מתפרת בחושך...

הי, אני כאן. שיחררתי לגמרי והחופש "הגדול השני" מצא אותנו ללא גבולות ובלי טיפת סמכות הורית.. טלויזיה ככל יכולתך, ארוחות צהריים ממוצאות במרפסת (פסטה פיצה, נשמע מגעיל? נכון. הילדים אוכלים ולא אכפת לי), נמלים בכל פינה (טוב, זה לא קשור רק לחופש), פעילויות באפס תקציב (אופניים לגינה הציבורית.. טיול לצרכניה..) וקריסה תחת עומס פרוייקטים יצירתיים.

פרוייקטים כאלו שאין ברירה אלא לעשות אותם, ובאמת שרוצים אבל תמיד הם מגיעים בבת אחת כולם יחד:

אחי היקר, שעבר צד למתרס שומר השבת, חנך השבוע בית משלו והבטחתי לעצמי כבר מזמן שאכין לו משהו גם לבית החדש (בבית הקודם הוא קיבל את זה) , בשל החילוניות הזו - שגורמת לי לפקפק בכל דבר, מצאתי את עצמי שואלת שאלות מטופשות (מילוי כותנה, מותר? צריך לכתוב "לכבוד" או אפשר לוותר? שעטנז-האם ולמה? וכו' וכו') אבל תמיכה וירטואלית מתמר הנהדרת עזרה לי להתעלות ולפצוח בהכנת כיסוי לחלה ...

עבדתי עד 0500 בבוקר בגלל שהחלטתי להיות יותר צדיקה (לא מהאפיפיור.. רגע אני מחפשת השוואה טובה..) ולא להפעיל מכונת תפירה בשבת לטובת הפרוייקט. אחות מעולה, נכון? נכון.

אז בלילה האותיות הלבנות נראו לי חגיגיות ומתאימות, לקראת הבוקר- ככה כשעלה השחר- הזדעזתי מהקונטרס, ניסיתי לכפר בעזרת תיפורים לבנים ידניים (כייף!) וסיום מפוספס עם לבן.

ואז הבנתי, ובאמת באמת שהבנתי את זה רק לקראת סוף העבודה - שכיסוי החלה הזה נראה בדיוק כמו 2 השמיכות שהכנתי לפני כמעט שנה.

המקוריות, היצירתיות..

לפחות סיימתי (כמעט) את כל השאריות.

והבנתי שזה פשוט סגנון שאני כנראה תופסת כ"יפה" אוניברסאלי, וכל פעם שאני צריכה להכין למישהוא אחר - למשל גיסה שאין לי מושג מה הטעם שלה באמת - אני מניחה שהבגדים שלה (שחורים, אגב) לא משקפים עד הסוף את טעמה..- אני חוזרת לשילוב הזה.

בקיצור - קיבלתי כבר כזו בחילה משילוב הצבעים ה"שאבי שיק" שהוא באמת יפה, אבל כלכך לא אני. מה לעשות?

כלום, הבעיה היא שאוקטובר הביא איתו גם רוח לידות מוגברת, 4 באותו שבוע ליתר דיוק וכולן ראויות לעבודת יד מהלב (-:

אז 2 בנים קיבלו סטים סימליים של "חליפות" משודרגות ורעשן ג'ירף (עם פעמון בפנים) שציירתי את הדוגמא שלו לפני שנתיים ואני עדיין מאוהבת בה (בעיקר בצעיף..)

קצת כתום! תודה!

ו-2 הבנות, טוב, בעיקר בנות זוכות אצלי לשמיכות. לא פייר אני יודעת אבל חייבים איזו מערכת סינון, לא? מגדרי זה גם משהו.

אחרי חווית הטלאים המפוקפקת (עלי שוב למעלה לראות חוסר דיוק בגזירה של כיסוי החלה..) החלטתי להכין 2 שמיכות שיהיו רק כייף. לי ז"ת.

אז איך עושים שמיכות רק עם תיפורים ברגל חופשית? ורק עם בינדינג (הסיומת)? מסתבר שזה פשוט וקל -או קל יותר משמיכת טלאים מסורתית- ומסורת כבר סימנו בהצלחה השבוע.

הראשונה היא שמיכת פליז ובד פלאנל - ללא מילוי בינהם - והיא רכה-רכה-רכה.

פשוט חיברתי בסיכות פליז לבד פלאלנל פרחוני שחיכה בסבלנות.. ותיפרתי המון ספירלות חופשיות כמו שאני אוהבת וסיימתי עם סרט אלכסון שהכנתי במכשיר שעובד שעות נוספות כאן (אני מכורה לתפירה הידנית שלו. הצידוק המושלם לשבת מול הטלויזיה..)

והשנייה האהובה עליי...

עשויה מסדין וינטאג'י בשילוב צבעים מקסים של פעם (סגול וכתום, זו כבר יותר אני..)

וכאן תיפרתי ברגל חופשית לפי הדוגמא של הסדין הפרחוני, נחמד מאוד לטעמי.

ומאחור הקדשה רקומה:

כן, הוכחה שדורדור באמת בחופש ומדי פעם יוצא מהסלון לשאוף אויר..

שמיכות נחמדות מאוד והתיפורים כאן עושים הכל, תצטרכי להאמין לי כי זה לא ממש עובר בתמונות..

ובשביל שארגיש טוב עם הספקי השבועיים החולפים (-:

שלושה (כמעט) דומים, אחד שונה..

וסוג של (כמעט) המלצונת לסיום - יש עוד טיפה זמן לבקר ב"בית גלים2" , בשכונה המדליקה בת גלים (חיפה, כן?) בתים פתוחים של אמנים. הייתי מצרפת המלצות ותמונות אבל שותפי לאחה"צ היו יותר בעניין של טיול בטיילת (יש קצת מופעי רחוב אבל לא בגלל זה להגיע), שיחה עם הדייגים ובחינת המסלעות לאור השקיעה. ראיתי רק את התערוכה בגלריה Art studio שממוקמת אסטרטגית ממש על הטיילת (מה שמאפשר לילדים להמשיך לרוץ בחוץ..) ומורכבת מהמון ציורי שמן, צפופים-צפופים, של אמנים שונים לסגנון ריאליסטי דומה. מודה שלא היה לי זמן להתרשם וגם הצפיפות הקשתה עלי.

עדכנו אותי אם תספיקו...

חג שמייח ונשיקות

בעיקר פורמת