יום שלישי, 12 באפריל 2011

עונת העכבישים (כאילו, איך יודעים שבא אביב?)

אלו מכן שמנהלות משק בית לתפארת, מנקות ומתכננות את הפרוייקטים לפסח בטח כבר שמו לב שהעכבישים כבר כאן, האביב הגיע (-: אצלנו כמובן שהעכבישים מבלים כל השנה אבל עכשיו במיוחד, הקולקציה הורחבה - מבחר גדול ומגוון על המדפים...
בד"כ אני שמה לב רק ל"מתאבדים", אלו שבשביל לזכות בהצצה חטופה בגופי העירום מוכנים לסכן את חייהם במקלחת, אבל בשבוע שעבר נזקקתי להם והם מצדם, לא אכזבו.

בגן של דור הונהג פרוייקט בו כל שבוע יש ילד מיוחד, שזוכה לכל תשומת הלב, יושב ליד האלוהות בכבודה ובעצמה (הגננת), מחלק דברים, קורא לילדים, מזמין, משלח ועוד כלמיני פעלים שלא ירדתי לסוף משמעותם בהתנהלות יומיומית של גן מועצה נורמטיבי.
במהלך כל שבוע כזה ההורים נדרשים להגיע ולהעביר פעילות לכל הגן בנושא שהילד בוחר.. (זו יעילות בניהול גן, לא?) בתחילת השנה הובהר שהנושא אמור להיות משהו שקשור לטבע אבל מהר מאוד התחרות גברה והנושא הפך להיות "הדבר הכי מגניב שהילדים שלכם לא ישכחו ויספרו עליו בשביל שתכנסו ללחץ". אחלה נושא, מתאים לכ-ו-ל-ם.
וכן, גם דור הפך להיות ילד מאוד מיוחד (המבט המזלזל שהיה לו כשניסיתי להסביר שאצלנו הוא תמיד מיוחד.. אוי, אוי) וככזה התחלתי לתכנן פעילות (ז"ת לחשוב עליה בהזדמנויות שונות). בנושא טבע כמובן, כי אני חננה.
התיישבנו בארוחת הצהריים לסקול את הרעיונות העלובים שלי - להכין ערוגה בגן -"אבא כבר עשה את זה", ליצור עציצים- "לא", משהו שקשור לפריחה ואביב? "אמא," הוא קטע את הרצף המתסכל, "יש לי רעיון".
אני יודעת שהורים אמורים להזין ולפתח חשיבה מקורית אבל אני פשוט שונאת את צירוף המילים הזה.. "אני אוהב גיבורי על, נכון? אז בואי נעשה פעילות בגן על גיבורי על".
ניסיתי להסביר לו שזה לא יעניין את קומץ קוראי הבלוג כי כבר דנו בנושא בפורים, אבל האוזניים ערלות.
התלבטתי אולי לתפור משהו, לפסל איתם, להשקיע.. מפה לשם והנה הגיע הלילה שלפני (-: אכן, זה היה צפוי.

גיבור העל שנבחר היה ספיידרמן (בשביל החידוש) ואני יצאתי למסע ציד ברחבי הבית - כאמור כל העכבישים שיתפו איתי פעולה ותוך כמה דקות נחו להם, נדמה שבשלווה, בקופסא מחוררת.
ואז פתאום חשבתי שאולי זה לא בריא להכניס כלכך הרבה סוגים לקופסא אחת, בכל זאת מי מכיר את הדינמיקה שבין פינות ביתי? בטח שלא אני.. השארתי אחד חמוד ומרשים והשאר שוחררו אחר כבוד ותודות מקרב לב.



באישון לילה התחלתי לשרבט איורים לספר שיגולל את סיפורו של ספיידרמן.. נחושה להכניס קצת אלמנטים חינוכיים ואולי להרוויח נקודה או שתיים אצל הגננת.

הרעיון הכללי היה להכין ספר - להקריא - תוך כדי לימוד ומשחק - ובסוף לצבוע את הספר ולשחרר את העכביש הנחקר.
40 דקות. רוצי.



לא אלאה אתכם בכל התלאות המצונזרות שפיטר איש העכביש עובר בסיפור שלי (ברור שאין רעים, אין מפחידים ואין רומנטיקה - איכס), רק אספר שהיתה לו מעבדה (לקח לי זמן להבין איך מציירים מיקרוסקופ).. והוא למד על עכבישים (כמה רגליים יש לעכביש? איך מיוצרים הקורים?) - זה היה השלב בו שלפתי את חברי הנאמן שבקופסא ודור עבר בארשת חשיבות עצמית בין כל הילדים והשוויץ..
חינוכי או לא??



ויום אחד הגיע למעבדה עכביש מאוד מיוחד (בכלל לא דומה לאלו שבמושב..)








בקיצור, פיטר התחיל להרגיש מוזר וגילה שיש לו תכונות של עכביש (אילו תכונות יש לעכביש?)

