לפני שבועיים בערך פנתה אלי חגית וביקשה שאשתתף במיזם היכרות לבלוג המטריף החדש שלה "יומני היקר".
היא תשלח לי דף "תעודת זהות" בסיסי ואני אשחק במיקס מדיה. ברור, אמרתי.
את הדף עוד הדפסתי אצלו בדירה כשחיכיתי שיסיים להכין לי את המרגריטה הראשונה.
"ממממ... נחמד מאוד". מדליק עוד סיגריה.
יומיים אחרי קיבלתי חיבוק אחרון, חזק ועוטף שלא משחרר מהר, כרגיל, ולדירה שלו הגעתי שוב כדי לאסוף את המכתב שהשאיר לי.
קראתי אותו מכורבלת במיטה שלו, קראתי אותו מעשנת ליד המאפרה, קראתי אותו בסלון עם קפה שבקושי רב הצלחתי להכין במכונה. מפונקת, תמיד הכין לי את הקפה שלי.
ביום שאחרי השבעה ישבתי עם הילדים על הדשא וצבענו בצבעי מים.. .
הם צבעו את עצמם בעיקר ואני הוצאתי את הדף של חגית.
במלחמת יום כיפור נפצע קשה ויד שמאל נותרה כמעט משותקת. הוא למד לכתוב בימנית אבל בכיתה ו' זייפתי רק את החתימה של אמא שלי. הכתב שלו היה נורא. שנא לכתוב ולצייר אז הוא צייר לנו תמיד את אותם 4 ציורים שהצחיקו אותנו. איש ממספרים מעשן סיגריה עם משקפיים (דיוקן עצמי הוא טען), דג, ג'יפ וטנק.
לפני כמה שבועות תפסנו אותו מצייר לילדים את אותם ציורים. אורי שאל נדהם איך יתכן שהטנק שונה?
תראה מה זה.. אלולה ביקשה טנק עם זנב.
דווקא עליו היה לי קל לשרבט. את עצמי אני עוד לא מעזה לפגוש כרגע. בטח שלא במיקס-מדיה (-:
החלטתי שזה לא דף מסכם. הוא לא כזה שאפשר לסכם בדף.
אולי רק במגע, מבט ודיבור חזק. זה דף של רגע.
של הרגע שהיה כשצבענו בצבעי מים על הדשא.
ביום שאחרי השבעה.
היא תשלח לי דף "תעודת זהות" בסיסי ואני אשחק במיקס מדיה. ברור, אמרתי.
את הדף עוד הדפסתי אצלו בדירה כשחיכיתי שיסיים להכין לי את המרגריטה הראשונה.
"ממממ... נחמד מאוד". מדליק עוד סיגריה.
יומיים אחרי קיבלתי חיבוק אחרון, חזק ועוטף שלא משחרר מהר, כרגיל, ולדירה שלו הגעתי שוב כדי לאסוף את המכתב שהשאיר לי.
קראתי אותו מכורבלת במיטה שלו, קראתי אותו מעשנת ליד המאפרה, קראתי אותו בסלון עם קפה שבקושי רב הצלחתי להכין במכונה. מפונקת, תמיד הכין לי את הקפה שלי.
ביום שאחרי השבעה ישבתי עם הילדים על הדשא וצבענו בצבעי מים.. .
הם צבעו את עצמם בעיקר ואני הוצאתי את הדף של חגית.
במלחמת יום כיפור נפצע קשה ויד שמאל נותרה כמעט משותקת. הוא למד לכתוב בימנית אבל בכיתה ו' זייפתי רק את החתימה של אמא שלי. הכתב שלו היה נורא. שנא לכתוב ולצייר אז הוא צייר לנו תמיד את אותם 4 ציורים שהצחיקו אותנו. איש ממספרים מעשן סיגריה עם משקפיים (דיוקן עצמי הוא טען), דג, ג'יפ וטנק.
לפני כמה שבועות תפסנו אותו מצייר לילדים את אותם ציורים. אורי שאל נדהם איך יתכן שהטנק שונה?
תראה מה זה.. אלולה ביקשה טנק עם זנב.
דווקא עליו היה לי קל לשרבט. את עצמי אני עוד לא מעזה לפגוש כרגע. בטח שלא במיקס-מדיה (-:
החלטתי שזה לא דף מסכם. הוא לא כזה שאפשר לסכם בדף.
אולי רק במגע, מבט ודיבור חזק. זה דף של רגע.
של הרגע שהיה כשצבענו בצבעי מים על הדשא.
ביום שאחרי השבעה.
אני תמיד מגיבה לבלוג שלך. לפעמים רק בחיוך, לפעמים בצחוק בקול רם ולפעמים, כמו היום, בדמעות.
השבמחקאני תמיד מגיבה לבלוג שלך, אפילו אם לאו דווקא בכתיבה.
נשיקות
תודה על ההסברים והשיתוף. עצוב כל כך, אבל מקסים איך שהנצחת אותו בכל כך הרבה אהבה, באותו רגע.
השבמחקקרעת לי את הלב.
השבמחקמשתתפת בצערך.
כ"כ יפה הדף!
אוי, כמה עצוב וקורע ובכל זאת כ"כ אופטימי ומרגש!
השבמחקתנחומיי הכנים - שולחת חיבוק גדול מאד.
גל
השבמחקשולחת לך חיבוק...
הצטערתי לשמוע והתרגשתי לקרוא. מור
השבמחקכמה שאת מרגשת.
השבמחקשולחת חיבוק גדול ושיהיה רק טוב!!!
מאד מרגש להנציח אותו ככה. חיבוק גדול.
השבמחקקודם כל תנחומים וחיבוקים!
השבמחקהמקום שיש לו בלב שלך מרגש מאד, והצלחת לבטא אותו בצורה מאד מיוחדת. הפיטר פן, הציורים שהוא היה מצייר, הציטוטים - כל אלה מראים על לב מיוחד במינו שלך ושלו.
מקווה שתצליחי להגיע גם למקומות היותר עמוקים ולפתוח גם אותם, יש לך קסם אמיתי שם בפנים...
ממש הצלחת לכתוב את האהבה ואת העצב שבצידה. איתך בצערך.
השבמחק"וכל מיני"
גל, משתתפת בצערכם. חיבוקים לך ולמשפחה המקסימה שלכם.
השבמחקאפשר להרגיש ככה על קצה המזלג איזה מן איש אבא שלך היה
גל היקרה, ריגשת אותי מאוד והצלחת להכניס אותנו מעט לעולם הפרטי שלך.
השבמחקאין כמו הורים ואבא שלך היה קרוב לך במיוחד והדף משקף הכל.
שולחת לך חיבוק
מרגש מאוד
השבמחקתודה על השיתוף
ידעתי שאם אפתח היום את הבלוג אמצא משהו מימך
השבמחקזו דרכי הוובית והמופלאה לדעת מה עובר עלייך ולו קצת
עם הרבה יצירתיות ומעט פתיחות- לי זה מספיק
אני כאן ליד, ממש בדלת ממול
נגעת לי עמוק בלב.
השבמחקתודה ששיתפת.