כל סוף הוא התחלה חדשה - משפט דבילי אבל הנה אני הולכת להוכיח לך שכמה טיפשי, ככה נכון.
עברה שנה מאז שאבא שלי נפרד ממני, איזו שנה מבאסת זו היתה. באמת.
אפילו הבלוג סבל ממנה... 17 פוסטים בסה"כ.
בשנה הזו של הריקנות העצומה והעצב והגעגוע, המשפחה שלי התרחקה. אני חושבת שהיינו במקומות מאוד שונים ביחס לפרדה ממנו וכל אחד היה צריך את הפינה שלו, ללקק פצעים בשקט.
בשנה שלפני, בה כבר ידענו שהפרידה קרבה, נדמה היה לי שכל אחד כבר מכין לו קן מרופד לנחות בו - כל האחים שלי התחתנו, אני ניסיתי להיות בהריון. בקיצור הצלחנו יותר ופחות (-:
אחרי השבעה אחי הקטן ואשתו הטריה חזרו לאוסטרליה, למשפחה שלה, שם רחוק בנו להם תא חדש ולפני חודש נולד להם תינוק, העונה לשם.. טבע.
אני הגבתי (כצפוי) בזעזוע עמוק - טוב, אני עדיין באבל - אבל כשדורדור שמע את השם אורו עיניו והוא אמר לי: וואו! זה השם הכי יפה ששמעתי! אז החלטתי שהוא צודק.
(אגב, בהריון הקודם הגיע בדיוק ילד חדש לגן של דור והוא הודיע לי אז בהתרגשות ש'אבוטבול' זה השם הכי יפה בעיניו וכדאי לקרוא כך לתינוק שבדרך. אז אולי צריך גם לקחת את הטעם שלו בפרופורציה..)
בכל מקרה, השבוע, בדיוק לאזכרה הראשונה שלנו כיתומים טריים, הגיעו טבע והוריו לביקור בארץ הקודש.
אז, כצעד בונה אמון הכנתי לטבע (המכונה בפי "בייבי טבע" על היותו התינוק הכי אורגני-אקולוגי שאני מכירה....) שמיכת רביצה. רציתי לתת לו משהו מהילדות שלי ושל האחים שלי. משהו ישראלי.
והנה השמיכה שהוא קיבל:
"איה פלוטו?" הוא ה-ספר של ילדותנו המוקדמת ועד היום אני יודעת אותו בע"פ (כמו האחים שלי, כמו הילדים שלי).
לא שזו יצירת המופת הגדולה ביותר בעיני, אבל יש בו הרבה חן וקסם.
פרה ש(לא) עושה קצפת, חבר קיבוץ דוהר על סוס וסיום שמוביל ללילה טוב. נחמד ומספק.
כמובן שצירפנו לשמיכה גם את הספר והבטחה שבביקור הבא שלו בארץ הוא יבחן עליו.
כצפוי, אחי הקטן הכחיש היכרות עם הספר ולא הבין באופן כללי מה אני רוצה מחייו (אבל עד כאן - אין הפתעות).
כשצילמתי את השמיכה (במהירות, רגע לפני, נו כרגיל) לא התרכזתי, וכשהעליתי תמונות למחשב הבנתי...
שיש צורך להתחיל לשנות זויות צילום בחודשים הקרובים (-:
לא נגעתי...
(רק אכלתי)
התחלה חדשה.
נשיקות,
בעיקר פורמת
עברה שנה מאז שאבא שלי נפרד ממני, איזו שנה מבאסת זו היתה. באמת.
אפילו הבלוג סבל ממנה... 17 פוסטים בסה"כ.
בשנה הזו של הריקנות העצומה והעצב והגעגוע, המשפחה שלי התרחקה. אני חושבת שהיינו במקומות מאוד שונים ביחס לפרדה ממנו וכל אחד היה צריך את הפינה שלו, ללקק פצעים בשקט.
בשנה שלפני, בה כבר ידענו שהפרידה קרבה, נדמה היה לי שכל אחד כבר מכין לו קן מרופד לנחות בו - כל האחים שלי התחתנו, אני ניסיתי להיות בהריון. בקיצור הצלחנו יותר ופחות (-:
אחרי השבעה אחי הקטן ואשתו הטריה חזרו לאוסטרליה, למשפחה שלה, שם רחוק בנו להם תא חדש ולפני חודש נולד להם תינוק, העונה לשם.. טבע.
אני הגבתי (כצפוי) בזעזוע עמוק - טוב, אני עדיין באבל - אבל כשדורדור שמע את השם אורו עיניו והוא אמר לי: וואו! זה השם הכי יפה ששמעתי! אז החלטתי שהוא צודק.
(אגב, בהריון הקודם הגיע בדיוק ילד חדש לגן של דור והוא הודיע לי אז בהתרגשות ש'אבוטבול' זה השם הכי יפה בעיניו וכדאי לקרוא כך לתינוק שבדרך. אז אולי צריך גם לקחת את הטעם שלו בפרופורציה..)
בכל מקרה, השבוע, בדיוק לאזכרה הראשונה שלנו כיתומים טריים, הגיעו טבע והוריו לביקור בארץ הקודש.
אז, כצעד בונה אמון הכנתי לטבע (המכונה בפי "בייבי טבע" על היותו התינוק הכי אורגני-אקולוגי שאני מכירה....) שמיכת רביצה. רציתי לתת לו משהו מהילדות שלי ושל האחים שלי. משהו ישראלי.