והחליט שהוא יהפוך לגיבור על שעוזר לאנשים במצוקה (מה זה מצוקה? אהמממ.. לא ראיתי את זה מגיע.. החיים טובים כאן)









אבל הוא לא הצליח להחליט מה תהיה התלבושת שלו



כאן הגיעה ההפוגה הקומית וקרעתי אותם מצחוק עם ההצעות שלי (נעתי בווירטואוזיות מרשימה בין כובע ליצן לחצאית ורודה.. הומור משובח)














בין לבין ערכנו משחק מתחוכם בו לימדתי אותם את תנועת הוצאת הקורים של ספיידרמן (ולא האמנתי שאני מלמדת כאלה שטויות.. באמת, איך שהגננת המשיכה להתנהל ברצינות זה נשגב מבינתי), התאמנו כשאני מנסה לבלבל אותם (צריך להוציא קורים רק כשצועקים "ספיידרמן!" ולא "ססס...וכריה!" או "ססססביבון!", "ססססלט חסה!" - הבנת את הרעיון..).



ואז שאלתי אם הם היו רוצים את הספר (דפים מחוררים קשורים בסרט..) המיוחד (הכל מיוחד השבוע) והחד פעמי של ספיידרמן - משום מה נרשמה התלהבות והם הבטיחו שיעזרו לי להפוך אותו לצבעוני - פרקנו את הדפים ששרבטתי בטוש שחור והם צבעו ואח"כ התאמנו על ספירה ומספרים - בשביל להחזיר לפי הסדר -




ולסיום סיומת חביבה:
העכביש הוחזר ושוחרר למצהלות שמחה, בתקווה שישרוד בטבע הפראי רחוק מהאמבטיה מלאת הזבובים הטעימים שאליהם הוא רגיל..

קיבלתי מזמן חגורת ספיידרמן לילדים מהשכנה המופלאה שלנו - חשבתי שיהיה מצחיק לבוא איתה אבל.. היא לא נסגרה (גם אני צריכה לעבור לתפריט זבובים) ולכן הוענקה בסוף הפעילות לדור. שיהיה מבסוט.






הם נראו די מרותקים, צחקו במקומות הנכונים, נורא רצו לצבוע (למה? אתם לא צובעים כל יום כל היום?), היו חמודים באופן כללי והזמן עבר מהר.
בצהריים כשחזר מהגן שאלתי אותו איך היה?

"כל הילדים אמרו שהיה משעמם אבל אני מאוד נהנתי. את שמחה, אמא?"
מאוד שמחה.



(-:
בעיקר פורמת

9 תגובות:

  1. הילדים אמרו שהיה משעמם??!!!
    אל תאמיני להם. הם מקנאים ומפחדים שאמא של דור עשתה את אחת ההפעלות הכי טובות עם לא "ה"!
    נשמע מדליק לגמרי ואם כך הגיבו הילדים - אז לא היה להם משעמם.

    לי זו נראית צרות עיין מולדת.
    מה שחשוב זה שדור נהנה, שהם באמת נהנו, אפילו אם הם לא "מודים".

    את כותבת נפלא!
    סיגל

    השבמחק
  2. אוי, התענגתי על כל מילה, את כותבת בחסד.
    איך אני שונאת את התיקים האלה שמפילים על ההורים, אני פעם עשיתי עם הילדים קיפוד מפלסטלינה עם מקלות צבעוניים במקום קוצים וקראנו איזה סיפור עם קיפוד, אני כבר לא זוכרת, זה היה טראומטי, אני מדחיקה עד היום...
    ט'ורפת עלייך

    השבמחק
  3. משעמם או לא, שיחקת אותה בפעילות...

    השבמחק
  4. אני מקווה שיש לך עותק מהסיפור, יש לי תוכניות עליו... הוא נראה מצחיק, מושקע ומאוייר בחסד.
    עכבישים יש לי בשפע, כך שלא תהיה בעיה.

    השבמחק
  5. אם היה להם משעמם - הם סתם חננות שלא מבינים כלום
    הפעילות הכי שווה
    והכי חשוב
    שדור ואמא שלו היו מבסוטים

    השבמחק
  6. את מלכת עולם. כבר אמרנו???!!
    כותבת מדהים, הכי כיף בעולם לקרוא!
    יצירתית ומגניבה - כמו שאמא צריכה להיות (!!)בקיצור - מוכשרת!
    אני אוהבת שהתחלת לכתוב לעיתים קרובות.
    תמשיכי.

    השבמחק
  7. שעמם להם? קנאים קטנים!מוקדם הם לומדים היום לא לפרגן! אם הילד נהנה הוא דיבר בשם כל הגן והפעילות נהדרת ומושקעת. הספר מדהים! אני נהנתי.

    השבמחק
  8. משעמם? ממש לא נשמע ככה אבל אני אבלוש אצל השכן :)
    אחלה יצירתיות, ושמת מעט איורים אבל הם נראים כמו פוטנציאל קומיקס נהדר!

    השבמחק
  9. את מצחיקה רצח! וגננות זה אכן עם מלא בחשיבות עצמית...
    נו מילא,
    את נהדרת!

    השבמחק