לונדון חיכתה לי... וסופסוף הייתי לבד!

שבוע שלם. לא התגעגעתי לרגע. ביום האחרון כתבתי שאולי עדיף שהוא והילדים יבואו ללונדון, אבל חזרתי והמפגש המחודש עם ילדי שגדלו היה נחמד גם כן. (תמיד הם אכלו כלךכך הרבה דיברו כלכך הרבה ולא הפסיקו לזוז? איך שרדתי את זה עד עכשיו?) בכל שאיפה של אויר לונדוני הרגשתי איך אני מתמלאת השראה. רוגע. מחשבות מעניינות. בעיקר הרגשתי כל רגע ברת מזל וזו היתה תחושה שכמהתי לה הרבה מאוד זמן. וגם שופינג. כי גם לזה כמהתי...

אני לא אלאה אתכם בכל תמונות השבוע המסובסד היטב (ותודה לאקדמיה) של אמנות עכשווית ובירה כמובן ובכל המחשבות הפוסט-פוסט מודרניות שהציפו אותי אבל בכל זאת.. כמה תמונות אתן חייבות לראות, לא?
אז חשבתי לשתף במשהו קליל מהחלק המזרחי שרוצה לשמור על אותנטיות ומתפאר בגרפיטי ואמנות רחוב.
המדיום של הגרפיטי נשאר ומשתכלל כל הזמן אבל רואים איך הפרסום והאג'דנות הסמויות (לפעמים יותר לרוב פחות) מחלחלים גם לכאן וזה חלק מהיופי.

ימין למעלה: שיתוף פעולה בין שני אמנים, ימין למטה אמן שהגיע לביקור של כמה שעות (!) והשאיר מזכרת ומשמאל עבודה בהתהוות (האמן בחולצה תכלת) בהשראת פאב שכונתי.









במהלך השיטוט מתחילים לזהות עבודות של אמנים (תהיה בחינה בהמשך)

כמו כל לונדון גם החלק הזה מתייקר בכל יום והרבה אמני רחוב כבר לא באמת גרים בו אבל הוא עדיין דינמי ומשתנה כל הזמן.


















וגם כאן יש סלבריטי שמתקבלים באהדה על הקהילה בשכונה

stik שבטח נתקלת כבר בעבודות שלו, עם דמויות מקל של 6 קוים ושני עיגולי עיניים, והוא הסינדרלה המקומית, הומלס שהתחיל לצייר משאריות צבע שמצא באתרי בניה ועלה לגדולות ומציג בגלריות, גורף הון אבל כמובן לא שוכח מאיפה הוא בא...











בניגוד אליו, אגב, בשיטוט ברחוב אוקספורד נתקעתי בתוך תערוכה של "אמנות רחוב", הפעם בתוך חלל שלמרות שנשמר כתעשייתי אי אפשר להתעלם ממיקומו האטרקטיבי ברחוב היוקרתי מוצף המותגים (האהובים עלי, למען הסר הספק):

העבודות האלו היו מתקבלות אצלי בחיוך והנאה כאמנות רחוב אבל כאן הוא לוקח את עצמו מאוד ברצינות והקים תערוכה מושקעת בסדר גודל נרקסיסטי למדי... החלל מכיל עשרות עבודות, בעיקר דגמי ענק של אייקונים מתרבות הצריכה והתיירות הלונודונית עם טויסט - למשל המונית שכולם קונים בחנויות המזכרות רק בגודל אמיתי באריזה עם תוית המחיר הגדולה, ועוד המון (המון) עבודות שמגחיכות אייקונים של תולדות האמנות (החדר של ואן גוך עם צללית האמן, פרוטרטים עם מסכות של גיבורי על וכו', לא משהו שלא ראינו אבל משעשע) וכמובן ספריי צבע עם הנקודות של דמיאן הירסט שמציג עכשיו בטייט מודרן.
הילדים שלי היו מתים עליה (-:  הפוגה נחמדה בין החנויות אבל בעצם עוד חנות שמנסה להתחכם בהפוך על הפוך ונופלת.
וחזרה לחלק המזרחי..

המסחור האולימפי לא התקבל כאן בעין אוהדת בעיקר בגלל הנסיון של העירייה לטייח את העבודות למראה מסודר,
אבל שימי לב מה קורה מעל העבודות האלה - שנעשו על מקום ייעודי לשלטי פרסום...








דמויות קרמיקה קטנות על פלח מתכת שהוברגו לכל מיני קירות בלונדון:

ומבט על הקיר כולו המפולח חיצי זהב:

העבודות האלו הן לא גרפיטי במובן של עברה על החוק פרופר ונעשות באישור בעלי הבתים, אבל למרות מחאת הקהילה העיריה לא מקבלת אותן..












