tag:blogger.com,1999:blog-1860625759087738538.post3481154126170058195..comments2024-01-25T10:16:21.507-08:00Comments on בעיקר פורמת: פורמת באינצ'ים חלק בבעיקר פורמתhttp://www.blogger.com/profile/04850810677384299237noreply@blogger.comBlogger4125tag:blogger.com,1999:blog-1860625759087738538.post-88178203131784852192017-04-02T16:44:44.166-07:002017-04-02T16:44:44.166-07:00טוב, אני מרגישה שאני חייבת הבהרות. אז ראשית, כשאת ...טוב, אני מרגישה שאני חייבת הבהרות. אז ראשית, כשאת אומרת לפרום את מתכוונת שלא רק שפרמת קווילט שלם (שרק זה נראה לי כמות עבודה בלתי אפשרית בעליל) - גם תפרת אותו מחדש בצורה מתוקנת. טוב, הסיבה לא הצבעתי עבור האופציה הזאת היא שהיא נראתה לי (ועדיין נראית) בלתי אפשרית בעליל מבחינה אנושית, שלא לומר לאמא ל-4. למעשה יש פה כל כך הרבה מרכיבים שלא נראים לי אפשריים במסגרת 24 שעות ביממה שאני לא יודעת מאיפה להתחיל... 4 ילדים? לא חשוב. את סופרוומן, אין ספק. התוצאה נראית לי יפהפייה. נכון, זה לא נראה קווילט לתלות על הקיר בתערוכה, זאת נראית שמיכה ביתית לילד בר מזל, אבל בתור שכזאת - מקסימה. אז יפה שפרמת (עדיין לא הייתי מעזה להמליץ לאף אחת על ויה דולורוזה כזאת, אבל את החלטת בעצמך...) ועוד יותר יפה שלא השלכת הכל לכל הרוחות כמו שאני הייתי עושה אלא תפרת מחדש... ובעניין שימושיות: ראשית, הקויילטים שכה התקנאת בהם בתצוגה ההיא - אלה שתמיד רואים תלויים על הקיר ששלושה דורות של משוגעות עבדו עליהם 30 שנה? אני לא מאמינה שמישהו אי פעם מתכסה בהם (או מכבס אותם), ומכאן היתה תגובתי. כמובן שאם משתמשים בזה - זה שימושי. לי באופן אישי אפילו הדוגמאות הביתיות יותר של הקווילטים תמיד עושות יותר הרגשה של כיסוי מיטה מהסוג שאמהות מלמדות אותך לסדר את המיטה ולפרוס, וכשאת באה למיטה - אצל ההורים או בבית מלון - את תמיד צריכה להסיר כדי להכנס מתחת לשמיכה האמיתית ולא ברור לך איפה לשים את הכיסוי הארור... אף פעם לא ממש התחשק לי להתכרבל בקווילט עצמו. אני מניחה לאור כל האמור בפוסטייך שהבעייה פה היא אצלי בראש והקווילטים שלך אכן שימושיים. וטוב שכך. עדיין - כמה עבודה נכנסה לשמיכה הזאת? את מטורפת?? ולחשוב שכל זה אמור היה להתחיל כטכניקה ביתית להשתמש בשאריות בדים... נראה לי שכל העניין איבד כיוון מתישהו... אבל אין ספק שכיף לילדים שלך. לי, אגב, יש אחד שבכל השנים של גיל הגן היה מאוהב בצבע הכתום וכמה שיותר בוהק - הרי זה משובח, אז לא נאלצתי לתפור דובים כדי למצוא אותו בקהל, נהפוך הוא - הייתי צריכה לחפש בנרות סווצ'רטים שאינם חומים או אפורים דוחים (או ורודים, אם להציץ במחלקת הבנות. צבעים אחרים לפעמים פשוט לא קיימים פה...). בכל מקרה - כה לחי. אני כרגע בתקופת יובש תפירתית, אבל כבר יש אצלי הזמנה מהבת שלי לבנטו-בוקס (שהיא מרשה לי לתפור לה אם בא לי...) ואני בונה על ההדרכה הישנה שלך בנושא. לכשתחזור אלי היכולת לתפור. שרהhttps://www.blogger.com/profile/14026697013733124427noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1860625759087738538.post-55875346623263089972017-04-01T00:46:31.188-07:002017-04-01T00:46:31.188-07:00הדרך הייתה קשה אבל התוצאה מקסימה (ועדיין מעניינת :...הדרך הייתה קשה אבל התוצאה מקסימה (ועדיין מעניינת :) )<br />כבוד שלא נשברת!!!<br />אני תקועה באמצע שני קווילטים כבר כמה שנים :( caspithttp://www.caspitweb.com/blognoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1860625759087738538.post-85028000206972909142017-03-28T23:36:55.425-07:002017-03-28T23:36:55.425-07:00תקשיבי, עם כל הדרך (ועדיין בדיעבד אם הייתי נשאלת ה...תקשיבי, עם כל הדרך (ועדיין בדיעבד אם הייתי נשאלת הייתי נגד להתחיל לפרום) בסופו של דבר אם להיות אובייקטיבים - הקווילט מ-ש-ג-ע! בסידור החדש שילובי הצבעים מעולים והריקמה מאד מאד מוסיפה! אז את מצד אחד משוגעת, מצד שני מהממת!shirikhttps://www.blogger.com/profile/03551553261116076904noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1860625759087738538.post-79419387455336078902017-03-27T23:38:53.483-07:002017-03-27T23:38:53.483-07:00משוגעת. אין לי מילה אחרת לתאר. אבל יצא מהמם גם השמ...משוגעת. אין לי מילה אחרת לתאר. אבל יצא מהמם גם השמיכה וגם הכי הכי החולצה (אני מתה על בגדים, אז קנית אותי בכתום זוהר). שיהיה פסח שמח ונעים!לירון שבסhttps://www.blogger.com/profile/07505126267916748662noreply@blogger.com