יום ראשון, 5 בספטמבר 2010

ראש השנה

כל שנה אנחנו מתאספים בהרכב גמיש (חו"ל, משתמטים למינהם) אצל הדודים. השנה בהשראת הגן החדש החלטנו להכין תיבת דואר וכל מוזמן נדרש לשלשל ברכת שנה טובה לתיבה - בסוף הערב יחולקו הברכות אקראית.

אומנם בניגוד לגן לא עלו מחשבות פולניות כגון - האם השקעתי מספיק? האם השקעתי יותר מדי? (התשובה, אגב, לא - הורים ששמים סוכריה בשנה טובה זה לא חוקי!)

הנה, אגב הברכה שהכנתי לו לגן.. הלהיט היה הסרט שהפך אותה לשרשרת ומושא קנאה עצום (חוץ מהילדים שלעסו במרץ את הסוכריה שהדביקו להם בשנה טובה ושבניגוד לילד שלי -שאולי יחנק מהשרשרת-יהיו להם חורים בשיניים..)











וכיאה למעמדי כמכהנת בועד הכנתי גם ברכות לצוות


בכל מקרה אז הכנו ברכות..
מה שנחמד (כנראה רק להורים) זה שאפשר לשאול את הילד כבר מה הוא מאחל ולקבל תשובות משעשעות: הכנו 2 ברכות ממנו, באחת הוא איחל למקבל טיול בו ימצא סלסלת תפוחי אדמה (דור רביעי?) ובשניה כדור גדול של ילדים בני 6 - זה היה צפוי כי לאחרונה כל דבר שאנחנו אומרים לו מלווה ב"זה לילדים גדולים מאוד" והוא תמיד שואל "מה, לבני 6?" ונענה בהנהון נמרץ.
אנחנו מקווים שעד גיל 6 הוא יאבד קצת מהזיכרון (לא נראה לי שגם אז ארשה לו להרים את אחותו הקטנה בזמן שהוא מטפס על המגלשה, מוריד שוט וויסקי ומעשן סמים קלים).

על ערש דווי (מנטאלי בעיקר), יום לפני הניתוח, הכנתי את תיבת הדואר. נחושה למצוא בכל זאת משהו שספריי-דבק יפה לו (לאחר שהיצירה המודבקת האחרונה מתפוררת לה לאט אבל בטוח).















עטפתי קופסא בלבד אדום, הוספתי לבד לבן (מתחת כותנה מנוקדת) עם רקמה ו"קראתי לזה יום".

אני כמובן נתתי "דבורת אצבע"
ובעלי שיחיה עוד שנים רבות ומאושרות הסכים לפחות לכתוב בכתב ידו על הברכה שהנדסתי לו (מצחיקה, בטח מצחיקה) - ניסיתי להעביר נקודה ולא הכנתי לו כלום אבל ברגע האחרון כמובן שאני נשברתי קודם..






היה נחמד מאוד - ז"ת היה סיוט כי הילד לא הפסיק לצרוח 42 דקות רצוף שהוא לא מוכן שיגעו לו בתיבה (דודות הן קהל אוהד..) ואח"כ הם רבו מי יחלק ואיך בדיוק אבל לבסוף נמצאה שיטה (מאוד מורכבת) של חלוקה סמי-הוגנת ואז הוא כמובן איבד עניין לחלוטין והלך להטביע את דגי הזהב שהתחבאו בפינה בבריכה הפסטורלית בגינה.
אני קיבלתי את הברכה של אמא שלי שזה הכי שווה כמובן (-:

ועל הדרך - זו השיטה שאני משתמשת בה לברכות שונות, כשאין לי כח להשקיע ממש בסקראפים או שפשוט בא לי להשוויץ בילד..

לוקחת את יצירת המופת, מקפלת ל4.

על 2 החלקים השמאליים מדביקה חתיכות נייר צבעוני/קרטון קצת גדולות יותר מגודל הרבע.

מקפלת ומוסיפה כיתוב ב"כריכה". אפשר לחתוך בזיגזג.

הכי פשוט ומריח מושקע (-:





שנה טובה

נשיקות

בעיקר פורמת

4 תגובות:

  1. יא, איזה רעיון מעולה לשנה טובה מהילד, יוצא מקסים ומושקע (בלי להכריח אפילו את הילד...).
    ותיבת הדואר היא שיחוק אדיר, ממש אהבתי אותה, היא משגעת.
    שתהיה שנה מעולה ביותר

    השבמחק
  2. תשמעי, את כותבת כל כך מצחיק. הכתיבה שלך יחד עם העבודות המתוקות גרמו להכנס לפה כבר כמה פעמים טובות...
    תמשיכי ליצור בכיף ושתהיה שנה מעולה מכל הבחינות!
    תמרה.

    השבמחק
  3. תודה! ברור שתהיה שנה מעולה.. יש ברירה? (זה בפולנית: שתהיה גם לך שנה טובה, שנה של בריאות ואושר!)

    השבמחק
  4. אני והאקס שלי נפרדנו לפני שנה וחודשיים והייתי בחודש השישי להריון. שנינו אוהבים אחד את השני וזה היה הלם עבורי וזה ממש שבר לי את הלב. ניסיתי להתקשר אליו ושני הקווים נותקו. ניסיתי להשיג אותו ברשתות החברתיות, אבל הוא סילק אותי מהן. ניסיתי להגיע להורים שלו והם אמרו לי שהבן שלהם אמר שהוא לא אוהב אותי ולא רוצה לראות אותי והם לא יודעים מה לא בסדר. בכיתי ובכיתי כל יום כי אהבתי אותו מאוד. עד שילדתי ​​והתינוק היה בן שנה, לא הצלחתי להחזיר את אהבתי. שוב, התבלבלתי. אני לא יודע מה לעשות וגם איבדתי את העבודה ואין לי כסף לטפל בתינוק. הייתי אומללה בחיים אז בכיתי לאחותי וסיפרתי לה את הבעיה שלי ואמרתי שהיא יודעת על כישוף עוצמתי של ד"ר אפטה שעוזר לה כשהיא לא הצליחה להיכנס להריון. יצרתי איתו קשר במייל והוא אמר שהוא יעזור לי ואמר לי שאישה שמה כישוף על בעלי ואמרה שהוא יעזור לי לשבור את הכישוף כדי שבעלי יחזור אליי לנצח והדבר יהיה שלי. זו הייתה הפתעה גדולה עבורי שכל מה שהוא אמר קרה. בעלי מיד חזר אלי ואמר לי לסלוח לו. תודה רבה למטיל הקסמים החזק והאמיתי הזה. אני מתפלל שהוא יחיה זמן רב ויעשה עוד מהעבודה הנפלאה שלו. אם יש לך בעיה שמטרידה אותך בחיים, עליך ליצור קשר עם שחקן הכישוף החזק הזה! הוא יכול לעזור לך. הוא לא יאכזב אותך, אתה יכול להגיע אליו דרך כתובת ה-gmail: drapata4@gmail.com או שאתה יכול להשיג אותו דרך הוויבר/וואטסאפ שלו: +1(425) 477-2744

    השבמחק