם זיכרונות (-:
מאז אני לא ממש זוכרת מה קורה כי הדבר העקבי היחידי בחיי הכאוטים הפך לשיחה היומית עם מחנכת כיתה א' ותהיה מי לעזאזל המציא את המילה "לועג"? הילד שלי, אגב, לא "לועג לחבריו" ולא משתמש ב"אלימות מילולית". הוא מקלל כמו שרק אמא שלו עושה אחרי שיחה עם היועצת ורק בערוץ ניקולדיאון מתרגלים.
מדי פעם אני גם תוהה איך זה שגם התינוק וגם אני מלאים בחלב אם, מזיעים אחד על השני, אני מתקלחת באדיקות בעוד הוא רק טובל באמבט עם קצת שמן -  ועדיין הוא מריח כל-כך טוב ואני מסריחה מחלב חמוץ וזיעה?
ואיך דווקא בילד השלישי שוכחים איך מורידים כתמי קקי-תינוקות מבגדים? (על זה דווקא יש לי תשובה. בילד השלישי יש כלכך הרבה בגדי תינוקות שברגע שבגד מתלכלך רק המחשבה על התהליך הארוך שאני והבגד צריכים לעבור גורמת לי פשוט לזרוק אותו לפח..)



(משתדלת לחייך בתמונות..)






אז מעשה שהיה כך היה... ביום שישי אחד מוקדם בבוקר התקשרה אלי אמא של אורי (שתחיה) מהספרית השכונתית (שזה בעצם הספרית של המושב..) והודיעה לי שיש תור פנוי בעוד שעה והיא יכולה לקחת את דור ואלה לשעה הזו ושאלך כבר להסתפר. בכלל לא נעלבתי והתלבשתי מהר לפני שהיא תתחרט... דקה לפני שהיא הגיעה הרגשתי ציר. ציר כואב. סיננתי קללה עסיסית כלפי עצמי והזכרון הגרוע שלי, כי זכרתי שזה כואב אבל לא ככה.
שאני אתייאש? מה פתאום! זו תהיה רשומה מעולה לבלוג (אני מדברת לעצמי עדיין), שוב אוכיח לכולם כמה מגניבה אני (עוד ציר מדויק ואכזרי שגרם לי כבר להתכופף ולגלות שלא ניקינו מתחת לשולחן כבר הרבה זמן) - עליתי על כפכפים וארנק ונכנסתי לאוטו. סימסתי לאורי שיתחיל להתארגן על חזרה הביתה.
6 דקות מאוחר יותר שמחתי שלא ניקיתי לאחרונה את האוטו, כי היה חבל, מי שפיר בכל מקום... הסתובבתי והתקשרתי לאורי לוודא שקיבל את האסאמאס. לא הוא לא קיבל.
אחרי שעתיים (כאמור אינטנסיביות... כאבי תופת, גיהנום, יסורי השטן) כרעתי ברך באמבטיה והבנתי למה הוא לא ממש החליק החוצה כפי שתכננתי לו.. 4.120 ק"ג והרגשתי כל גרם. באמת.
----
מאז שכתבתי את השורות האלו לנטע התווסף הכינוי האוהב "נטע-פלטה" (מי שלא יודע לשמור חלב יקר שלא יתפלא, שכחתי שגם חלב נפלט מביא נמלים...) ועבר עוד חודש.. מהיר במיוחד ועם המון רגעים מתוקים של תינוק חדש ואחים גדולים (אלה אובססיבית לגבי זריקת החיתולים מייד לפח בעצמה, הצלחה חינוכית!) ואני כבר מתהדרת בכלכך הרבה תארים חדשים:
 אמא לילד מאובחן עם הפרעת קשב וריכוז, אמא לילד עם היפראקטיביות, אמא לילד עם הפרעות קורדינציה, אמא לילד עם לקויות למידה - מלא תארים לאמא אחת וילד אחד בן 6 וחצי, נכון?
ובין לבין גם אמא לשלושה.
גדול עלי לגמרי (-:
אז אני מהר מזכירה לעצמי שאני גם כאן, שהחג האהוב עלי מגיע, ושלי מותר השנה לאכול כמה סופגניות שאני רוצה (כי יש גבול לכל תעלול ומגיע לי לגמרי...) ומבטיחה שזו התמונה הפולניה האחרונה ועוד השבוע נחזור לתלם הבלוג..






