יום חמישי, 13 בינואר 2011

יקי יקיר

הרשו לי לפתוח במכתב קצר (דלגי להמשך..):

יקי שלום, כן אני יודעת שאתה קורא כאן לפעמים. אתה הגבר היחיד שקורא כאן.
אבל לא זה מה שהופך אותך ליקיר. לא.
אומנם כבר עברו מעט חודשים מאז טסת לג'ואן (ז"ת לארה"ב) אך טרם הספקתי להודות לך.
נכון, חבילת הבדים לא הגיעה בזמן, נכון בגלל שלא כתבתי לטארגט ולאמזון שאני רוצה שיארזו הכל יחד מצאת את עצמך עובד שעות נוספות בטיולים
לסניף הדואר הקרוב אליך - אוסף רטיה אחת לתחפושת הפיראט, למחרת גרביונים סגולים, יום אחרי נסעת להביא קרס מפלסטיק של קפטן הוק. אני מניחה שבשלב הזה חשבת לעצמך שאשתך ירדה מהפסים אם היא מסתובבת איתי. גם זה נכון.
רציתי להראות לך שעמלך לא היה לשווא... תכננתי להכין לך משהו גברי ושימושי להפליא מאחד הספרים שסחבת - על גבול המשקל העודף (שוב תודה על המגפיים!) - העניין הוא שאין בספרים האלה דברים גבריים. גם לא שימושיים.
הנה, נכון לא היית רוצה שבנך בכורך יפסע לגן כשלכתפו תיק הפילפילונת המתוק הזה? אמרתי לך.






















אז זה מה שהצלחתי, הכי גברי שאפשר אם משתמשים בפרווה ירוקה.


חשבתי שהוא יוכל להסתיר בפנים מוצץ ורוד, טבעת קסומה או פיה קטנה מזכוכית.
סליחה - גיבור על, אריה או פנקס כתובות שחור וקטן מאוד.

איחולים לבביים להולדת הבן השני
בברכה,
בעיקר פורמת


ולעניינו... אחרי שתפרתי (הרבה יותר מדי תפירה ידנית לטעמי) את הפילון הזה, נזכרתי שכבר השתמשתי בבד הפרווה המתפורר לכל עבר, ומצאתי את הדובון הזה:

אני חושבת שתפרתי אותו לדורדור לפני 3 שנים לפחות, כשהיה תינוק, למה שמתי עיניי כפתורים לא בטיחותיות? אין לי מושג, אבל בכל מקרה הוא לא היה להיט גדול בכוחותינו ונקבר בפינת העבודה. הוא מגזרה חינמית שהצלחתי למצוא שוב רק כי זכרתי שגם יעל קיפודים עבדה איתה (ולא מעט- מקסימים! דובוני פליז ממש מתאימים לגזרה הזו),



נדמה לי שניסיתי לתת קונטרה לדובוני הפרווה המסורתיים.. בסדר, לא הכל חייב להצליח.

וככה הפילון נראה בבית החדש שלו:



(מימין למעלה הוא נוסע איתנו בדרך ומתחת המשך המתנה שקיבלה המלכה האם - קורטרים מפיסות.. לדגדג אצבעות בחופשת לידה)
ומשמאל - ליד הג'ירף המטריף שנדב האח-העכשיו-גדול קיבל מאמא שלו.














זה הניסיון הראשון מתוך הספר, שכבר מלא בפוסט-יטים צהובים דביקים המסמנים שקראתי אותו..

ההפיכה של התיק הורוד לבובת "בנים" לא צלחה מספיק לטעמי.. מזל שלי יש גם בת (-: מתכננת על בת הים המתוקה הזו.. יש שם כמה "בובים", מעט מאוד אבל יש, אני חיפשתי משהו עם תוספת - הכיס הסודי מצא חן בעיני.. בתור תיק זה לא מספיק גדול בעיני - הכיס ממש קטנטן (בעצם רק הורדתי את הרצועה של התיק, ואת הסרט לראש כמובן).





התמונות בספר מופלאות, גם הגזרות מאוד מבנות עד לא מאתגרות.. אם כי רק אחרי שמעתיקים את הגזרה ומבינים כמה קטנטן התיק אפשר לחזור לתמונה ולהבין שכולה בלי אובייקט אחד בקנ"מ מובן.. ז"ת התיק תלוי על פינת ישיבה לילדים, אבל מיניאטורית ממש..
ספר שכייף שיש ומאוד נהנתי לדפדף בו אבל אין שם ממש פרוייקטים שלא הייתי יכולה להבין מתמונות שרצות ברשת, וגם כך בינתיים חצי ממנו שוחרר לרשת. עדיין אין תחליף לספרים (מדי פעם) (-:
שבוע נפלא
בעיקר פורמת

7 תגובות:

  1. הפיל זכה ליחס חשדני ברגעים הראשונים, אבל כבר הבוקר נמצאו בו 2 מוצצים כחולים מוחבאים היטב. כנראה חלה התחממות ביחסים בלילה. הבובות אצלנו זוכות ליחס דו קוטבי- בבוקר שק חבטות נרצע ובלילה מסתדרות על המיטה אחת לצד השניה (כי זו בעצם רכבת) ואפילו זוכות לפעמים לחיבוק או ליטוף חם.
    תודה על הכל בובה.

    השבמחק
  2. נראה לי שאם היית עושה אותו בפליז היה יותר פשוט-מספיק שהפליז היה אפור בשביל שהוא יהפוך לגברי.סחטיין על הפרווה לא יכולה לדמין לתפור כזה דבר. הספר מהמם-הבאתי אותו לעצמי ואני בכלל לא טיפוס של בובות-אבל יש בו משהו כל כך שובה לב ומלא השראה שהייתי חייבת.

    השבמחק
  3. נכון, אולי אנסה באמת עם פליס. הספר באמת מקסים מבחינת עיצוב ו"עשיית חשק" (-:

    השבמחק
  4. יצא ממש חמוד, יש משהו מכמיר לב בפרווה ה"סטייל מרופטת" הזו, נותן לפיל וגם לדובון (ותודה על האזכור!) המון אופי!

    השבמחק
  5. או קיי, עכשיו אני סתם אכולת קנאה, כן, גם בגלל הפיל הכחול, והדובי הפרוותי, והג'רף האדום המטריף הזה, אבל בעיקר, כי יש לך גבר שקורא בבלוג, איך עשית את זה? מבקשת שיעלה פוסט הדרכה בנושא...

    השבמחק
  6. אני גם קניתי את הספר הזה ובעיקר בגלל התמונות :)
    מודה ומתוודה שחוץ מלדפדף בו עדיין לא הכנתי כלום.

    השבמחק