והנה השמיכה שהוא קיבל:
"איה פלוטו?" הוא ה-ספר של ילדותנו המוקדמת ועד היום אני יודעת אותו בע"פ (כמו האחים שלי, כמו הילדים שלי).
לא שזו יצירת המופת הגדולה ביותר בעיני, אבל יש בו הרבה חן וקסם.
פרה ש(לא) עושה קצפת, חבר קיבוץ דוהר על סוס וסיום שמוביל ללילה טוב. נחמד ומספק.
כמובן שצירפנו לשמיכה גם את הספר והבטחה שבביקור הבא שלו בארץ הוא יבחן עליו.
כצפוי, אחי הקטן הכחיש היכרות עם הספר ולא הבין באופן כללי מה אני רוצה מחייו (אבל עד כאן - אין הפתעות).
כשצילמתי את השמיכה (במהירות, רגע לפני, נו כרגיל) לא התרכזתי, וכשהעליתי תמונות למחשב הבנתי...
שיש צורך להתחיל לשנות זויות צילום בחודשים הקרובים (-:
לא נגעתי...
(רק אכלתי)
התחלה חדשה.
נשיקות,
בעיקר פורמת
איזה פוסט מרגש...
השבמחקשתהיה שנה נהדרת. לא פחות!
צמררת אותי :-)
השבמחקהשמיכה מהממת!!!
לבן שלי יש טבע בגן, לאח שלו קוראים יער :-)
ושיהיה בשעה טובה, בקלות ובבריאות!!!
וואו איזו רשומה... השמיכה כל כך מהממת, את כל כך מוכשרת!!! בכלל הרעיון של להכין כזאת שמיכה. מופלא. ושתהיה המון הצלחה עם ההתחלה החדשה :):):)
השבמחקצמרמורת!!! מהתרגשות כמובן :)
השבמחקאיזה יופי אהובה! כ"כ שמחה לקרוא כאלו בשורות בשבת בבוקר.
לפי הפופיק נראה שאת קרובה?!
והשמיכה מעלפת כמובן!
ודרך אגב - ראיתי את הפוסט הזה בערך 10 דקות אחרי שהקראתי ליובל את "איה פלוטו" :)
השבמחקהשמיכה יפהפייה ומרגש מאוד, כמו הפוסט, עצוב כל כך, ויחד עם זאת אופטימי. שיהיה קל וטוב!
השבמחקאיזה יופי של תמונת סיום לפוסט המרגש הזה.
השבמחקממש לא מזמן קראתי את הסיפור שמאחורי "איה פלוטו" וזה רק גרם לי לאהוב את הסיפור אפילו יותר וכמובן, להעריך עוד יותר (אם בכלל אפשר) את לאה גולדברג.
אם לא הכרת אז הנה הסיפור: http://www.noamblog.info/?page_id=167
אללי. האין זאת השמיכה הכי מתוקה שראיתי בימי חלדי?
השבמחקבשעה טובה!
איזה שמיכה מתוקה.
השבמחקמזל טוב לאחיין החדש.
ושהשנה הקרובה תהיה מלאה בשמחות.
הווו... מזל טוב מותק. מי יתן והוא(היא) ימלאו את החללים באושר ושמחה
השבמחקצמרמורת של התרגשות!
השבמחקשנת תפיחה מהנה.
רק אושר ועושר ושיהיה בשעה טובה.
:)
השמיכה מדהימה,
השבמחקהתרגשתי מהסיפור שלך...
ושיהיה עגול וכיף ובריא ובזמן וש-מ-ח!!
פוסט נוגע עמוק בלב וגם מצמיח לבלוב של שמחה...
השבמחקמעגל החיים הוא דבר בלתי נתפס - הפרידות מול ההתחדשות והלידה מחדש. עברנו את התהליך לפני כמה שנים, אף אחד מן האחיות/כלות לא ילדה בשנת האבל, אבל בשנה שאחריה היו 5 לידות...
שיהיה בשעה טובה והמון אושר!
ככל שזה יותר בנאלי זה יותר נכון...מסתבר. השמיכה מהממת ולטבע תתרגלי והכי כיף לראות את זוית הצילום החדשה. נשיקות.
השבמחקאת צודקת (וגם הזמן עושה את שלו - כדרך הטבע... )
השבמחקהשמיכה מקסימה, נוגעת ללב הנוסטלגי ואני מקווה שטבע יהנה ממנה, שיגדל ויפרח ויגיע להישגים מרשימים, ובסוף, מי יודע, אולי עוד יקראו על שמו חברת תרופות בינלאומית! ;-)
מאחלת לך מכל הלב התחלות נפלאות!
הי פורמת
השבמחקכרגיל - את כותבת מקסים ומרגש
השמיכה מקסימה ואכן - טעם ילדות
ו.. את בטח תזדעזעי אבל לפני הלידה של אשד עלה במוחי השם טבע
(אני לא יודעת מאיזה מהם תזדעזעי יותר)
"וכל מיני"
משוטטת והגעתי לכאן
השבמחקטבע הוא שם נפלא ועדין. כך גם הכתיבה שלך.
מבינה מאוד את הפרדה מאביך אפילו כשמבינים ומתכוננים לעולם ומעולם זה לא היה קל.
השמיכה מהממת ואיה פלוטו ספר נהדר גם הילדים שלי גדלו עליו.
שנה טובה שמחה ומאושרת.
מלי חוט ומחט