מה, כבר נגמר?

******בלוגספוט השתגע ביומיים האחרונים - סליחה מכל מי שקיבל רשומות עבר תמוהות כפולות ומכפולות ומכל מי שטרחה להגיב ונמחקה בגסות... זו לא אני, נשבעת.******

אחר שסיימתי לקרוא מה כל הבלוגריות היהודיות הכשרות עשו בפסח, ובאיחור אופנתי קל (חודש זה בגבולות הסביר לטעמי), הגיע גם תורי. אז איך היה פסח? כן, גם במחשבה לאחור, בראיית הזמן, ממקום בוגר ושליו יותר, אני כותבת בלב שלם ובלי רעידת מקלדת קלה שהיה - פשוט סיוט. הילדים מיצו את תחושת החירות עד תום ומיצו בדרך גם אותי, אני המשכתי לנסות לעבוד במקביל והשילוב, לא היה ממש מוצלח.
דווקא אחה"צ שלפני ליל הסדר היה נחמד, כולם נחו מקולחים, הבגדים כבר היו מסודרים (שלהם, לא שלי..את שלי השארתי לרגע האחרון כדי שאזכר שאין לי מה ללבוש/השמנתי/הכל לא מספיק חגיגי - אוכל לעלות טורים, לצעוק על כולם, אולי איזה בכי סמלי.. בקיצור בשביל אוירת החג) ואפילו הספקתי לאלתר בשנייה האחרונה מתנה סמלית..

וזה בגלל שאין ספור פעמים התחלתי להכין לי אצל המארחים קפה וגיליתי שזה בית שאת הקפה השחור מאכסנים בו בצנצנת ישנה של הטסטרצ'ויס. למה? למה עושים את זה?

אז הנה הפתרון.. יציאה לחירות או לא? ואפילו עם ג'ייקובס.

(ה"מתוק" זה בגלל שאני שונאת את המילה "סוכרזית". והיא גם לא נכנסה לי ברוחב..)

ועוד קקטוס בד מתנה לשכנה עם אוסף קקטוסים במטבח.. (שלי משתלב משמאל)

הפעם השתמשתי בפרח קרושה שקיבלתי בהחלפת פורים וזה היה ממש כייף וקל (כשלא אני סרגתי.. תודה מירי-שוב).

השכנה גם פולניה אז חשוך שם קצת..

בפסח גם חגגתי יומולדת, בתוך הסיוט המתמשך של ה"חופשה" חגגנו באופן סמלי במהלך טיול, רק בשביל שדורדור יהיה מבסוט - הוא לא היה אגב, בלי עוגה שהוא מקשט זה לא מספק כנראה, והכריח את אמא שלי לחגוג מחדש.. וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי, אוי כמה שחיכיתי שהפסח הזה יגמר כבר ואוכל לציין בפני עצמי את ההתבגרות הבלתי נמנעת.

2 שיאים היו לחגיגות העצמיות שלי - האחד יום תל אביבי (בסדר, חצי יום, למי אכפת) והשני.. טוב, אתן לא תאמינו.

אבא שלי והאח היחיד שהסכים להקדיש לי מזמנו (ז"ת להיות בארץ) לקחו אותי למסעדה. קבענו ב1300.

ב1100 כבר הייתי בנחלה (-: הורדתי ציפיות, בטוחה שאם אני כבר מגיעה לא אמצא שום דבר.. בקיצור הפסימיות הרגילה.

איזה כייף בנחלה! כמה בדים.. באתי מאורגנת עם רשימת קניות, דוגמאות, צרכים (בטח, צרכים, אני צריכה את הבדים האלה. פשוט עדיין לא ברור למה) הסתובבתי הלומת חופש והזמן נזל לי בין האצבעות.

עכשיו תסתכלי טוב ועם יד על הלב: יש דבר יפה יותר מזה?

בדים חדשים, טריים טריים מהנחלה ואחרי סיוט הכביסה (טוב, השרייה מהירה בגיגית..).

בסדר, תמונות של הילדים, חתלתולים בסלסלה.. אבל חוץ מזה? נכון שזה הדבר הכי יפה בעולם?

אפשר להריח את כמה שזה טוב..

אחרי שרוב הרשימה הושלמה קפצתי לבדוק האם השמועות נכונות ואכן "שוקה" היא מה שחשבתי.. כן.

