סיימתי לפני הרגע האחרון - אני גאה בעצמי כל כך!
ועכשיו נשארו לי 4 שעות שלמות להמשיך לריב עם אורי מי יהיה התות ומי האריה במסיבה הערב... ולהכין את התחפושות שלנו.
כמעט חודשיים נתנו לי לחשוב שאנחנו מתחפשים למשפחת בת הים הקטנה (אני הייתי אמורה להיות המכשפה ואורי הסרטן המזמר...) עד שדור החליט שבעצם הוא קפטן תחתונים.
משפחה, משפחה אבל יש גבול.
אולי ראוי הסבר קצר..
קפטן תחתונים הנו הגיבור הספרותי (?) החדש של דורדור.
מדובר בספר איום ונורא, לשמחתי הזמנית כרגע יש לנו רק ספר אחד, אולם לתחושתי אחי היקר לא יעמוד בלחץ של דורדור וירכוש בקרוב עוד כמה ספרים בסדרה (-:
אז למה הבן שלי חשוף לספר הזה? (את בטח תוהה ביודעך כמה אני משקיעה בחינוך ילדי היקרים והפיכתם למבוגרים ראויים ומועילים לחברה) ובכן, כי הוא כייף גדול.
אמא אחת בגן אמרה לי שהיא 'לא מסוגלת להקריא שפה כזו בקול רם'.. מסתבר שאני דווקא מסוגלת (והנה גם לכתוב: פיפי-קקי-פלוץ!) והבנתי שאם הילד נהנה לקרוא איתי את הספר אז כנראה שיש כאן משהו. אני מאמינה בתמהיל בריא.
אנחנו קוראים את ד"ר סוס בכדי לאמן שרירי לשון והומור, קוראים את בילבי (בתרגום היחסית חדש), קוראים ספרים משעממים משעממים, אוי, כמה שהם משעממים, על דינוזאורים וגם את קפטן תחתונים.
בילבי היא המנצחת בסיפורים של ערבי קריאה משותפים לשני האחים -גם לו וגם לה - והוא מת עליה כי היא הכי חזקה בעולם (חוץ מגיבורי על כמובן), וד"ר סוס הוא קאנוני ויש ספרי ספריה מזדמנים שחושפים אותנו לכל מיני סוגי סיפורים ואיורים, בד"כ הבחירות של הילדים שלי לא הדובדבן שבספריה... אבל כמו שאנחנו אוהבים ממתקים -כי זה טעים למרות שזה לא בריא - אנחנו קוראים גם את קפטן תחתונים.
כמה פעמים כבר כתבתי 'קפטן תחתונים'? עוד לא נגמר.
בקיצור תפריט מגוון ומהנה זה חשוב, לא?
אני יודעת שהתשובה הברורה היא: לאו דווקא - אבל זה מה שהחלטתי וזה הבלוג שלי.
אז הנה, התחפושת (המאוד קלה) לדורדור. של קפטן תחתונים (-:
תחפושת שהוא מתעקש עליה מאז חנוכה ושומר עליה גם בסוד גדול וחשאי! אל תספרי שסיפרתי.
המצרכים:
מכנסיים וחולצה (געטקס) לבנים פשוטים
צבע ורוד בהיר לבד (אבקה)
מכונת כביסה
כרית קטנה מאיקאה (6 ש"ח)
תחתונים לבנים גדולים של פעם
בד אדום לגלימה ומרקר שחור
(אפשר גם צבעים לציור על הגלימה)
יש?
1. לגוף השמנמן והורוד לוקחים חליפת גטעקס הלבנה שוטפים טוב-טוב (שלא ישאר כתם יבש) וזורקים רטובה מאוד למכונה עם קצת אבקת צבע ורוד ומלח. יש הוראות על גבי הצבע, אני תמיד שוכחת לקרוא אבל זה מסתדר, בערך.
היה לי צבע פוקסיה חזק אז שמתי ממש מעט, עדיין יצא אאההמממ ורוד.
למזלי לי יש ילד בעל תושיה והוא החליט שאפשר להתקדם כי בעצם זה לא ממש ורוד (זה יותר בורדו...) וזה יעיד על סערת רגשות (אם בסרטים מצוירים כשכועסים הפנים הופכות לאדומות אזי אין סיבה שהחולצה לא תהפוך לורוד מזעזע בסיטואציות אחרות. הגיון בריא)
אחרי כמה שעות נשברתי והכנסתי עוד גטקס וחולצה לבנים למכונה הפעם עם ממש ממש ממש טיפה צבע.
או, יותר טוב.
2. חתוכים כרית של איקאה לשניים, תופרים חצי ישירות לחולצה בתור כרס.
אפשר להוסיף בטוש פטמות.
ואפשר לנצל את מה שנשאר מהכרית לתוספות שרירי ידיים (אם כי זה לא במקור..) - מהחצי השני סוגרים בתפירה עוד 2 קוביות וממקמים מתחת לכל קו כתף בשרולי החולצה.
