יום יום חג חג יום יום

אין לי מושג איך הספקתי לעבוד פעם.
 כלומר אני זוכרת במעומעם (בכל זאת רק חצי שנה עברה לפני שהייתי אשת מקצוע לתפארת) אבל לא ממש את הפרטים... עכשיו זה לא שאני מזלזלת במה שאני עושה כרגע - מטמיעה ילדים במערכות, מגדלת בת תשחורת שמתחזה לבת שנה (ממש עכשיו!) אבל נדמה לי שאני בעיקר מנסה להדביק את קצב החגים...

רגע אחד כולם היו בהלוואין ושניה אחרי כבר הבתים עטו כריסטמס, אני עוד תוהה איך מציינים חנוכה בניכר והופ הגענו לולונטיין דיין... ארגנתי שני ימי הולדת לבנות הבית (טוב, נו, לגוני עדיין לא חגגנו... אבל היא לא מבינה), יריד ארצות בביה"ס עם דוכן ישראלי לתפארת ויאללה פורים! אאההה... אנחה. סיבוב כתפיים סטייל פילאטיס.

לכבוד העובדה שמעולם לא ציינו אורי ואני את טו באב (או כל אירוע רומנטי אחר בעצם. התכוונו לחגוג עשור ושכחנו) ובעיקר לכבוד העובדה שבכל מקום כאן יש פריטי ולנטיין חביבים החלטתי דווקא לזרום פה בולנטיין.

הקמנו פינת תיבות דואר לתפארת, ובמהלך השבוע הילדים שרבטו פתקי אהבה ותחבו לתיבות (בעיקר אלה ונטע)

ואז זה הכה בי - שאנחנו צריכים להכין 55 ברכות ולנטיין. 

כאילו - 55 מינימום, ומה למורות לא יכינו?

ומה אני לא אכין להם?

(לא, אני לא. אם הם לא הבינו שאני מחבבת אותם עד עכשיו - יאללה לסגור)

אז אלולה ונטע התיישבו במטבח יחד עם חברים והשקיעו את כל כולם בברכות

אני למדתי - שוב - שכל ילד בקצב שלו, כשנלחצתי שנטע לא יודע לכתוב את השם שלו (מה? באיזו שפה? וללמד אותו נטע וneta? ומה אני עושה לילד שהבאתי אותו לכאן? וגוגל כישורים קוגנטיביים לגיל 3 ו...) ואז נזכרתי שהמוטו עם נטע הוא "לא להרוס".

שיעשה מה שבא לו. דווקא אהבתי איך שהוא "עבר על הנקודות" של הN בשם שלו עד שלשנינו נמאס. 

דורדור כמובן נדרש למשהו מתחוכם יותר כיאה לגילו המתקדם,

ואני פולניה מוסווית שכמותי הצלחתי לחלץ אינפורמציה מספקת על הקולגות שלו לפי תהליך בחירת הסטיקרים לברכות.

 מצאתי את הרעיון המקסים כאן - והפכנו אותו לידני יותר (יש בקישור פרינט להורדה) - סטיקרים מגניבים במיוחד, שחלקם כבר מצאו בית חדש על המחשב שלי - בצירוף המשפט LETS STICK TOGTHER

כשהגענו להכנת הברכות לבנות בכיתה דורדור החליט שהומור זה יפה אבל במקרה של מחצית הכיתה הזו הוא מעדיף לדבוק ב"ולנטיין שמח". שלא יהיו אי הבנות חלילה.

(תכלס היה לו פרצוף דומה לזה של הגארפילד בתמונה..)

בין לבין קיבלתי השבוע אישור עבודה. כן אני יודעת, השמיים הם הגבול וכו' וכו' אז אורי פתח לי חשבון בלינק דין. 
בינתיים אני עובדת שם בשיטת מעטים ואיכותיים... אולי פספסתי משהו (-:
אז ככה שפורים תפס אותי עם אישור עבודה וילדה בת שנה בבית.
יותר נכון פורים הפתיע אותי בענק, מייד לאחר הקמת דוכן ישראלי ביריד ארצות בביה"ס (מוקמנו בנוחות בין ערב הסעודית לעיראק, מזל שמראש ניטרלתי כל אלמנט פוליטי מהדוכן...הלכנו על הכנת שרשרת עם השם שלך בעברית. להיט.) - 
הסתבר שהחגיגות פה מתחילות שבוע קודם! 
ז"ת ברור שהייתי גם ככה מתיישבת לילה לפני להכין תחפושות אבל הפעם יש לי עוד שבוע שלם לשפר אותן עד האירוע הפורימי הבא. אז מה עשינו בזה??

זה התחיל טוב - נטע ש90% מזמנו הוא חיה (דוב "וויט", פנתר "בלאק", ריינו קרנף...) הודיע לי שהוא יתחפש לצ'יטה - הסתדר לי מעולה עם התחפושת נמר משנה שעברה (-: אומנם הכובע עם האוזניים אבד, אבל לצ'יטה זה לא הפריע.
ואז הוא הסביר לי שהוא בעצם יגואר - עד כאן הכל עדיין טוב, נכון? - ושאני צריכה להיות דיאגו. מציל החיות שכבר פגשתי לפני 6 שנים בתקופת דורדור ועכשיו הפציע לחיינו שוב. ושוב. ושוב
**לטובת הקוראת הנאמנה אמא שלי אני מצרפת תמונות להשוואה**

בסדר, אמרתי, נזרום. כולה לחשוף את רגלי השריריות בפומבי. לא מכירה כאן אףח'ד ממילא.
ואז הגיע השוס - אורי מתבקש להיות דורה.

מפה זה הדרדר במהירות לאלה בתפקיד אליסיה (האחות החנונית של דיאגו)

וגוני הקופיף בוטס.

דור קיבל תפקיד מפתח כחטפני השועל.

 וזהו. מזל שיש לנו מספיק משתתפים...

יש מצב לדחות את פסח בשבוע?
אולי למישהו מהחברים שלי בלינק דין יש קשרים.

נשיקות,

בעיקר פורמת.