("פעם היה לך זמן לתפור שמיכה משאריות בדים...מצחיק, לא?")






לחיי האתגרים שעוד בדרך! תשארי, יהיה משעשע (-:
נשיקות
בעיקר פורמת

22 תגובות:

  1. פוסט משגע! גם לי יש נטע (אבל בת) וגם לה וגם לאחותה, ראש גדול, אל תדאגי זה עובר :)
    ועל הקקי שופכים באלגנטיות מלא קליה ומכבסים...

    השבמחק
  2. המון מזל טוב, את השאלה למה? בטח עוד תשאלי פעמים רבות, אבל יש לי הרגשה שהיא תהיה למה הייתי צריכה להכניס אותו לבית הספר? בהצלחה עם כל המשימות. וכמו שכבר למדת בעצמך הכי חשוב זה זכרונות טובים.

    השבמחק
  3. אויש אויש אויש. תיכף אני מבייצת פה!
    לי נולדו שלושה תינוקות קטנים ונטע. פלא פלאים הנטע הזו.

    מזל טוב, רב נחת, שינה רצופה וסופגניות.

    השבמחק
  4. אח, איזה סופגנייה בישלת! כבוד לראש ולרגליים המתוקות ולכל השאר גם, ובעיקר לאמא. חזקי ואמצי - מספר שלוש גדל הכי לאט, אבל בסוף גם הוא גדל ואת לא מאמינה שאת שוב ישנה בלילה ואפילו חולמת על פרוייקטי תפירה משאריות בדים...

    השבמחק
  5. מזל טוב! נטע מהמם! וכרגיל, רשומה משובחת...
    הנושא של האבחונים מוכר לי, יכולה רק לאחל שתוציאומירב התועלת מהסיפור, כמו ריפוי בעיסוק וכו'...

    השבמחק
  6. מזל טוב, שאפו על לידת הבית האינטנסיבית
    ומזל טוב גם על ריבוי התארים-בסוף מתרגלים להכל
    והכי חשוב מזל טוב לגדילת המשפחה והתוספת המופלאה שהגיעה אליה

    השבמחק
  7. מזל טוב, אהובה!!!
    שאני אבין, ילדת בבית?
    כתבת נהדר והנטע מהמם ואני רוצה להגיד לך משהו על דורדור:
    כל מה שכתב שיש לו, יש גם לי (חוץ מלקויות למידה) ויש גם לשני הילדים שלי , כל אחד באופן האחר.
    וזהו.
    זה מה שהם וזה לאאאאאאאאאאאאאאאאא מגדיר אותםן או מגדיר אותך (אני יודעת שזו רק דרך דיבור, אבל בכל זאת, אני רוצה להאיר את הנקודה)
    כל אחת מאיתנו קיבל קיטבק אחר בהכנסו לעולם הזה וזה הקידבק שלו. מה שחשוב שהוא שיהיה לו אחלה מסע ושהוא ידעה לעשות מהכל מלונדה.

    והכי חושב - אנחנו הכי מצויינים ומיוחדים והפרעת קשב היא בהרבה מקים ריבוי קשב והוא כשרון שלא כולם יודעים לנצל....

    השבמחק
  8. מזל טוב - פוסט כ"כ מרגש על הבוקר! מזכיר לי שבקרוב גם לי לא יהיה זמן ושהמילה "חופשת" לידה תעורר בי גיכוך...

