המסת הקריונים הגדולה

אמצע שבוע טוב! עם כל הוירוסים שמגיעים מהגנים יש לי זמן לשבת בבית חולה ולהזכר במשהו חביב שעשינו בשבוע שעבר,

רגע לפני שקרסתי (הילדים דווקא בסדר רוב הזמן, זו אני שחוטפת את כל החיידקים המטונפים) ומעשה שהיה כך היה - החלטנו גם אנחנו לנסות כוחנו ביצירת הקנבס הצבעוני שמסתובב ברשת כבר חודשיים כמעט..

ככה זה נראה אצל אחרים:

ובאמת שאפשר למצוא את זה בכל מקום בגרסאות דומות מאוד. בעצם באותה הגרסה (-:

האמא המקסימה מהקישור למעלה הכינה את היצירה הנ"ל עם בן ה-5 שלה ונראה שהם נהנו מכל רגע.

נו, מיותר לכתוב שלי זה לא ממש הלך חלק (-:

בתור התחלה פשטתי על המגירה של אמא שלי ושלפתי את קופסת הקריונס שהיא הביאה מארה"ב לפני.. בוא נאמר שיותר מ-10 שנים. הזדמנות טובה למסור לחברה בקריולה - סחתיין על העמידות!

במשך השנים נלקחו מהקופסא הזו חלקים אבל הצלחנו למצוא מספיק צבעים. תראי איזה מגניב המחדד בחלק האחורי (-:

מעולם לא יצא לי לחדד בו..

אני חושבת שכאן היתה הבעיה הראשונה - בכל הפרוייקטים שראיתי השתמשו בכמה קופסאות זהות כפולות ובכך יצרו משהו כמו 9-10 צבעים ב-40 גירים ואצלנו היו הרבה הרבה יותר גוונים ותתי גונים. האמת שיש בזה משהו :

איזה צילומים נחמדים (-:

מה לעזאזל נעשה עם כל אלו??

כנראה שהאחים הקטנים שלי לא היו בענייני בורדו. אממ. מעניין. אולי שם הכל התחיל..

הרעיון הוא להדביק בדבק חם את הצבעים בשורה עליונה עם השפיץ כלפי מטה ולנשוף עליהם בעזרת פאן (אני עבדתי עם אחד מעולה של השכנה הנדיבה.. נראה לי סיוט לעבוד עם משהו קטן ופשוט).

עכשיו - בבלוגים של כולן זה נראה ממש כייף, כל הילדים מבסוטים מפנפנים את הקריונים ופה ושם איזו אמא מקלידה ש"זה לוקח קצת זמן.." או "זה קצת משפריץ אם לא מכוונים ישר וכלפי מטה.." -

זה לוקח ה-מ-ו-ן זמן!

זה משפריץ בטירוף, ולכל הכיוונים!

ואני לא מכירה אף ילד (או מבוגר כולל אותי) שיצליח לעשות את זה רצוף בלי הפסקות.

כן, זה מקסים לראות את הצבעים נוטפים, מתערבבים, נוזלים וזולגים באיטיות אבל באמת.. כמה אפשר?

דורדור ואני הבנו את הרעיון מהר מאוד.

ככה זה עם תפיסה חדה (-:

אחרי משהו שהרגיש כמו 3 שעות (יכול להיות שזה היה יותר לכיוון ה-45 דקות) ברוטציות של דור-אמא-דור-אמא-אמא-אמא (דור כבר מנצל את הפרצה ורואה טלויזיה) ואפילו קצת אורי - אבל רק בגלל שמהצד זה נראה כייף להחזיק בפאן - זה נראה כך:

עכשיו תגללי למעלה ותזכרי למה ציפיתי.

כבר היה לי ברור שאת מראה השכבות המטורף הזה אני לא אשיג ופניתי לחשוב על אופק חדש (מושפעת מאספת ההורים האחרונה כמובן).

הקנבס היה אולי גדול מדי.. דורדור ואני נתקלנו בחילוקי דעות אומנותיים: האם כדאי להוסיף ציור של המשפחה בחלק הריק?

ואם כן - האם הקריונים יזלגו מעל כגשם צבעוני ומשמח? משל לחיים הנפלאים שעוטפים אותנו?

