אקונומית

ההתחלה המצופה תהיה: הרומן שלי עם אקונומיקה ארוך שנים... אבל - מה לעשות? לי ולאקונומיקה אין קשר.

אני יודעת שלכולם שורף, לכולם לא בא, לכולם יבש בידיים אבל לי בנוסף לכל הנ"ל יש בן זוג שאוהב אקונומיקה.

אולי אוהב זו מילה חזקה.. אבל בהחלט אחראי , וניכס לעצמו לפני שנים רבות את ממלכת השרותים-כיור-אמבטיה.

אני מנקה את כל הבית - כשאני מנקה - אורי אחראי על האקונומיקה.

אבל נורא רציתי כזה:

אז פתחתי את המיכל..

(הסיפור ממשיך אחרי הדרכה קצרה..כי אם כבר פתחתי מיכל אז גם צילמתי)
אני מאמינה שכולם התנסו בעניין הזה (tie dye) בשלב כלשהוא אי שם במאה הקודמת, אבל רק בשביל לרענן את הזכרון..

בחרתי את הבגד שהכי לא רציתי בתור קורבן ראשון לנסיון:

גופית טריקו שחורה בת יותר מ-15 שנה.. לא מעניינת, בלי צורה אמיתית, קצרה ב-3 ס"מ ממה שצריך ועם כתפיות חזיה שהיו או-כה-פופלאריות והיום לא בשבילי.

מכינים את המצרכים: אקונומיקה - אני השתמשתי בשל אורי (-:

קרשים/משטח שטוח/מקלות/אבנים - מה שתרצו שיצור את הצורה

גומיות עבות/חבל (אני השתמשתי בגומיות)

אפשר להכין את הבגד לטבילה בהמון צורות שיצרו דוגמאות שונות (למשל לקשור מסביב לאבן וליצור עיגולים), אני רציתי דוגמאות אורך ולכן קיפלתי את הגופיה כמו אקורדיאון (משמאל)

ואפשר לצבוע הפוך - צבע על גבי בגד בהיר - הנה צילומים שעושים חשק.

את הגופיה קשרתי בעזרת הגומיות בין 2 סדי עץ מאולתרים..

הגומיות נתנו כמובן אפקט משמעותי.

מטבילין כהלכה:

המהדרין מרטיבים היטב קודם את הבגד במים.

אני חיכיתי 5 דקות וזה היה לטעמי יותר מדי. מה שנחמד (או מבאס) שאי אפשר לדעת באמת עד שמנסים (-:

אפשר לחכות לראות לאיזה גוון משתנה הבד אבל הקטע הטריקי הוא שצריך לעצור קצת קודם.. בקיצור אל תחכו עד הסוף (הכתום והמר במקרה של הגופיה האומללה שלי) ולזכור שהבד עוד מתבהר בייבוש.

וחשוב עוד יותר! להכין בצד את ערימת הבגדים הלבנים עם הכתמים שלא-ירדו-בכביסה-נשאיר בצד-בהזדמנות ננסה עם אקונומיקה. אני מקווה שאני לא היחידה שיש לה ערימה כזו... הפילון החמוד מהתמונה למעלה חיכה הרבה ליום הזה.

ההישג העיקרי מהנסיון הזה היה שהחזרתי לשימוש כמה בגדים שכבר שכחתי שיש לנו (כן, כן, שמלה מליל הסדר למשל..)

ברגע שסיימנו עם האקונומיקה מייד שוטפים במים זורמים בשביל להפסיק את הפעולה הזו הכימית שבטח יש לה שם.

וככה זה נראה ברגע הכי מותח...

בגלל שלא רציתי שישאר מהשחור (תכננתי שדרוג גופיית טריקו לשמלה - לכבוד אתגר שנערך בפורום טכסטיל וליבוד) חיכיתי די הרבה.

ואז תולים לייבוש:

מאכזב? משמח?

בעייני היא יותר מעניינת ממצבה המקורי אבל הצבע הכתום-חום הזה לא ממש התחבב עלי ולא הצלחתי למצוא לו שילוב נחמד ומשעשע לגלגול הבא שלו.

זה היה אגב השלב שהבנתי שאין לי את התספורת הנכונה והצלליות המעושנות שיהפכו את לבישת בגדי הטיי-דיי מהתמונה הראשונה למדליקים באמת..

כאן אנחנו נכנסים לשלב הקשה בתהליך.

מצאתי את עצמי עם תבנית מלאה אקונומיקה, קרשים/גומיות מחכה שהבד ייתיבש.

זהירות! אני עברתי שלב של כ-20 דקות מסוכנות בהן התרוצצתי אחוזת אמוק בכל הבית ודרך כל הארונות מחפשת במבט מטורף בגדים להלבנה.. היה קשה. הרבה קורבנות נגבו.

אורי איבד חולצה בקרב, דורדור ואלה כמה בגדי חורף שקטנים עליהם, וגם השמלה הזו לא שרדה:

מצאתי את עצמי עם גופיה בצבע כתום כעור עם דוגמא שאבד עליה הקלח ושמלת ג'ינס עם כתמי אקנומיקה.

לאן עכשיו?

יותר מדי עבודה להתחיל להתאים את השמלה למידותי (היא נראתה עלי נורא ולכן נזרקה באכזריות לאקונומיקה המעבעבעת מלכתחילה) וחיפשתי שימושים נחמדים יותר לבד.