ישבתי על הרצפה, ממזמזת בדים יפנים בדיוק בעובי הנכון, בדיוק בגודל הנכון לאלמנטים המודפסים, לא בדיוק בתקציב שלי. חישבתי חישובים (מטר בד זה 7 שקיות פתיתים.. כמה רעבים הם כבר יהיו?) ובסוף ויתרתי - הי, מיששתי, זה גם נחשב, לא?

בין לבין זזתי באמוק בין המדפים הגדושים, סימנתי לי כמה מועמדים סימליים אבל עוצרי נשימה..

מדליקות לגמרי, התלבטות חריפה מדי בין הצהובה לכחולה גרמה לי לוותר..

תיק מתוק-מתוק

תיק עם כנפי פייה - מקסים, נכון??

היה גם בצבע גברי יותר אבל זיהתי טיקט ורוד, מה שכמובן פסל אותו ממועמדות לדור. חבל על המאמץ, אני נכנעתי בעניין הזה.

עדי מדגמנת מולטי-טאסקינג.. מצטלמת ומנהלת חנות למרות ההטרדות שלי (-:

את קו הסיום חצו יחד איתי חזרה לרחוב 2 פלייסמנטים שקצרו כאן תשואות

לצערי מכריחים אותי לנקות אותם כל הזמן ולא תמיד מסכימים לי לשים עליהם צלחות.

טוב, הקונספט של פלייסמנט באמת קצת מורכב..

וכן - הילד אוכל פתיתים (-: לחשבון הבנק שלום.

ועוד משהו טוב, קנבסים לחדרי ילדים, שבד"כ אני לא מהמעריצות.. בלשון המעטה.. עשיתי כמה ואף פעם זה לא היה "זה" עד הסוף לטעמי. את הקנבסים האלו ממש אהבתי

בדי רקע מעניינים, לבד במידה (כשהכל מלבד זה תמיד מרגיש זול), התיפורים מוסיפים המון כמובן.

עשו לי חשק להכין אחד כזה בדיוק בעצמי.. אצלנו ברומניה זו מחמאה (-:

עזבתי בריצה קלה, דוגמת בדרך עוד סרט פונפונים טורקיזי וכמה רוכסנים.. זה לא ייאמן כמה לא מוציאים כשאין כלום מסביבך למעט קרטיב בצרכניה. העצירה הבאה היתה ב"רק בשר". אין לי מה להגיד. בעצם יש לי: יין חופשי. אני חובבת אלכוהול.

אלכוהול ובדים (-:

אז אח"כ המשכתי עם אחי את הסיבוב בסדקיות בדילוגים קלים, בהתחלה הוא עוד שאל על כל דבר : ולמה זה? מה תעשי עם שניים כאלו? אבל מהר מאוד הוא הבין שאלו שאלות חסרות תועלת וחזר לשתוק כהרגלו. עוד קפה קטן, סיבוב בשוק ו-הופ! הביתה.

הקניות נעשו בחוכמה - ז"ת הרבה דברים שסתם אספתי אבל מספיק דברים שהייתי צריכה בשביל לסיים פרוייקטים ולהרגיש טוב עם השופינג חסר המעצורים (-:

סוףסוף השלמתי את נרתיק שרון רותם שלי (בניגוד לקודמים שניתנו מתנה) -

הפנים משעוונית כדי שהמגבונים לא ירטיבו הכל, הבד החיצוני משמלה של אוילילי שקניתי בשוק בצלאל לפני 10 שנים. כן, כן. זו כנראה היתה הפרימה המשמעותית הראשונה שלי והכנתי ממנה אז חולצה מאוד צמודה שכמובן לא עולה עלי ביום ההולדת הנוכחי ונשארה לי שארית שהתקמצנתי עליה מאז. שימוש הולם, לא?

ואפילו נשאר עוד טיפה למתוח מסביב לחישוק רקמה למזכרת.

יאללה, עוד תמונה..

< div="">

מה שתקע את הפרוייקט הוא העדר סרט בד נכון לרצועות ורוכסן כחול כהה.. אז הנה.

התלבטתי ארוכות איך לסגור את הפתח בפנים, תך נסתר על שעוונית? (ותודה לקואלה החביבה עלי) בסוף החלטתי על הפתרון האופייני לי ביותר.. נשאר פתוח (-: בינתיים, רק בינתיים, ברור.

עוד 25 יום לחופש הבא.

ועל החגיגה השנייה ברשומה נפרדת, שלא אתיש אותך יותר מדי..

נשיקות

בעיקר פורמת