או אולי דווקא הפוך - מתחתנו- כלהבות אש ולבה המלחכות את רגלנו בשעה שאנחנו מנסים לשרוד בארץ דינוזאורים ודרקונים?

מעניין מי היה בכל צד.

בזמן שאנחנו מתווכחים החלטתי לבדוק לטובת כל אלו שמלמלו-

"נו, יופי, משתמשת בcrayola בארץ זה לא עולה 1$ לחבילה.."

וניסיתי נסיון נוסף, הפעם עם מכשולים ביתיים:

1. השתמשנו בקנבס שכבר היתה עליו שכבת צבע אקרילי

2. השתמשנו בגירי שעווה מסוגים אנונימיים (נו, מהקופסא המרוסקת..)

ואלו המסקנות:

1. גירים קטנים על קנבס צבוע פשוט לא מחזיקים במקום - הפאן מעיף אותם לכל הרוחות במקרה הטוב, במקרה הרע מגלגל אותם על גבי הקנבס.

2. עדיף גיר עם שארית עטיפה.. שוב, הדבק החם מחזיק טוב יותר.

3. לא, זה לא עובד כמו עם גירי crayola חדשים (או במצב חדש). הגירים שלנו נמסו בגושים ולא טפטפו באלגנטיות איטית ומשמימה.

ועדיין - בשביל יצירה עם ילדים, אולי לימוד ערבוב צבעים זה היה נחמד ודור התלהב מהציור החדש שלו ופנה להוסיף דינוזאורים (גם אני תרמתי חלק) והתעקש לתלות בחדר את המיצג המזעזע הבא:

נכון, החלק השמאלי דווקא מעניין אבל זו כמובן הגדלה מתוך היצירה הכוללת , ומה לעשות רובנו נוטים קודם כל לראות את התמונה הגדולה...

מצומררת מהיצירה הצורמנית חזרתי להתמודד עם הקנבס הגדול:

שרבטתי איור משפחתי שיתפוס עבור הדורות הבאים את הרגע הזה בחיינו..

ואז שמתי לב שהוא מזכיר לי איור אחר - גם אחד שעשיתי ב-5 דקות תוך כדי נסיעה..

וטרחתי והלכתי לחפש בשביל לעשות השוואה:

זה הצד של אורי מהזמנת החתונה שלנו (-:

אח, כמה שהוא נראה צעיר..

בכל מקרה, בסוף נשברתי וצבעתי עוד קצת. בעיקר כי הקנבס היה מלוכלך מלכתחילה (לזכור לפעם הבאה..)

בהתחלה רק רקע אפור (שאני ממש מצטערת עליו, אני יותר מדי "מדמיינת" בפוטושופ ושוכחת לפעמים שבמכחול זה יוצא קצת אחרת..)

ואז כבר לא היתה ברירה כי זו נראתה כמו תמונת שואה אז צבעתי גם את הבגדים. נאמנה למקור אגב!

והוספתי עוד 10 דקות עם הפאן כי זה באמת היה דל.

בדיעבד - הייתי צריכה לעבוד עם קנבס נקי-נקי ולהשאיר את האיור לא צבוע. נו, העיקר החוויה.

לא??

עוד תמונת התלהבות מהצבעים המומסים מעט..

צר לי, פשוט ממש נהנתי לצלם (-:

כל הטקסטורות של הבד, השעווה והקיר.

הצבע הירוק הבהיר אגב, היה עם נצנצים בתוכו - לא, הם לא שורדים אויר חם (-:

ביצירות שברשת אפשר לראות שממש כל הצבע הומס ונשארה רק ה"עטיפה". ככה שיהיה לך להשוואה..

חבל שאין לנו כרטיסים לחג המולד, אולי אפשר היה לעשות משהו עם האיור הזה (-:

אני לא אפסיק להראות אותו עד שמישהוא יכתוב : מה? גמולה על הסיר? כבר בגיל שנה וחצי?

אני מאוד גאה

בעצם רק בגלל זה הכנתי את כל הרשומה הזו.

(-:

נשיקות

בעיקר פורמת

* איך אומרים פאן בעברית? מייבש שיער?

אין מילה יותר מוצלחת?