דברים שאנשים אומרים

זה לא סוף העולם

בעוד חודש הכל יראה יותר טוב

זו הדרך של הגוף להגיד שמשהו לא בסדר

עדיף עכשיו מאשר בשלב מאוחר יותר

זה קורה לכולן, זו הסטטיסטיקה

היקום הוא נפלא ויש סיבה גם לדברים הקשים

לעולם יש כנראה כמה סופים ואצלי כרגע יש אחד, והיקום שלי עכשיו ממש מחורבן.

הגוף שלי לא אמר כלום, להפך, הוא התנהג כאילו הכל כרגיל ונאחז בשקר שגדל וגדל עד שנראה לכולם כמו אמת.

וההגדרה הכי רחוקה ממה שהרגשתי זה "עובר ללא דופק".

ואני עצובה. מאוד.

ומתעסקת במכבסות המילים שיעזרו לנסח לילד שלי את מה שקרה. אח"כ. כשהסוף הזה של העולם יגמר ואני אוכל להסתכל עליו ולספר לו את מה שהוא כבר מרגיש.

ובינתיים הקטנה היפה שלי תמשיך ללכת לידי עם הבובה שלה מתחת לחולצה. "כמו אמא". בובה בלי דופק.

אני בן אדם של דד-ליינים. אז שיתנו לי תאריך, תאריך שבו אני אמורה להפסיק ולחזור.

ואז אני אוכל לכתוב שוב משהו שמתיימר לשעשע ולהיות אמיתי, קצת ציני. ליצור משהו.

 לחזור להיות אני, אבל אולי קצת אחרת.