    השבמחק
  9. מזל טוב!!! איזה מתוק נטע, ואיזה שם יפהפה בחרתם לו, אני כל כך אוהבת את השם הזה לבנים! וכל הכבוד על הלידה, ובכלל, על זה שהצלחת להרים פוסט. אני כבר אחרי שלושה חודשים ורק שני ילדים, ועדיין נאבקת עם פוסט אחד בטיוטות כבר חודש! ;-)))

    השבמחק
  10. אין לתאר את האושר שגרמת לי הבוקר כשגיליתי פוסט ממך בתיבה. מזל טוב!!! פוסט מרגש ומקסים ומצחיק, ולטעמי אין מספיק תמונות פולניות... ואני קיטרתי על כאבי התופת של ה 2.930 ק"ג שלי...
    מחכה לקרוא על האתגרים שבדרך, ובינתיים, כמו בפולניה - רק נחת!

    השבמחק
  11. קודם כול המון מזל טוב!!! ודבר שני תמיד טוב שאת כאן להזכיר לי שכנראה השיגעון לא רק אצלי אלא אצל כולם...:)
    מה שהופך אותנו לנורמליות מייד... תהני "בחופשת הלידה"ומהמתוקים שלך!

    השבמחק
  12. איזו כתיבה משגעת! והתמונות של נטע הקטן... מזל טוב!

    השבמחק
  13. השבוע כבר בדקתי בגוגל אם אני היחידה שלא קיבלתי הודעה על פוסט חדש... והנה הבוקר הפתעה
    המון מזל טוב ושיהיה לכם חג שמח ומואר במיוחד.

    השבמחק
  14. מזל טוב לכם
    איזה כיף (כן אני יודעת מרחוק זה קל לומר את זה ) אבל זה באמת כיף
    שיהיה בקלות ובנעימות , אצלנו במשפחה אומרים שרק מהשלישי מתחילים להנות ממש...
    ולגבי הפרעת הקשב וכו, לא קל נכון אבל בסופו של דבר תהיה תמורה בעד האגרה - מבטיחה לך

    השבמחק
  15. ווואוו מרגש מאוד!!! ומצחיק .
    אני חושבת שהכי התרגשתי מהאור שהארת לי בזה שאחת עושה כלים והשני מקפל כביסה חחח
    הרבה אושר

    השבמחק
  16. מזל טוב!!!
    היום, שלוש שנים אחרי השלישי, הפלפל שבחבורה מפולפלת גם ככה, אני לא מבינה איך לא חשבתי על זה קודם.
    :)
    רק שמחה ואושר מעכשיו והלאה!

    השבמחק
  17. בדיוק התכוונתי לשאול לשלומך.... נטע הוא מתוק אמיתי ומכיון שחיבקתי גם אותו וגם אותך אז כל הקטע על הסירחון הוא המצאה... והפוסט הזה הוא הוכחה שהביקור שלי היה יותר מידי קצר כי בכלל לא שמעתי את כל סיפור הלידה.

    השבמחק
  18. ממה מתחילים...?
    שוב המון מזל טוב!!
    נטע בונבון קטן יפיוף ומתוק (אפילו שיש לו ראש גדול ;-) )
    שם מקסים!
    איזו אמיצה את.... בבית... מעל 4 ק"ג... וואו.
    וחוצזמה- התגעגעתי. כיף שחזרת. והצלחת להעלות על פני הרבה חיוכים היום.
    נשיקות

    השבמחק
  19. וואו.. מזל טוב!!!! את מהממת!!!

    השבמחק
  20. מזל טוב, ואי אפשר שלא להוסיף - להולדת הסופגניה :)
    מתוק להפליא, ושמו יפהפה.
    אוהבת את הכתיבה שלך, ואת היכולת למצוא הומור בכל מצב...
    יופי שחזרת לכתוב!

    השבמחק
  21. מזל טוב....איזה מתוק נטע
    תהני מהחופשת לידה

    השבמחק
  22. מקסימה כהרגלך, קוראת את הבלוג בהתלהבות, לי יש בנות ציפלוניות ולכן אני יכולה רק להעריץ בדממה את יכולות הלידה שלך, נשיקות לך בחזרה גל (יא פורמת :))

    השבמחק