הלכתי על כיסוי ליומן החדש שלי, שהתבסס על ההדרכה של שרון רותם (שיניתי את הסגירה) רק שהוא יצא כלכך עבה בגלל הג'ינס והשוליים והכיסים הכפולים שנאלצתי לפרום אותו ולהוציא את המילוי מההדרכה המקורית ובסוף בסוף זה הסתדר לשביעות רצוני - קצת עקום, ממוחזר היטב, הרבה ממני ואני חושבת שהמילה שהכי מתאימה לג'ינס האקונומי שלי היא "גזעי".

גזעי נכון?

והשתמשתי בערכת הכפתורי בד החדשה שלי.. תענוג.

נשאר עוד קצת מהשמלה. היה לי ברור מה אני הולכת לעשות עם השארית.

בשביל שתהי מעודכנת, אפנה רק לרגע לתיאור המצב המוסרי החמור אליו התדרדרנו בשבועיים האחרונים:

הילדים (שוב) גדלו והסנדלים קטנו. או אולי הסנדלים נשארו באותה מידה, כך או כך זה כבר לא התאים.

אני יודעת שלא מאמינים לי, שאני לפעמים מגזימה, אז צילמתי! לא מבויים!

(כן, הם באמת עומדים ככה ומחכים לי ליד השער כל בוקר. באמת באמת)

קבלו את הסרסור וכוכבנית הפורנו הקטנים שלי:

ואלו הנעליים איתם הם הלכו לגן.

מזעזע.

אלולה בנעלי ירושה מהשכנה המופלאה שלי (עליה אורי כבר אמר שבדרך לפח הזבל היא עוצרת אצלי.. ואני מוסיפה שזה מזל גדול!) - על "הבת של השכן" - בלונדינית רזונת יפיפיה עם שמלות מתוקות מתנפנפות - הנעליים האלו לא היו גרועות..

אבל אלולה עם הסטיילינג שלה שכולל רק תחתונים (כי היא רוצה לשבת לבד על הסיר ועדיין לא מצליחה להתמודד עם בגדים נוספים..) ומשקפי שמש "אוברסייז" ורודות שלא יורדות ממנה עד המקלחת בערב, זה פשוט נראה.. לאינטרנט?

ולא שהנעליים שדור נועל יותר טובות - שלחתי אותו עם אבא שלי לקנות נעלי ספורט.

חזר עם נייקי (מי קונה נייקי???? לבן 4????), עם שרוכים (שרוכים???? בקושי סקוצ' הוא מצליח לסגור) לבנות (זהו, נגמרו לי סימני השאלה. באמת. לבנות.) אני מתנצלת בפני כל האמהות שחושבות שזה על הכיפאק - בעיני זה לא בריא (לאמא) לשלוח ילד עם נעליים לבנות.

אבל במקרה של דור לא היתה לי ברירה. למעט לסמוך על הסבתא מהצד השני שתתגייס ותמציא נעלי ספורט שחורות עם סקוטצ' (הללויה!). במקרה של אלה..

זהו. הרבה יותר טוב.

בהתחלה ציפיתי אותן לגמרי בג'ינס - אבל אורי טען שהרסתי לה את כל הכייף.. מה שנכון. אז התפשרתי וחשפתי את השוליים הכסופים והוספתי לה את התחרה והפרנזים (יוחזרו הפרנזים למלתחות לאלתר!) שהיו קישוט בשמלה המקורית.

גזרתי את "הצמיד רגל" הפורנוגרפי והדבקתי עם דבק ספריי את הג'ינס האקונומי שלי, זה מאוד חזק וגם ככה עוד שבועיים זה יהיה קטן עליה..

אמרתי לכם שהם מחכים ליד השער ככה כל בוקר? נו, אז הנה..

מאוהבת ברגליים האלה.

והנה היא עם שדרוג הגופיה שלי, שיצאה כתומה בדיוק כמוה:

גזרתי את הכתפיות, תפרתי עם חוט גומי (כייף!) כמה שורות בחלק העליון והוספתי סרט בד מוכן.

את כל אלו אגב לא שלחתי בכלל לאתגר שדרוג חולצת הטריקו שהתחיל את כל הסאגה הזו..

אבל, זכיתי (בתחרות מותחת וצמודה מאוד..) בזכות שדרוג אחר שעשיתי לבגדי גוף עבור אלולה ונומי היפה:

ותודה לכל מי שתמכה בי! כייף גדול!

(אני יודעת שיש המון תמונות הערב.. מבטיחה בפעם הבאה לנסות להצטצמצם ל-3 תמונות. אולי 5)

וגם הפסדתי הפסד צורב (באותה תחרות) תודות לשדרוג שעשיתי לחולצה ישנה שלי:

מקום אחרון.. זכיתי לצל"ש ממנהלת הפורום האהובה על היותי הראשונה שמגיעה גם למקום ראשון וגם למקום אחרון (-:

את החולצה הזו הפכתי לכיסוי למחברת (עם ריפוד) ושקית קשירה תואמת.

ועל כך נאמר לי:

להפסיד לעצמך זה פחות מבאס, לא?

ולסיום סיומת:

היה נסיון משעשע, תודה שנשארתן עד הסוף..

נשיקות,

בעיקר פורמת