הנה קיר שציירה עליו אמנית (יש מעט נשים.. גם כאן) והעיריה הגיעה ומחקה:

אפור אפור אפור.
אפשר לראות שריד ורוד קטן מעל החלק הצבוע, צילמתי כי זה שעשע אותי בעיקר עם המכונית שכל כך לא מתאימה לשכונה (-:









מעבר לרצון לשמר את אופי השכונה, המחאה מגיעה מכך שהעיריה מבטלת בעצם גם פרנסה - ככל שאמנות הרחוב מתפתחת באזור, מגיעים אמנים מכל העולם לצייר על קירות השכונה, נולדים פרוייקטים ואפשר לראות הרבה שיתופי פעולה בין אמנים שונים על קיר אחד:

(והנה הבחינה. וגם התשובה: הפרש הוא של האמן מהתמונה שלמעלה, הרבה מהאמנים הם סטודנטים לאמנות.. זה ניכר בעבודות, האקדמיה פושה גם כאן אבל נרתמת היטב)











ישנם סיורים מודרכים (מעולים, הרבה אינפורמציה שאבתי מגארי החתיך) ובדרך כלל המדריכים בעצמם אמני רחוב ומכירים את השמות והסיפורים מאחורי כל קיר - פרנסה. אנשים מגיעים לראות ולצלם, אוכלים באזור, קונים בחנויות הוינטאג' - פרנסה. אפשר להבין למה הם עצבניים על עיריית לונדון..

את העגור היפיוף מימין, (עבודות של האמן הזה ניתן לראות בעוד חיות ברחבי האזור) העירייה כיסתה בתחילת האולימפיאדה בשלט הסבר ענק.
התושבים ארגנו מחאה ועצומה ובסוף העירייה הסירה את השלט (הציור נעשה באישור בעל הבית).



אפשר לראות על העבודה בקיר השמאלי את השכבות שמתחתיה. כמה שבועות לאחר שנוצרת עבודה היא מתחילה להתכסות עד שמגיע אמן חדש ויוצר עבודה חדשה על כל ה"קשקושים" שמתחילה הכל מחדש.








ולכן זה מראה אדיוטי:

גרפיטי מאוד מושקע (כמה פרטים בתוי הפנים!) שנעשה על דלת כחולה, האמן החל להתפרסם ובעלי הבית מיהרו לכסות בפרספקס שקוף את העבודה... אני מבינה אותם מאוד אבל אם מאמצים את האג'נדה של המדיום המשתנה אני חושבת שזה צריך להיות עד הסוף.













וחנות עם זריקת צבע מעולה

אם אני צריכה לבחור בין תמונות באור ישראלי שמשקף את הצבעים הבוהקים לבין מזג אויר מושלם וקריר.. אני נאלצת להשאיר לך תמונות בוהקות פחות (-: אבל הכתום הזה ממש זרחני.










העבודות ששבו את ליבי יותר מכל היו אלו הסמויות מהעין, שנוכחות במרחב גם אם לא רואים אותן ממש ומשמחות ומעלות חיוך ענק ברגע הזיהוי...

אחת האהובות עלי - דמויות מצולמות קטנטנות (מגיעות לנו עד הקרסול) שמטילות צל על המדרכה. העבודות האלו שוטפות את השכונה בגלים ולאט לאט מתקלפות ונמחקות עד לסבב הבא של האמן.


















ופטריה על גג פח צונן

את השלט האפור שרואים מציץ למעלה מימין תלה העירייה לכבוד האולימפיאדה.














והדבקות קרמיקה בכל מיני פינות

הצפתי קצת, מה? אולי עוד משהו קטן...

קיר אחד וכמה עבודות על פני כמה שנים.
האותיות יוצרות את הכיתוב "אנטי אנטי אנטי" לאורך כל הקיר ונעשו בתגובה לשבוע העיצוב שהתקיים בלונדון, כמחאה על העדר מעצבים צעירים וחסרי גב כלכלי.





האמן הזה ישב בכלא לאחר שנתפס מצייר ופרש לתקופה ארוכה אבל ראו פלא, עכשיו כשאמנות הרחוב פורחת ראש הממשלה הבריטי העניק עבודה שלו (ללא ידיעתו) לאובמה במפגש רשמי, מצחיק ואירוני מאוד. כמובן שמניותיו עלו (-:

אותו אמן בקיר ממול, הוזמן על די חברת פרסום שבבעלותה הבניין להגיב בעבודה נגדית של "פרו פרו פרו". הפעם הוא בחר בפונט קרקס צבעוני.
הרחוב עם שתי עבודות טיפוגרפיה דוגמא חיה ליחס האמביולנטי של הממסד לאמנות רחוב ולהשפעה של גופים מסחריים שמזמינים עבודות לקידום העסק.
אני צריכה עוד לחשוב על העניין הזה (-:







וחלון ראווה גאוני, דוגמא להשראה שמצאתי בכל פינה

הרקע מחפצים בצבע בהיר והאות מחפצים באדום - מקסים ממש! אני כבר מתכננת אותיות שיוצרות את שמות הילדים לחדר... (ותודה ליערה שצילמה את החלון וגם סבלה אותי שבוע).
בבית המשכתי לבדוק ולסטודיו שיצר את החלון קוראים container והנה קישור לפרויקט.







ותמונה מהבלוג שלהם, כי זה באמת אדיר:

יאללה, עולים לקו הצהוב ויורדים בתחנת ליברפול. נורא פשוט (-: יש למישהיא סבתא ספייר וכמה פאונדים לסופ"ש?
נשיקות,
בעיקר פורמת

(מה את אומרת? פוסט המשך עם קצת אמנים קוריאניים, מסחריות של גלריות ועבודה עם תולעי משי? צריכה כאן פידבק להמשך...)