3. לוקחים תחתונים גדולים של סבא, מצרים אותם למידה הרצויה בצדדים (אין צורך בגובה כי הן אמורות לעלות על החולצה הורודה) - אגב זה היה החלק הכי מסובך מבחינתנו להשיג תחתונים בלי הדפס...
עוברים בטוש שחור על התפרים בקווקים, כך שהתחתונים יראו 'מאוירות' יותר.
4. בד אדום לגלימה: גוזרים מלבן ברוחב הכתפיים ובאורך שרוצים (שלא תסתבך לנו הגלימה ברגלי הקפטן) ותופרים תעלה בחלק העליון (מכפלת רחבה) להשחלת חוט או סרט - או תופרים ישר לצווארון החולצה בחלקה האחורי.
וואללה? קפטן תחתונים!
את הנקודות השחורות אפשר פשוט לעשות עם מרקר, הכי מהיר.
והבנתי משהו שתמיד היה נראה לי מוזר - למה בכל התחפושות הקנויות הדמות מודפסת גם על התחפושת?
אף פעם לא הבנתי את זה.. הרי אם השמלה היא של הנסיכה שלגיה - למה יש עליה ציור של שלגיה??
הכל מחוסר בטחון. כן, כן, תמיד חוזרים למקור היחיד...
וגם אני (במיוחד אני?) בסוף לא התאפקתי, זה נראה לי כל כך אכזרי לשלוח אותו ככה לגן... במיוחד כשברור לי שאין ילד שבאמת מכיר את הספר חוץ ממנו ולמעשה הוא יהיה ילד שהולך עם תחתונים מעל המכנסיים... אז ציירתי לו על הגלימה מאחור את קפטן תחתונים עצמו. זה נחשב לרמות?
אתמול בבוקר הראתי לו הכל (את הרוב עשינו יחד אבל את הציור עשיתי לבד בסוף) והוא היה מאושר בכל כך הרבה רמות שהחלטתי שהכי חשוב לתת לכל אחד לאסוף את החרדות שלו בחיים - הוא כבר ימצא משהו בעצמו (אם יצחקו עליו הפעם או שהוא יצליח להעביר את זה בגבורה) ולא יצטרך את החרדה שלי... אז אני זורמת איתו. במיוחד כשזה מלווה בעשרות מלמולי ".. ואו אמא.. איך עשית את זה?... וואו זה הכי יפה.. נכון זה מצחיק?... וואו אמא.. אני אוהב אותך... וגם מעריך אותך.." - מול המראה כמובן - ולא, לא המצאתי כאן כלום. פעם בשנה אני מקבלת "מעריך" לצד "אוהב"....
טוב, זה באמת מצחיק.. התחתונים על הכרס (-:
ועד סוף פורים הוא עסוק בלבנות מתקן תקיפה מאוד רציני. מנייר טואלט (-:
פורים שמח!
בעיקר פורמת
את מעולה שאין לתאר ואני מעריכה אותך.
השבמחקמגניב לגמרי!
השבמחקשמחה בשביל דור שיש לו אמא כזו.
פורים שמח!
מעולה ומגניב!
השבמחקאיך היה לו? האם הילדים הבינו או שהוא היה בשבילם רק ילד עם תחתונים מעל המכנסיים?
הגלימה מפוארת וראויה להתלות על הקיר , לאחר החג ♥
גדולים מהחיים!
השבמחקאיזה חמוד דורדור והוא נהיה ממש דומה לך :)
פורים שמח ומבדח!
איזה פוסט כייפי... ואת מוכשרת משהו!!!!
השבמחקמקסים ומקורי ומשעשע....ומה רע בלהגיד קקי בבלוג?
השבמחקמעולה! גישה מעולה, תחפושת מעולה...!
השבמחקמעולה מעולה מעולה! נראה לי שאין על ההרגשה שאמא מגשימה לך פנטזיות ועם הילדים בגן הוא כבר יתמודד.
השבמחקכל הכבוד על התחפושת הנפלאה אבל בעיקר אני מעריצה אותך על זה שאת מקריאה לו את הספר הזה.
השבמחקהי,
השבמחקהגעתי לבלוג הזה ממש בטעות (משמחת). שמי מיכל ואני עורכת הסדרה "קפטן תחתונים". קודם כול, התחפושת שהכנת ממש נהדרת ואני בטוחה שהבן שלך היה מאושר!
מלבד זאת, רציתי לחזק את ידייך בנוגע להקראת הספר. יש בו הרבה יותר משנדמה. אני מצרפת לך קישור למאמר שכתבתי על ההיבטים הפסיכולוגיים של הסדרה הזאת, למקרה שמעניין אותך :-)
http://ha-pinkas.co.il/?p=13540
שנה טוב, מיכל
יופי של תחפושת ללבוש תחתונים למבוגרים מעל הגטקס
השבמחק